כָּל־עֲמַל הָאָדָם לְפִיהוּ
כָּל־עֲמַ֥ל הָאָדָ֖ם לְפִ֑יהוּ וְגַם־הַנֶּ֖פֶשׁ לֹ֥א תִמָּלֵֽא׃
(קהלת ו ז)
משל לחבית של יין נקי שיש לה ברז, אם יש לכלוך, אפילו מועט, על הברז, כל היין הנקי שיצא משם יתלכלך ואי אפשר יהיה לשתותו כלל.
אפילו אם אדם מלא בתפילה, תורה ויראת שמים, אם פיו מוכתם בניבול פה, אפילו מעט, התורה והתפילות היוצאים ממנו מתלכלכים ואינם שוים. פרט קטן שאם לא שמים אליו לב בכוחו לקלקל כל כך הרבה!
כן להיפך, אם על הברז נסוך טעם טוב או בושם מעולה, אפילו אם החבית מלאה במים פשוטים, בעברם דרך הברז מתמתקים ומתבשמים. אדם שנסוכים על פיו חן ועדינות הלשון, כל דיבוריו ואפילו בענייני העולם, מתבשמים ויוצא מהם קידוש שם שמים, ועליו נאמר: "יִשְׂרָאֵ֕ל אֲשֶׁר־בְּךָ֖ אֶתְפָּאָֽר׃"(ישעיה מט ג).