פסוק א:יש רעה. רב בלשון הקדש על ארבעה ענינים. האחד רב שהוא הפך מעט לרב תרבו את נחלתו והשני רב את יוצרו מלשון ריב והשלישי רב מלשון רבה רשת אך הוא מפעלי הכפל כמו השמיעו על בבל רבים והבא אחריו יורה עליו והוא על משקל דלים רכים ופעל עבר מן רכים יען רך לבבך וכן וברקים רב ויהומם יורה עליו תחלת הפסור וישלח חציו ויפיצם והרביעי גדול כמו מושיע ורב והצילם על כל רב ביתו קרית מלך רב והוא דוד כענין קרית חנה דוד ויש מפרשים שהוא המקום ואיננו נכון בעבור שלא הודיע המלות ותהיינה למלך הרב ולשון רבים רבי המלך ולשון נקבה רבה ורבה היא על האדם:
פסוק ב:איש. יש מפרשים נכסים כמו רכוש ומלת חסר ומלת מלא על דרך אחת והם שתיהם מן הפעלים העומדים אע״פ שצריכין סמיכה והענין כשיאמר האומר חסר הוא פלוני צריך שיוסיף לבאר חסרונו אם מחכמה אם מהון אם מגדולה הלא תראה חסר משוגעים אני והוא סמוך וענינו חסר מכל תאות נפשו והוא בבנינים הכבדים פועל יוצא כמו ותחסרהו מעט מאלהים שמתו חסר מעט מאלהים וטעה האומר כי הוא יוצא לשנים פעולים ונמצא מן הכבד הנוסף והממעיט לא החסיר ענינו לא הוליד חסרון והנה הוא כמו פועל יוצא כמו העדיף:
פסוק ג:אם יוליד. אם יוליד. אם יוליד בנים רבים ודרך לשון הקדש לזכור עשרה ומאה ומאה ואלף בעבור בעבור היותם כלל חשבון הלא תראה כי בהשלמת העשרה תחל באחד גם יזכרו שבעה ובמקומו אפרשנו:
פסוק ג:ושנים רבות יחיב. עד שיהיה ישיש:
פסוק ג:ורב שיהיו ימי שניו. ממנהג העולם:
פסוק ג:וגם קבורה. התכריכין שיקבר בהם המת:
פסוק ג:והנפל. הוא נפל אשה:
פסוק ד:כי בהבל. וצריך שיתעלם שמו ולא יזכר:
פסוק ה:גם שמש. ישוב לנפל ואמר ואמר הנה הנפל שלא ראה אור העולם ולא ידע מאומה נחת היה לו כי לא עמל בדברי העולם וזה בעל העושר שראה אור העולם וידע כי לא היתה לו מנוחה כי אם עמל בלא שכר ולא תענוג בשתי העולמות:
פסוק ו:ואלו חיה. זאת המלה כמו ואילו לעבדים ולשפחות ויש מפרש שאמר שהיא מורכבת מן אם ומן לו ואלף פעמים אלף אלפים כמו עשרים פעמים הם ארבע מאות:
פסוק ו:אל מקום אחד. הוא הקבר:
פסוק ז:כל עמל. תמה על הכסיל שלא ראה טובה והלא עיקר כל עמל כדי שיאכל אדם ולא ימות:
פסוק ז:וענין וגם הנפש לא תמלא. שלא תשבע ואילו היה לה כל הון שבעולם וכל (תאכל) חטה וענין גם ישוב על הפה שלא ימלא כי מיד ירד המאכל ממנו:
פסוק ח:כי מה יותר לחכם. אם יבקש החכם ממון אין קץ ונפשו לא תמלא כנפש הכסיל מה יתרון יש לו:
פסוק ח:וענין מה לעני יודע. העני שהוא יודע ומבין מה לו להלוך בדרך הכסילים:
פסוק ח:כנגד החיים. חיים במקום הזה שם התואר כמו חיים כלכם:
פסוק ט:טוב. אמר מה לחכם שתהלוך נפשו בדרך הכסילים שנפשם לא תמלא די לו הנמצא הנראה לעין אע״פ שהנראה ואשר יעלה במחשבת הנפש הבל פירוש אחר שיהיה טוב מראה עינים דברי החיים כענין ומה כשרון לבעליה כי אם ראות עיניו:
פסוק י:מה שהיה. כבר נקרא שמו ונודע שהוא אדם כך וכך ולמה יבקש הליכת הנפש עד שיהיה כפלוני ויתכן שלא ישיגנו ואין ראוי לאיש שכל שידין עם שתקיף ממנו על כן אין ראוי לו לבקש מה שהחיים מבקשים ויעשה זאת כנגדם שיהיה כמו הם:
פסוק יא:כי יש דברים הרבה. חוץ מהליכת הנפש מתאות העולם לקבץ הון כמו לבקש שררה ודברי חשק וכלם והדומה להם מרבים הבל יוסיפו על הבלו של אדם ודי לו שהוא הבל גם זה הפסוק ישוב על העני היודע שראוי לו להשמר מכל הבל כי מה יותר יש לו:
פסוק יב:כי מי. גם זה ישוב לענין העני היודע כי לא ידע האדם מה טוב לו בחיים אם העושר ואם העוני וימי חיי הבלו הם במספר ראוי שיעשה אותם כצל עובר ולא יבקש הליכת הנפש עד שיעזוב הממון כי לא יועיל כל מה שיעזוב אפי׳ לא ידע מה יעשה אחריו בממונו:
פסוק יב:וענין ויעשם כצל. שיחשוב במחשבתו כמו שהצל איננו עומד רגע אחד כן ימיו ילכו ויעברו שהם העיקר אף כי כל מה שיקרה להם מטוב ועד רע ועושר ועוני ופי׳ אחר בפסוק והסכל ירבה דברים:
