הגדלתי מעשי בניתי לי בתים וגו'. אפשר דבכל מעשי הגופנים כונתי לשמים והגדלתי משכתים חסד כי גדולה הוא חסד בניתי לי בתים בית המדרש ובית לאכול עניים ולהכנסת אורחים ובית המדרש ללמוד תורת חסד וללמד לעניים וליתומים ובית לעשות צדקה עם עניים ועמלי תורה וזהו בניתי לי לעצמי לעולם הבא נטעתי לי כרמים וכו' פירש הרב מהר"ח הכהן ז"ל בפי' כ"י להורות דלא רצה לעשות משפט המלך שכתוב כרמיכם וזיתכם יקח אלא הוא נטע לעצמו והמס שהעלה היה לצורך בית המקדש עכ"ד:
פסוק ח:
כנסתי לי גם כסף וזהב וסגולת מלכים וגו'. אמרו במדרש כנסתי לי גם כסף וזהב אלו ד"ת שנאמר הנחמדים מזהב וכו' ע"ש. ואפילו במאי דקי"ל הזהב קונה את הכסף וה"ט שהכסף שהוא חריף דין מעות יש לו והזהב שאינו חריף דין פירות יש לו. ובזה פירשתי אני עני טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף שהתורה יש בה שני מעלות שהיא חשובה כמו הזהב. והיא חריפה עובר לסוחר כמו הכסף. ועל דרך זה יאמר כנסתי לי גם כסף חלק הפשוט בתורה שהוא חריף כמו הכסף שהוא עובר לסוחר כגון פשטי הדינין הנכרכים דמיה"ם בם לכסף שהוא חריף. וזהב רומז לחלק הסוד שהוא חשוב ויקר ואינו חריף דלאו כל מוחא סביל דא:
פסוק יב:
ופניתי אני לראות חכמה והוללות וסכלות וגו'. כתיב בשבלת של לקט לגורי האר"י ז"ל שיסד הרמז וז"ל זה ספ' מדבר בגלגול הנשמות אמר ופניתי אני בכל מקום שנאמר ופניתי ר"ל בחכמה גדולה לראות הוללות שנתגלגל בירמיה הנביא עליו השלום ועשוהו ישראל כמהולל וסכל והשליכוהו בבור הכלא כמה פעמים מלכי יהודה וכן הרבה צדיקים עושים מהם כמו הכלים ומהוללים והטילו עצמם אחר הזמן להשלים רצון הבורא יתברך ששלם להם מכ"מ ונתן להם ענשם ולכך כתיב הוללות וסכלות. ועוד הוללות רומז להלל הזקן סכלות זה שמאי הזקן שאין הלכה כמותו ודע כי הלל מגולגל היה וממדת הצדיק היה מקבל ורומז רחמים ולפיכך לא היה כועס כלל שאותה מדה אינה מנחת לכעוס. ושמאי בא ממה"ד הקשה ולפיכך היה כעסן ואין הלכה כמותו. ודע שהלל היה משלמה המלך וזה שאמר ופניתי אני ושמאי היה מגולגל מיהושע בן נון וזהו את אשר כבר עשוהו עד כאן לשונו בקיצור:
פסוק יד:
החכם עיניו בראשו וגו'. פירש הרב עיר וקדיש מהרח"ו ז"ל דצריך האדם בבחרותו שלא להתפתות מיצר הרע כלל ולא יתן לו מקום כלל וז"ש החכם עיניו בראשו כמו שנאמר הוא ישופך ראש אך הכסיל לא די שנמסר בתחילה בידו של היצר הרע לפי שלא עסק בתורה אלא גם אחר כך בחשך הולך ואינו מתעורר לשוב זהת"ד בקצור נמרץ והבאתי דבריו בריש קונט' לב דוד ע"ש:
פסוק כא:
כי יש אדם שעמלו בחכמה וגו'. פירש הרב מהר"ר יהודה קמחי ז"ל במ"ש שהרוצה להשתתף עם התלמיד חכם שהתלמיד חכם ילמוד והוא יתעסק בסחורה ויתן לו חלקו בריוח. והתלמיד חכם יתן לו חלקו בלמוד כיששכר וזבולון ושמעון אחי עזריה היינו דוקא בתחילה על התורה שילמוד התלמיד חכם אמנם אם עשיר אחד יאמר לתלמיד חכם שכבר למד אתן לך כך וכך ותמכור לי חצי התורה שלמדת לא עשה כלום וכמו שמצינו פי' היה נוטל גבי הלל ושבנא יצאת ב"ק ואמרה אם יתן איש את כל הון ביתו וגו' ז"ש כי יש אדם שעמלו בחכמה ובדעת ובכשרון וכבר למד הרבה ואחר הלימוד לאדם שלא עמל בו לעשיר אחד יתננו חלקו גם זה הבל שהעשיר לא קנה כלום כמו שנאמר בהלל ושבנא ורעה רבה לתלמיד חכם שזלזל בתורה והקונה אל ישמח והמוכר יתאבל עד כאן דבריו ז"ל: