נחל אשכול (עם האותיות גימטריא קטן חיים יוסף דוד אזולאי עם הכולל) והוא פירוש קצת פסוקי חמש מגילות התנוקות קורין ואכלו את חוקם. ודע דשיר השירים הבא בסתם הוא מס' לקוטי תורה כ"י לרבינו האר״י וגוריו ז"ל ידונו חלקם. מה שהוא דרך פשט השוה לכל נפש במלאת ספקם. ואתיא מביניא אח"י אמר זעיר"י יש מאי"ן דלא נילף ריקם. אמנם ד' מגלות הנה הנם מילי דצעי"ר הח"י ד"א תהא למיקם. ומה שהוא מגורי האר"י ז"ל בד' מגילות יביע אומר בכתב מפרש משמיה דרב האר"י ז"ל אשכל הכופר הגבר הוקם בס"ד:
פסוק ב:
ישקני מנשיקות פיהו. שבעה תיבות בפ' זה כנגד ז' נשיקין ור"ת כי טובים דודיך מיין שם קדוש נמשך מבינה:
פסוק ה:
שחורה אני ונאוה. פי' קודם הייתי שחורה כשהייתי בבחינת יו"ד ואח"כ אני נאוה נעשיתי בבחינת ה':
פסוק ו:
אל תראוני שאני שחרחורת. כאשר אין מעשים לישראל חוזרת המ' בסוד נקודה יו"ד שחורה וז"ש אל תראוני שאני שחרחורת ולכן אין בכם בי השגה:
פסוק טז:
הנך יפה דודי אף נעים. (אח"י. אמרו במדרש אף שאתה מביא עלי נעים הוא למה שאת מחזירני ומלמדני למוטב אף ערשנו רעננה זה בית המקדש. ורש"י פירש אף נעים שעברת עלי פשעי והשרית שכינתך בתוכי. אפשר במ"ש הראשונים דהשראת שכינה בנו הוא לעורר הלב ליראה את ה' דאע"ג דאיהו לא חזי נשמתיה חזי וז"ש אף שאתה מביא עלי כלפי השכינה האם המיסרת נעים שאת דייקא מלמדנו וכו' דהשראת שכינה היא העולה לחזור בתשובה ומלבד השראת שכינה על ראש צדיקים אף ערשנו רעננה זה ב"ה שבו שכינה שורה בעצם כי אין מחסור ליריאיו משום בית המקדש. עוד אמרו רז"ל הנך יפה דודי אף נעים זו גילוי שכינה אף ערשנו רעננה בשבת בנים ובנות ועמ"ש לעיל בקונטריס נחל קדומים פר' בשלח ע"פ ותקח מרים הנביאה את התף וכו' בס"ד. מאי"ן):