פסוק ב:דודיך. ענין אהבה וחיבה כמו נרוה דודים (משלי ז יח):
פסוק ג:לריח. בעבור ריח כמו פתח פיך לאילם (שם לא ח):
פסוק ג:תורק. ענין הזלה ושפיכה וכן על הארץ יריקו (קהלת יא ג):
פסוק ג:עלמות. נערות כמו והיה העלמה (בראשית כד מג):
פסוק ד:נרוצה. ענין מהירות ההליכה, ובא בלשון רבים ליחיד לתפארת וכן ונתנה לך גם את זאת (שם כט כז):
פסוק ד:הביאני. עבר במקום עתיד וכמוהו רבים במקרא:
פסוק ד:מישרים. מלשון ישר וראוי:
פסוק ה:ונאוה. מלשון נאה ויופי כמו נאוה כירושלים (לקמן ו ד):
פסוק ה:כיריעת. ענין וילון:
פסוק ו:תראני. ענינו הסתכלות דרך בזיון וכן לראוה בך (יחוקאל כח וז):
פסוק ו:שחרחורת. מלשון שחרות בהכפל העי״ן והלמ״ד ויורה על רוב השחרות וכן ירקרק או אדמדם (ויקרא יג מט):
פסוק ו:ששזפתני. ענין ראיה והבטה כמו שזפתו עין (איוב כח ז):
פסוק ו:נחרו. מלשון חרון אף וחמה:
פסוק ו:נוטרה. ענין שמירה כמו הינטור לעולם (ירמיה ג ה):
פסוק ז:איכה. הוא כמו אנה וכן איכה הוא (מ״ב ו יב):
פסוק ז:תרביץ. ענין השכיבה לנוח:
פסוק ז:בצהרים. מלשון צוהר ואורה והוא חצי היום:
פסוק ז:שלמה. אשר למה, השי״ן הוא במקום אשר:
פסוק ז:כעטיה. ענין הפרחה ושטיפה כמו ותעט אל השלל (ש״א טו יט):
פסוק ח:בעקבי. רוצה לומר במדרך עקבות רגל וכן ועקבותיך לא נודעו (תהלים עז כא):
פסוק ח:גדיותיך. מלשון גדי עזים:
פסוק ח:משכנות. מלשון משכן:
פסוק ט:לסוסתי. נקבת הסוס תקרא סוסיה, כאשר תקרא נקבת החמור חמורה, והיו״ד נוספת, ובעבור תוספת הי׳ נהפכה הה״א לתי״ו להסמיכה אל היו״ד וכן מלאתי משפט (ישעיה א כא), שבעבור תוספת היו״ד נהפכה הה״א לתי״ו. ואמר בלשון נקבה, לפי שדרך המלך והשרים היה לקשור במרכבתם סוסיות נקבות, כי בסוסים זכרים יקשה על הרכב לעצרם ללכת לאט לבל ירוצו:
פסוק ט:פרעה. כל מלכי מצרים קרואים בשם פרעה:
פסוק ט:דמיתיך. מלשון דמיון ומשל:
פסוק י:נאוו. מלשון נאה ויופי:
פסוק י:לחייך. הם הלסתות אצל העינים וכן בשבט יכו על הלחי (מיכה ד יד):
פסוק י:בתורים. הם הפנינים המסודרים בתואר נאה ותכונה יפה וקרוב לו כתור האדם המעלה (דהי״א וז יז), ורוצה לומר כתואר ותכונת האדם המעלה:
פסוק י:בחרוזים. הם אבנים טובות ומרגליות נקובות מחוברות בחוט, ובדברי רז״ל מחרוזות של דגים (ב״מ כא.):
פסוק יא:נעשה. פעמים דרך היחיד לדבר בלשון רבים לתפארת:
פסוק יב:עד. בעוד וכן עד היותי על אדמתי (יונה ד ב):
פסוק יב:במסבו. דרכו היה להסב ולהשען על המטות בשעת האכילה:
פסוק יג:צרור. ענין קשור כמו צרור כספו (בראשית מב לה):
פסוק יג:שדי. הם דדי האשה:
פסוק יג:ילין. ענין התמדה כמו צדק ילין בה (ישעיה א כא):
פסוק יד:אשכול. כן יקרא הענף והגרגרים תלוים בו וכן אשכול ענבים (במדבר יג כג):
פסוק יד:בכרמי. הוא מושאל לפרדסים בעלי אילנות וכן כרם זית (שופטים טו ה):
פסוק יד:עין גדי. שם מקום בארץ ישראל:
פסוק טו:הנך. הנה את כמו הנך הרה (בראשית טז יא):
פסוק טז:נעים. אהוב וחביב כמו נטעי נעמנים (ישעיה יז י):
פסוק טז:ערשנו. כן יקרא המטה כמו ערש יצועי (תהלים קלב ג):
פסוק טז:רעננה. ענין לחות ורטיבות כמו דשנים ורעננים (שם לב):
פסוק יז:קורות. כן יקרא העץ העב וכן ונקחה משם איש קורה אחת (מ״ב ו ב):
פסוק יז:רהיטנו. הם הבנינים שבעליית הבתים אשר בהם ילכו וירוצו מחדר לחדר וכן מלך אסור ברהטים (לקמן ז ו), כי התרגום של וירץ הוא ורהט ובלשון הזה יקרא גם שקתות המים. כמו שנאמר ותמלאנה את הרהטים (שמות ב טז), וזה על שם מרוצת המים שבהן:
פסוק יז:ברותים. כמו ברושים בשי״ן והוא שם אילן סרק חשוב: