א וַיֹּ֥סֶף אֱלִיה֗וּא וַיֹּאמַֽר׃ ב כַּתַּר־לִ֣י זְ֭עֵיר וַאֲחַוֶּ֑ךָּ כִּ֤י ע֖וֹד לֶאֱל֣וֹהַּ מִלִּֽים׃ ג אֶשָּׂ֣א דֵ֭עִי לְמֵרָח֑וֹק וּ֝לְפֹעֲלִ֗י אֶֽתֵּֽן־צֶֽדֶק׃ ד כִּֽי־אָ֭מְנָם לֹא־שֶׁ֣קֶר מִלָּ֑י תְּמִ֖ים דֵּע֣וֹת עִמָּֽךְ׃ ה הֶן־אֵ֣ל כַּ֭בִּיר וְלֹ֣א יִמְאָ֑ס כַּ֝בִּ֗יר כֹּ֣חַֽ לֵֽב׃ ו לֹא־יְחַיֶּ֥ה רָשָׁ֑ע וּמִשְׁפַּ֖ט עֲנִיִּ֣ים יִתֵּֽן׃ ז לֹֽא־יִגְרַ֥ע מִצַּדִּ֗יק עֵ֫ינָ֥יו וְאֶת־מְלָכִ֥ים לַכִּסֵּ֑א וַיֹּשִׁיבֵ֥ם לָ֝נֶ֗צַח וַיִּגְבָּֽהוּ׃ ח וְאִם־אֲסוּרִ֥ים בַּזִּקִּ֑ים יִ֝לָּכְד֗וּן בְּחַבְלֵי־עֹֽנִי׃ ט וַיַּגֵּ֣ד לָהֶ֣ם פָּעֳלָ֑ם וּ֝פִשְׁעֵיהֶ֗ם כִּ֣י יִתְגַּבָּֽרוּ׃ י וַיִּ֣גֶל אָ֭זְנָם לַמּוּסָ֑ר וַ֝יֹּ֗אמֶר כִּֽי־יְשֻׁב֥וּן מֵאָֽוֶן׃ יא אִֽם־יִשְׁמְע֗וּ וְֽיַ֫עֲבֹ֥דוּ יְכַלּ֣וּ יְמֵיהֶ֣ם בַּטּ֑וֹב וּ֝שְׁנֵיהֶ֗ם בַּנְּעִימִֽים׃ יב וְאִם־לֹ֣א יִ֭שְׁמְעוּ בְּשֶׁ֣לַח יַעֲבֹ֑רוּ וְ֝יִגְוְע֗וּ כִּבְלִי־דָֽעַת׃ יג וְֽחַנְפֵי־לֵ֭ב יָשִׂ֣ימוּ אָ֑ף לֹ֥א יְ֝שַׁוְּע֗וּ כִּ֣י אֲסָרָֽם׃ יד תָּמֹ֣ת בַּנֹּ֣עַר נַפְשָׁ֑ם וְ֝חַיָּתָ֗ם בַּקְּדֵשִֽׁים׃ טו יְחַלֵּ֣ץ עָנִ֣י בְעָנְי֑וֹ וְיִ֖גֶל בַּלַּ֣חַץ אָזְנָֽם׃ טז וְאַ֤ף הֲסִיתְךָ֨ ׀ מִפִּי־צָ֗ר רַ֭חַב לֹא־מוּצָ֣ק תַּחְתֶּ֑יהָ וְנַ֥חַת שֻׁ֝לְחָנְךָ֗ מָ֣לֵא דָֽשֶׁן׃ יז וְדִין־רָשָׁ֥ע מָלֵ֑אתָ דִּ֖ין וּמִשְׁפָּ֣ט יִתְמֹֽכוּ׃ יח כִּֽי־חֵ֭מָה פֶּן־יְסִֽיתְךָ֣ בְסָ֑פֶק וְרָב־כֹּ֝֗פֶר אַל־יַטֶּֽךָּ׃ יט הֲיַעֲרֹ֣ךְ שׁ֭וּעֲךָ לֹ֣א בְצָ֑ר וְ֝כֹ֗ל מַאֲמַצֵּי־כֹֽחַ׃ כ אַל־תִּשְׁאַ֥ף הַלָּ֑יְלָה לַעֲל֖וֹת עַמִּ֣ים תַּחְתָּֽם׃ כא הִ֭שָּׁמֶר אַל־תֵּ֣פֶן אֶל־אָ֑וֶן כִּֽי־עַל־זֶ֝֗ה בָּחַ֥רְתָּ מֵעֹֽנִי׃ כב הֶן־אֵ֭ל יַשְׂגִּ֣יב בְּכֹח֑וֹ מִ֖י כָמֹ֣הוּ מוֹרֶֽה׃ כג מִֽי־פָקַ֣ד עָלָ֣יו דַּרְכּ֑וֹ וּמִֽי־אָ֝מַ֗ר פָּעַ֥לְתָּ עַוְלָֽה׃ כד זְ֭כֹר כִּֽי־תַשְׂגִּ֣יא פָעֳל֑וֹ אֲשֶׁ֖ר שֹׁרְר֣וּ אֲנָשִֽׁים׃ כה כָּל־אָדָ֥ם חָֽזוּ־ב֑וֹ אֱ֝נ֗וֹשׁ יַבִּ֥יט מֵרָחֽוֹק׃ כו הֶן־אֵ֣ל שַׂ֭גִּיא וְלֹ֣א נֵדָ֑ע מִסְפַּ֖ר שָׁנָ֣יו וְלֹא־חֵֽקֶר׃ כז כִּ֭י יְגָרַ֣ע נִטְפֵי־מָ֑יִם יָזֹ֖קּוּ מָטָ֣ר לְאֵדֽוֹ׃ כח אֲשֶֽׁר־יִזְּל֥וּ שְׁחָקִ֑ים יִ֝רְעֲפ֗וּ עֲלֵ֤י ׀ אָדָ֬ם רָֽב׃ כט אַ֣ף אִם־יָ֭בִין מִפְרְשֵׂי־עָ֑ב תְּ֝שֻׁא֗וֹת סֻכָּתֽוֹ׃ ל הֵן־פָּרַ֣שׂ עָלָ֣יו אוֹר֑וֹ וְשָׁרְשֵׁ֖י הַיָּ֣ם כִּסָּֽה׃ לא כִּי־בָ֭ם יָדִ֣ין עַמִּ֑ים יִֽתֶּן־אֹ֥כֶל לְמַכְבִּֽיר׃ לב עַל־כַּפַּ֥יִם כִּסָּה־א֑וֹר וַיְצַ֖ו עָלֶ֣יהָ בְמַפְגִּֽיעַ׃ לג יַגִּ֣יד עָלָ֣יו רֵע֑וֹ מִ֝קְנֶ֗ה אַ֣ף עַל־עוֹלֶֽה׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

אבן עזרא

אבן עזרא

פסוק ב:
כתר לי - רובי המפרשים פירשו בו: המתן לי מעט ואומרים: כי כמוהו כתרו את בנימן. ויתכן היות כתרו סבבו כי כתר ועטרה קרובים בעניין, כמו עוטרים את דוד. וכן: מכתיר את הצדיק. וכן: בי יכתירו צדיקים ויהיה פירושו: כתר לי שים לי כבוד מעט.
פסוק ג:
למרחוק - הוא המקום שהוא העילה הרחוקה כי העילות הרחוקות רבות כעניין האלהי מקרוב אני ולא אלהי מרחוק. ויש אומרים: שהוא כמשמעו: שישא דעו וישמע למרחוק.
פסוק ד:
תמים דעות עמך - הוא המקום כעניין מפלאות תמים דעים והעניין הוא יעיד.
פסוק ה:
ולא ימאס - חנם.
פסוק ו:
לא יחיה רשע - כעניין שנות רשעים תקצרנה.
פסוק ז:
לא יגרע מצדיק - כעניין: הנה עין ה' אל יראיו.
פסוק ז:
ואת מלכים לכסא - הוא יקים מלכים לכסא ואם יגבהו ישיבם.
פסוק ח:
ואם אסורים בזיקים - או.
פסוק יא:
ישמעו ויעבדו - השם.
פסוק יב:
בשלח יעבורו - בנשק המות ימותו, כמו יגועשו עם ויעבורו:
פסוק יג:
ישימו אף - כמו יוסיפו אף והוא מן ישים.
פסוק יד:
בקדשים - מענין הכפל תתברר זאת המלה.
פסוק טז:
ואף הסיתך - כמו הסירך כמו: ויסיתם אלהים ממנו.
פסוק טז:
צר - כמו: צר ומצוק.
פסוק טז:
רחב - אל רחב שאין מוצק תחתיה, שאין בו מוצק והוא דרך משל, כי רחב הוא הקו הסובב העגולה ומוצק הוא הנקודה.
פסוק טז:
ונחת שלחנך - ומה שתניח בשולחנך וזה עשה לך המקום.
פסוק יז:
ודין רשע מלאת - ותדע כי דין ומשפט יתמכו הכל.
פסוק יח:
כי - יש לך שתפחד מחמה פן יסירך בהכות, והכופר אם היה רב אל יטך.
פסוק יט:
היערך שועך - הוא ההון ובעל ההון קרא שוע, כמו אם בפידו להם שוע והעניין היועיל שועך.
פסוק יט:
ולא בצר - והעניין בצר לא יערוך לא השוע ולא כל מאמצי כח. והלא תראה כי לא תשאף לילה והתי"ו לשון נקבה, כמו שמצאנו מקום, במקום אחד לשון נקבה עד שיוריד מאמצי כח ויעלה עמים תחתם.
פסוק כא:
השמר אל תפן אל און כי על זה - שתשמר יותר טוב לך שתבחר אותו בימי העוני, והמקום ישגיב אותך.
פסוק כב:
מורה - כמו: אשכילך ואורך. ויש אומרים: מי יוכל למרות כמוהו ואיננו נכון בעיני.
פסוק כד:
זכור - כל מה שתזכור ותחשוב בפעליו יותר תראה גדולתם, ופירושו תשגיא מן שגיא.
פסוק כד:
שוררו - ראו כמו אשורנו.
פסוק כה:
כל אדם - מי שיש בו דעת יחזה בפעליו.
פסוק כה:
אנוש יביט מרחוק - על דרך החכמה.
פסוק כו:
ואין חקר לשניו - דברו הקדמונים על לשון בני אדם.
פסוק כז:
כי יגרע - פעם יגרע נטפי מים.
פסוק כז:
יזוקו מטר - כאילו יזקק המטר מן האיד העולה, שהוא סבת המטר, כמו: ואיד יעלה מן הארץ.
פסוק כט:
ופעם יבין מפרשי עב, כאילו ישים בינה למפרשי עב כמו הבן להלז את המראה ועניין מפרשי, בעבור שהם נפרשים.
פסוק כט:
תשואות סוכתו - העניין כפול ועניין סוכתו כמו: ישת חשך סתרו סביבותיו סוכתו.
פסוק ל:
הן פרש עליו אורו - על העב מטרו. ויש אומרים: כי נקרא המטר אור, בעבור המאור הקטן כי בתנועותיו יהיה המטר בצווי הבורא. והנכון בעיני: כי הן פרש עליו אורו כי הוא כמשמעו, כי יפרוש על העב האור.
פסוק ל:
ושרשי הים כסה - כי בם ידין עמים באור ובמטר.
פסוק לא:
יתן אוכל למכביר - מן כביר שיתיקר או למכביר מן בכברה. ורבי משה הכהן אמר: כי זה הפסוק דבק עם על כפים. וזה איננו נכון כלל, כאשר הזכרתי בספר מאזני הלשון.
פסוק לב:
על כפים כסה אור - הפך הן פרש עליו אורו, כאילו בכפים כסה אור והכפים הם העננים כמו וסכותי כפי עליך.
פסוק לב:
ויצו עליה - על השמש.
פסוק לב:
במפגיע - הוא הגשם של העבים, כאילו פגעו בשמש, בעבור מרוצת העבים.
פסוק לג:
יגיד - על הגשם.
פסוק לג:
רעו - כמו תרועתו והוא הרעם כמו וישמע יהושע את קול העם ברעה, אפילו המקנה והעולה כמו עלות עלי ירגישו בעת שיקרב זמן ביאת המטר, וסימנים רבים יש לבני אדם בבקר ובצאן משכיבתם על צד ימין ובשאר החיות.