פסוק ב:(מענה אליהוא):
הזאת חשבת למשפט. שהוא משפט הבריות כנגד יוצרם אשר אמרת צדקי משל הבורא:
פסוק ג:כי תאמר מה יסכן לך. דרכי יושר:
פסוק ג:מה אועיל. בצדקתי יותר מחטאתי:
פסוק ד:ואת רעיך עמך. ששתקו על דבריך:
פסוק ה:הבט שמים. ואחרי שהוא גבוה ואתה נמוך ואין לו תועלת ברשעך וצדקך למה תתפאר אליו בצדקך:
פסוק ח:לאיש. אשר כמוך יוכל ויועיל רשעך וצדקתך, ראה רשעים רבים אשר:
פסוק ט:מרוב עשוקים. שהם עושקים יזעיקו את הבריות לפניו וישועו עניים מזרוע רבים העושקים אותם:
פסוק י:איה אלוה עושי. לירא מפניו:
פסוק י:נותן זמירות. כמו כרמך לא תזמור (ויקרא כה) שמכרית את הרשעים בלילה כגון אמרפל וחביריו ומצרים וסנחרב:
פסוק יא:מלפנו. מלמדנו חכמה יותר מבהמו' כלו' חשבנו וגדלנו מבהמו' ומעוף:
פסוק יב:שם יצעקו. וראה אשר שם צועקים העניים מפני גאון העושקים אותם והוא אינו עונה:
פסוק יג:אך שוא לא ישמע. מיד:
פסוק יג:ושדי לא ישורנה. להנקם מיד אלא מאריך אפו:
פסוק יד:אף כי תאמר. כ"ש אתה שאין צעקתך באה כי אם על ידו ואתה תאמר ותזעק על אשר לא תשורנו להתווכח עמו כלומר אותם הקובלים וצועקים אינו ממהר לענות' ואתה תצעק שלא תשורנו:
פסוק יד:דין לפניו. (דברך סס"א) בכל מקום שהוא:
פסוק יד:ותחולל. וקוה לתנחומין:
פסוק טו:ועתה. דע לך כי אין היא פקידת (אפו) זאת עליך אינה כלום לפי רוב עוונותך:
פסוק טו:ולא ידע בפש מאד. ברוב חטאך התנהג הבור' כאילו לא ידעם:
פסוק טו:בפש. ל' רוב כמו ופשתם (מלאכי ג) וכמו כי תפושו וגו' (ירמיה נ, יא) כי פשה הנגע (ויקרא יג):