אבן עזרא על איוב לה

אבן עזרא

🔗 שתף
פסוק ב:
הזאת חשבת למשפט אמרת - יותר הוא צדקי מצדק אל.
פסוק ג:
מה יסכן לך - כמו מה יועיל כמו: הוכח בדבר לא יסכון.
פסוק ה:
ושור - ראה כמו: אשורנו.
פסוק ה:
מרוב עשוקים - אמר אליהוא: עשה מה שתרצה ולא יועיל ולא יזיק למקום, רק המקום ישמע זעקת העשוקים מרוב כמו מגדולה, או כמשמעו והראשון יותר נכון, בעבור שיש אחר ישועו מזרוע רבים.
פסוק י:
נותן זמירות בלילה - יש אומרים: שעל המקום ידבר, כענין מוצאי בקר וערב תרנין. וכעניין: כי אראה שמיך מעשה אצבעותיך ירח וכוכבים. ורובי המפרשים אמרו: שמלת לא תשמש עצמה ואחרת עמה, וכן הוא ולא אמר איה אלוה עושי ולא היה נותן זמירות בלילה.
פסוק יא:
מלפנו - חסר אל"ף והוא מן: ואאלפך חכמה.
פסוק יב:
שם יצעקו - ישוב על רבים העושקים, גם הם יביא המקום עליהם צרות ויצעקו ולא יענה, מפני גאון רעים אחרים.
פסוק יג:
אך שוא - כי שוא לא ישמע אל, כי צעקתם היא שוא, כי המקום ישלם להם גמולם.
פסוק יג:
ישורנה - דברת השוא.
פסוק יד:
לא תשורנו - אע"פ שאין לך יכולת לראות המקום.
פסוק יד:
דין לפניו ותחולל לו - כמו קוה. ויש אומרים: שהוא מן חיל והעניין סבול החיל בשבילו, כעניין: דום לה' והתחולל לו.
פסוק טו:
ועתה כי אין - יש אומרים: כי בפש לשון מנוח,ה והוא חסר נו"ן מן וינפש והעניין בשביל שאין לו דעת לאיוב, פקד אפו ולא ידע, כי מנוחת שכרו רבה. ויש אומרים: בעבור שלא התחוללת לו פקד אפו עליך.
פסוק טו:
ולא ידע בפש - פירשו בו שהוא מלשון פרה ורבה פושו וסגו וכמוהו. ויצאתם ופשתם והענין שהחריש ולא פקד אפו בדין, וכאילו לא ידע בריבוי דבריך.

איוב לה

א וַיַּ֥עַן אֱלִיה֗וּ וַיֹּאמַֽר׃ ב הֲ֭זֹאת חָשַׁ֣בְתָּ לְמִשְׁפָּ֑ט אָ֝מַ֗רְתָּ צִדְקִ֥י מא-ל׃ ג כִּֽי־תֹ֭אמַר מַה־יִּסְכָּן־לָ֑ךְ מָֽה־אֹ֝עִ֗יל מֵֽחַטָּאתִֽי׃ ד אֲ֭נִי אֲשִֽׁיבְךָ֣ מִלִּ֑ין וְֽאֶת־רֵעֶ֥יךָ עִמָּֽךְ׃ ה הַבֵּ֣ט שָׁמַ֣יִם וּרְאֵ֑ה וְשׁ֥וּר שְׁ֝חָקִ֗ים גָּבְה֥וּ מִמֶּֽךָּ׃ ו אִם־חָ֭טָאתָ מַה־תִּפְעָל־בּ֑וֹ וְרַבּ֥וּ פְ֝שָׁעֶ֗יךָ מַה־תַּעֲשֶׂה־לּֽוֹ׃ ז אִם־צָ֭דַקְתָּ מַה־תִּתֶּן־ל֑וֹ א֥וֹ מַה־מִיָּדְךָ֥ יִקָּֽח׃ ח לְאִישׁ־כָּמ֥וֹךָ רִשְׁעֶ֑ךָ וּלְבֶן־אָ֝דָ֗ם צִדְקָתֶֽךָ׃ ט מֵ֭רֹב עֲשׁוּקִ֣ים יַזְעִ֑יקוּ יְשַׁוְּע֖וּ מִזְּר֣וֹעַ רַבִּֽים׃ י וְֽלֹא־אָמַ֗ר אַ֭יֵּה א-לוה עֹשָׂ֑י נֹתֵ֖ן זְמִר֣וֹת בַּלָּֽיְלָה׃ יא מַ֭לְּפֵנוּ מִבַּהֲמ֣וֹת אָ֑רֶץ וּמֵע֖וֹף הַשָּׁמַ֣יִם יְחַכְּמֵֽנוּ׃ יב שָׁ֣ם יִ֭צְעֲקוּ וְלֹ֣א יַעֲנֶ֑ה מִ֝פְּנֵ֗י גְּא֣וֹן רָעִֽים׃ יג אַךְ־שָׁ֭וְא לֹא־יִשְׁמַ֥ע ׀ א-ל וְ֝שַׁדַּ֗י לֹ֣א יְשׁוּרֶֽנָּה׃ יד אַ֣ף כִּֽי־תֹ֭אמַר לֹ֣א תְשׁוּרֶ֑נּוּ דִּ֥ין לְ֝פָנָ֗יו וּתְח֥וֹלֵֽל לֽוֹ׃ טו וְעַתָּ֗ה כִּי־אַ֭יִן פָּקַ֣ד אַפּ֑וֹ וְלֹֽא־יָדַ֖ע בַּפַּ֣שׁ מְאֹֽד׃ טז וְ֭אִיּוֹב הֶ֣בֶל יִפְצֶה־פִּ֑יהוּ בִּבְלִי־דַ֝֗עַת מִלִּ֥ין יַכְבִּֽר׃

פרשנים על הפרק

מאמרים על הפרק