פסוק ב:הזאת חשבת למשפט אמרת - יותר הוא צדקי מצדק אל.
פסוק ג:מה יסכן לך - כמו מה יועיל כמו: הוכח בדבר לא יסכון.
פסוק ה:ושור - ראה כמו: אשורנו.
פסוק ה:מרוב עשוקים - אמר אליהוא: עשה מה שתרצה ולא יועיל ולא יזיק למקום, רק המקום ישמע זעקת העשוקים מרוב כמו מגדולה, או כמשמעו והראשון יותר נכון, בעבור שיש אחר ישועו מזרוע רבים.
פסוק י:נותן זמירות בלילה - יש אומרים: שעל המקום ידבר, כענין מוצאי בקר וערב תרנין. וכעניין: כי אראה שמיך מעשה אצבעותיך ירח וכוכבים. ורובי המפרשים אמרו: שמלת לא תשמש עצמה ואחרת עמה, וכן הוא ולא אמר איה אלוה עושי ולא היה נותן זמירות בלילה.
פסוק יא:מלפנו - חסר אל"ף והוא מן: ואאלפך חכמה.
פסוק יב:שם יצעקו - ישוב על רבים העושקים, גם הם יביא המקום עליהם צרות ויצעקו ולא יענה, מפני גאון רעים אחרים.
פסוק יג:אך שוא - כי שוא לא ישמע אל, כי צעקתם היא שוא, כי המקום ישלם להם גמולם.
פסוק יג:ישורנה - דברת השוא.
פסוק יד:לא תשורנו - אע"פ שאין לך יכולת לראות המקום.
פסוק יד:דין לפניו ותחולל לו - כמו קוה. ויש אומרים: שהוא מן חיל והעניין סבול החיל בשבילו, כעניין: דום לה' והתחולל לו.
פסוק טו:ועתה כי אין - יש אומרים: כי בפש לשון מנוח,ה והוא חסר נו"ן מן וינפש והעניין בשביל שאין לו דעת לאיוב, פקד אפו ולא ידע, כי מנוחת שכרו רבה. ויש אומרים: בעבור שלא התחוללת לו פקד אפו עליך.
פסוק טו:ולא ידע בפש - פירשו בו שהוא מלשון פרה ורבה פושו וסגו וכמוהו. ויצאתם ופשתם והענין שהחריש ולא פקד אפו בדין, וכאילו לא ידע בריבוי דבריך.