לפרק ל"א

בפרקנו יספר איוב גודל תומתו וישרותו.

בְּ֭רִית כָּרַ֣תִּי לְעֵינָ֑י וּמָ֥ה אֶ֝תְבּוֹנֵ֗ן עַל־בְּתוּלָֽה׃ וּמֶ֤ה ׀ חֵ֣לֶק אֱל֣וֹהַּ מִמָּ֑עַל וְֽנַחֲלַ֥ת שַׁ֝דַּ֗י מִמְּרֹמִֽים׃
(איוב לא א-ב)

אף לעניין שאין בו איסור זנות, כמו על בתולה, גם לא אתבונן להביט ביופיה, כי אנכי לא נתתי יד לטבע החומר לשלוט עֲלֵי שכלי בשום תאווה. כי רק אשר יהיה תועלת לחֵלֶק אֱל֣וֹהַּ מִמָּ֑עַל, הוא הנשמה, אותו שמרתי בכל עוז. אבל הנאת החומר לא הנאני כלל להשחית לי בזה את נַחֲלַת שַׁ֝דַּ֗י מִמְּרֹמִֽים. ופסוק ב' הוא נתינת טעם לפסוק א', שלא יתבונן עַל־בְּתוּלָֽה כי אם התבוננתי מה יהיה עם החֵלֶק האֱ-להי מִמָּ֑עַל אשר בקרבי ומה תהיה נַחֲלַת שַׁ֝דַּ֗י מִמְּרֹמִֽים, הנחלה אשר מִמְּרֹמִֽים, משַׁדַּי לי, מה יהיה לה אם תדבק נפשי אל התאוות הגופניות.

בהתקרב אל הגופניות תתרחק הרוחניות – 

הֲלֹא־אֵ֥יד לְעַוָּ֑ל וְ֝נֵ֗כֶר לְפֹ֣עֲלֵי אָֽוֶן׃
(איוב לא ג)

התאווה היא אֵ֥יד לְעושי עַוָּל וְ֝נֵ֗כֶר לְפֹ֣עֲלֵי אָֽוֶן. הזרות וההתרחקות מהדביקות הרוחנית, על ידי התנכרותם מיוצרם, פועלים אָֽוֶן.

הֲלֹא־ה֭וּא יִרְאֶ֣ה דְרָכָ֑י וְֽכָל־צְעָדַ֥י יִסְפּֽוֹר׃
(איוב לא ד)

וכיוון שכָל־צְעָדַ֥י יִסְפּֽוֹר איך אצעד צעד אחד אשר אשכח אורח ש-די מקרב לבי ואתרחק ממנו חלילה.

וַיִּ֣פְתְּ בַּסֵּ֣תֶר לִבִּ֑י וַתִּשַּׁ֖ק יָדִ֣י לְפִֽי׃
(איוב לא כז)

כתוב זה יבואר במאמר נפרד בע"ה.

מִ֤י יִתֶּן־לִ֨י ׀ שֹׁ֘מֵ֤עַֽ לִ֗י הֶן־תָּ֭וִי שַׁ-דַּ֣י יַעֲנֵ֑נִי וְסֵ֥פֶר כָּ֝תַ֗ב אִ֣ישׁ רִיבִֽי׃
אִם־לֹ֣א עַל־שִׁ֭כְמִי אֶשָּׂאֶ֑נּוּ אֶֽעֶנְדֶ֖נּוּ עֲטָר֣וֹת לִֽי׃
מִסְפַּ֣ר צְ֭עָדַי אַגִּידֶ֑נּוּ כְּמוֹ־נָ֝גִ֗יד אֲקָרֲבֶֽנּוּ׃
(איוב לא לה-לז)

כבר אמר כמה פעמים שהרעים לא שמעו היטב אמרי פיו, על כן לא יענוהו כלל על קוטב טענתו. וביקש מכל השומעים, אם יהיה איש אשר ישמע היטב קוטב אמרי להבין מאוד טענתי וטענת אנשי ריבי ומהו קוטב תלונתי, הֶן־תָּ֭וִי שַׁ-דַּ֣י יַעֲנֵ֑נִי, האות אשר אני מתוה, מלשון "וְהִתְוִ֨יתָ תָּ֜ו"(יחזקאל ט ד), הוא רק כאשר שַׁ-דַּ֣י יַעֲנֵ֑נִי. לא אבקש כבוד וגדולה רק הסֵפֶר אשר כָּ֝תַ֗ב אִ֣ישׁ רִיבִֽי, [מ]הרעים אשר ירשיעוני. אם יעשה כזאת ודאי יבוא לאמת והצדק. ואז כאשר ישכיל היטב על דברי שנינו עַל־שִׁ֭כְמִי אֶשָּׂאֶ֑נּוּ מרוב אהבתי אותו. כְּמוֹ־נָ֝גִ֗יד אֲקָרֲבֶֽנּוּ, כי אם ישמע במתון דברי הריבות וישכיל על דברי היטב תיוודע לו האמת.