פסוק א:ביאור מלות המענה ויוסף איוב שאת משלו ויאמר:
פסוק ו:יחרף יטה ומזה הענין שפחה נחרפת לאיש ר"ל שהיא נוטה מצד עבדות לצד חירות כמו שזכר הרב מורה צדק:
פסוק יג:עריצים. הם התקיפים החומסים שאר אנשים להשענם על תקפם וגבורת':
פסוק טו:שרידיו. הם בניו כי הם השרידים הנשארים מן האדם:
פסוק יז:וכסף נקי יחלוק. האיש הנקי יחלוק כספו ויפזרהו תחת אשר קבץ אותו הרשע והרצון בזה כי הנקי ימשול על אשר לו:
פסוק כ:תשיגהו כמים בלהות. תשיגהו בלהה אחרי בלהה בלי הפסק כמו שיגרו המים בשטף בלי הפסק:
פסוק כא:וישערהו. מענין רוח סערה:
פסוק כג:עלימו כפימו. עליו כפיו: