איוב מוסיף להצדיק עונש לרשעים בעולם הזה

אויב אומר בפרקנו:

חַי־אֵ֭-ל הֵסִ֣יר מִשְׁפָּטִ֑י... אוֹרֶ֣ה אֶתְכֶ֣ם בְּיַד־אֵ֑-ל אֲשֶׁ֥ר עִם־שַׁ֝דַּ֗י לֹ֣א אֲכַחֵֽד׃ הֵן־אַתֶּ֣ם כֻּלְּכֶ֣ם חֲזִיתֶ֑ם וְלָמָּה־זֶּ֝֗ה הֶ֣בֶל תֶּהְבָּֽלוּ׃ זֶ֤ה ׀ חֵֽלֶק־אָדָ֖ם רָשָׁ֥ע ׀ עִם־אֵ֑-ל וְֽנַחֲלַ֥ת עָ֝רִיצִ֗ים מִשַּׁ-דַּ֥י יִקָּֽחוּ׃ אִם־יִרְבּ֣וּ בָנָ֣יו לְמוֹ־חָ֑רֶב... יִשְׂפֹּ֣ק עָלֵ֣ימוֹ כַפֵּ֑ימוֹ וְיִשְׁרֹ֥ק עָ֝לָ֗יו מִמְּקֹמֽוֹ׃
(איוב כז ב,יא-יד,כג)

האם איוב עומד על דעתו או מסכים עם רעיו?

והוא פלא! מתחילה אמר "חַי־אֵ֭-ל הֵסִ֣יר מִשְׁפָּטִ֑י"(איוב כז ב) ואמר "בְּצִדְקָתִ֣י הֶ֭חֱזַקְתִּי וְלֹ֣א אַרְפֶּ֑הָ"(איוב כז ו), והוא שלא ישוב מדרכו אשר החזיק בה; ופתאום החל לומר ממש כדרך רעיו, שזו נַחֲלַ֥ת עָ֝רִיצִ֗ים "יִרְבּ֣וּ בָנָ֣יו לְמוֹ־חָ֑רֶב... שרידו (שְׂ֭רִידָיו) בַּמָּ֣וֶת יִקָּבֵ֑רוּ... יָ֭כִין וְצַדִּ֣יק יִלְבָּ֑שׁ"(איוב כז יד,טו,יז), ומגדיל עונש הרשע בזה העולם עד סוף הפרק!

איוב עומד על דעתו

ואמנם כה יאמר "חַי־אֵ֭-ל הֵסִ֣יר מִשְׁפָּטִ֑י", לא אומר "חַי" לשון שבועה, זה אינו מדוייק בלשון, רק כה יאמר חַי־האֵ֭-ל הֵסִ֣יר מִשְׁפָּטִ֑י, וכיוון שהוא חַי לעד, יכול הוא לשלם גמולי לעת אחרת, כי כל עוד נשמתי בי, אחרי שלא השחית נשמתי, לא תְּדַבֵּ֣רְנָה שְׂפָתַ֣י עַוְלָ֑ה אם אומר שהסיר משפט גווייתי בעולם הזה. חָלִ֣ילָה לִּי֮ אִם־אַצְדִּ֪יק אֶ֫תְכֶ֥ם, שאודה על טענתכם. רק בְּצִדְקָתִ֣י הֶ֭חֱזַקְתִּי, עוד במקומי אני עומד אשר אמרתי מאז "לִ֝מְשֹׁפְטִ֗י אֶתְחַנָּֽן"(איוב ט טו), שיראה דין לרשע, יְהִ֣י כְ֭רָשָׁע אֹ֣יְבִ֑י, האויב שלי, והוא העושה רע, יהיה כְ֭רָשָׁע, שיראו בו משפט הרשע.

איוב לא מכחד דבריו שעל הרשע להיענש בעולם הזה

כִּ֤י מַה־תִּקְוַ֣ת חָ֭נֵף שיאמר דברי חנופה לא-ל להצדיקו בלא אמת כאשר יֵ֖שֶׁל אֱ-ל֣וֹהַּ נַפְשֽׁוֹ, מַה־תִּקְוַה תהיה לו אחר כך. אני אוֹרֶ֣ה אֶתְכֶ֣ם בְּיַד־אֵ֑-ל, אהיה מוֹרֶה לכם דרך מה שבְּיַד־אֵ֑-ל לעשות; אֲשֶׁ֥ר עִם־שַׁ֝-דַּ֗י לֹ֣א אֲכַחֵֽד, מה שעִם־שַׁ֝-דַּ֗י יש פעולה להישיר את לב האדם בהראות משפט לֹ֣א אֲכַחֵֽד מלהודיע.

הֵן־אַתֶּ֣ם כֻּלְּכֶ֣ם חֲזִיתֶ֑ם התנהגות העולם, שיש רשע וטוב לו וְלָמָּה־זֶּ֝֗ה הֶ֣בֶל תֶּהְבָּֽלוּ להישיר המשפט. הלא לפי האמת זֶ֤ה ׀ חֵֽלֶק־אָדָ֖ם רָשָׁ֥ע מה שיפרט בפסוקים הבאים להראות לכל רשע גמול דרכו. "וְֽנַחֲלַ֥ת עָ֝רִיצִ֗ים מִשּׁ-ַדַּ֥י יִקָּֽחוּ" – שיהיה נראה לעולם אשר מִשַּׁדַּ֥י יִקָּֽחוּ נחלה זו המפורטת בפסוקים יד-כ, תַּשִּׂיגֵ֣הוּ כַ֭מַּיִם בַּלָּה֑וֹת, כשטף מים אשר מי יוכל לברוח ממנו.

אם כה יעשה לרשע ולעריץ אז יִשְׂפֹּ֣ק עָלֵ֣ימוֹ כַפֵּ֑ימוֹ, כל הרואה יִשְׂפֹּ֣ק כף עליו ויאמר כן הוא נַחֲלַ֥ת רָשָׁ֥ע וְיִשְׁרֹ֥ק עָ֝לָ֗יו מִמְּקֹמֽוֹ לידע ולהודיע חֵֽלֶק־עָ֝רִיצִ֗ים.