פסוק א:נזעכו. נקפצו כמו נדעכו (לעיל י):
פסוק א:קברים לי. מוכן אני לקבר:
פסוק ב:אם לא. אם לא זאת באתני שבני אדם התולים נועדו עמי בתנחומי להתל בי:
פסוק ב:ובהמרותם. כמו וימרו בי (יחזקאל כ׳:ח׳) ממרים הייתם (דברים ט׳:ז׳) ל' בהקנטתכם:
פסוק ב:תלן עיני. עיני ולבי ומחשבתי לנוח בהן:
פסוק ג:ערבני. בתקע כף להתווכח יחד כמו מי הוא מאלה לידי יתקע וייטיב לו:
פסוק ד:כי לבם צפנת משכל. ועל כן לא תרומם תפארתך על ידיהם:
פסוק ה:לחלק יגיד. לחלקלקות יגיד כל אחד מהם את רעו וזאת תבא להם עיני בניו תכלינה:
פסוק ו:לפנים. של בריות אני:
פסוק ז:ויצורי. איברים שאני נוצר בהם:
פסוק ח:ונקי. אם יש צדיק שומע בהתולות החניפים האלה:
פסוק ט:ויאחז. כל צדיק דרכו לעמוד כנגד כת חניפים:
פסוק י:ואולם כולם. אני אומר לכם תשובו נא ובאו נא:
פסוק י:ולא אמצא בכם חכם. במה שאתם מלעיגי' על קבלתי:
פסוק יא:ימי וגו'. הנה ימי טובתי שהורגלתי בהם עברו:
פסוק יא:זמותי. שזמותי להאריך בטובה:
פסוק יא:נתקו מורשי לבבי. מחשבות שלבי מורשני שהיה לבי אומר לי לירש טובה לפי דרכי:
פסוק יב:לילה ליום ישימו. התולים אלה הופכי' לי לילה ליום כי מצרת התולים לא אישן בלילה:
פסוק יב:אור קרוב. וקצר לי מפני צרות חשך לילה, אור קרוב כאשר יבא השמש נראה לי שעתה מקרוב האיר היום ונקצר וחלף לו כמו (בראשית י״ט:כ׳) העיר הזאת קרובה נתיישב' מקרוב מחדש, וכמו כי רננת רשעים מקרוב (לקמן כ) וכמו חדשים מקרוב באו (דברים ל״ב:י״ז):
פסוק יג:אם אקוה שאול. כמו אם חרוצים ימיו (לעיל יד) כלומר מאחר שאני מקוה שאול ביתי:
פסוק יג:ובחשך רפדתי. שיטחתי יצועי בקבר:
פסוק יד:לשחת קראתי אבי אתה. להתלונן בו ימים רבים כאילו הוא אבי מאחר שתקותי זאת היא:
פסוק טו:ואיה אפו תקותי. ואת למה נמשכת ומי ישורנה להריצה עדי:
פסוק טז:בדי שאול תרדנה. אותם אברים שסופן לירד שאול שתהא יחד על עפר נחת:
פסוק טז:נחת. מלונן ל' ותנח עליהם הרוח (במדבר י״א:כ״ו):