תנ"ך על הפרק - איוב יז - מצודת דוד

תנ"ך על הפרק

איוב יז

765 / 929
היום

הפרק

רוּחִ֣י חֻ֭בָּלָה יָמַ֥י נִזְעָ֗כוּ קְבָרִ֥ים לִֽי׃אִם־לֹ֣א הֲ֭תֻלִים עִמָּדִ֑י וּ֝בְהַמְּרוֹתָ֗ם תָּלַ֥ן עֵינִֽי׃שִֽׂימָה־נָּ֭א עָרְבֵ֣נִי עִמָּ֑ךְ מִֽי ה֝֗וּא לְיָדִ֥י יִתָּקֵֽעַ׃כִּֽי־לִ֭בָּם צָפַ֣נְתָּ מִּשָּׂ֑כֶל עַל־כֵּ֝֗ן לֹ֣א תְרֹמֵֽם׃לְ֭חֵלֶק יַגִּ֣יד רֵעִ֑ים וְעֵינֵ֖י בָנָ֣יו תִּכְלֶֽנָה׃וְֽ֭הִצִּגַנִי לִמְשֹׁ֣ל עַמִּ֑ים וְתֹ֖פֶת לְפָנִ֣ים אֶֽהְיֶֽה׃וַתֵּ֣כַהּ מִכַּ֣עַשׂ עֵינִ֑י וִֽיצֻרַ֖י כַּצֵּ֣ל כֻּלָּֽם׃יָשֹׁ֣מּוּ יְשָׁרִ֣ים עַל־זֹ֑את וְ֝נָקִ֗י עַל־חָנֵ֥ף יִתְעֹרָֽר׃וְיֹאחֵ֣ז צַדִּ֣יק דַּרְכּ֑וֹ וּֽטֳהָר־יָ֝דַ֗יִם יֹסִ֥יף אֹֽמֶץ׃וְֽאוּלָ֗ם כֻּלָּ֣ם תָּ֭שֻׁבוּ וּבֹ֣אוּ נָ֑א וְלֹֽא־אֶמְצָ֖א בָכֶ֣ם חָכָֽם׃יָמַ֣י עָ֭בְרוּ זִמֹּתַ֣י נִתְּק֑וּ מ֖וֹרָשֵׁ֣י לְבָבִֽי׃לַ֭יְלָה לְי֣וֹם יָשִׂ֑ימוּ א֝֗וֹר קָר֥וֹב מִפְּנֵי־חֹֽשֶׁךְ׃אִם־אֲ֭קַוֶּה שְׁא֣וֹל בֵּיתִ֑י בַּ֝חֹ֗שֶׁךְ רִפַּ֥דְתִּי יְצוּעָֽי׃לַשַּׁ֣חַת קָ֭רָאתִי אָ֣בִי אָ֑תָּה אִמִּ֥י וַ֝אֲחֹתִ֗י לָֽרִמָּֽה׃וְ֭אַיֵּה אֵפ֣וֹ תִקְוָתִ֑י וְ֝תִקְוָתִ֗י מִ֣י יְשׁוּרֶֽנָּה׃בַּדֵּ֣י שְׁאֹ֣ל תֵּרַ֑דְנָה אִם־יַ֖חַד עַל־עָפָ֣ר נָֽחַת׃

מאמרים על הפרק

מאמר על הפרק

מאת:

פירושים על הפרק

פירוש על הפרק

מאת: ,
רוחי חובלה. הלא כבר רוחי נשחתה וימי חיי הלא נקפצו ממני והלכו להם והרבה קברים לי ר״ל בכל מקום מדרך כף רגלי אני קרוב למות כאלו בכל מקום מוכן לי קבר: אם לא התולים. הנה מגודל הכאב אני קרוב למיתה אף אם לא היו עמדי רעי המהתלים בי ואף אם לא התמידה עיני לראות במה שהם ממרים ומקניטים אותי והוא כפל ענין במ״ש ור״ל הנה בלא הם אני קרוב למיתה והמה מוסיפים לי עוד צער ויגון: שימה נא. חזר פניו כלפי המקום ואמר שים עתה לבך אלי לתת לי ערב במקומך להיות בטוח בו שתשלם ההתווכחות בינינו לבוא על האמת ומי הוא אשר יתקע ידו לתוך ידי לקבל על עצמו בקיום גמור להשלים את ההתווכחות: כי לבם. אין לי חפץ ברעי אלה כי לבם הסתרת משכל ולא בחכמה ידברו על כן לא תרומם ע״י כי אין בידם מענה להצדיק אותם ולרומם תפארתך: יגיד רעים. כ״א מן הרעים יגיד לדברי חלקלקות וחנף ולא בדעת ידבר והן ידעתי שכ״א יקבל גמול כי תכלה עין בניו לבל ישיגו תוחלתם כי רע עליך הדבר כי לא לפניך חנף יבוא: והציגני. המכאוב העמיד אותי להיות למשל לכל העמים כי כאשר יקרה למו רוע המקרה יאמרו שהוא נמשל ודומה למקרה איוב: ותופת. הנה אני לגיהנם לפני הבריות כי רואים בי מכאובות מחולפים דוגמת יסורי גיהנם: ותכה. עיני כהתה מרוב הכעס כדרך השורה בצער אשר יכעס על עצמו: ויצורי. כל תאות מחשבות לבי לא יתקיימו כצל הזה אשר לא יתקיים במקום אחד כי בכל עת ינטה ממקומו כאשר ינטה השמש: ישומו. הישרים יתמהו על גודל מכאובי מבלי חמס והנקי יתעורר להתקצף על המחניף לה׳ מבלי טענה מספקת: ויאחז. ועכ״ז יאחז צדיק דרכו ולא יעזבנה בחושבו הלא שוא עבוד אלהים כי יודע הוא שאת הטוב יקבל בתענוג הנפשי: וטהר ידים. מי שהוא טהור ידים מגזל ועושק הלא יוסיף עוד אומץ בראותו רוע הסדור הנופל בקנייני עוה״ז ובהצלחתו כי מעתה מאד ימאס בו וישם תקותו בהצלחת הנפש ויחדל כפו מעושק ואמר זה להשיב על דברי אליפז שאמר לו שמיפר היראה ואמר אדרבה עוד יוסיפו בה: ואולם. ובאמת אתם כולכם תשובו ובאו להשכיל אמיתת הדבר ולא אמצא בכם חכם כי לא בחכמה שפטתם לומר שאני מיפר היראה: ימי עברו. הנה מרוב המכאוב עברו ימי חיי והנני קרוב למות ומרוב בלבול הדעת נעתקו מחשבותי אשר היו אל לבבי למורשה ר״ל עם כי מאז חושב הייתי מחשבות חכמה כאלו לבבי נחל אותם לה לנחלה הנה עתה נעתקו וסרו: לילה ליום ישימו. רוב המכאוב יבלבלו מחשבותי וישימו עתה לי חשוכים ונעלמים כחשכת הלילה את הדברים המבוארים ונגלים כאור היום: אור קרוב. הארת החכמה שהיתה מאז קרובה לי הלכה לה מפני חשכת הצרות והוא מקרא קצר כאלו אמר אור איננה קרובה מפני חשך: אם אקוה. כאומר והנה הבל תנחומני לומר שאחריתי ישגא מאד כי הלא אם אני כ״כ בחוזק המכאוב עד אשר אקוה שיהיה ביתי בשאול להציע משכבי בחשכת הקבר: לשחת. אקרא לשחת אבי אתה ואל הרמה אקרא אמי ואחותי אתה ר״ל מאד קרבה נפשי לרד׳ שחת להיות עם הרמה כבן עם אביו ואמו ואחותו: ואיה. וא״כ איה תקותי מתי אקבל הטובה ומי יראה את תקותי כי הלא אמות ואיך א״כ אראה בהטוב׳ אשר אקוה לה: בדי שאול וגו׳. הלא צרותי רבו עד מאד עד שאם הונחו יחד על העפר היו יורדות וצוללות אל רוב עמק השאול לרוב הכובד והוא מל׳ הפלגה ומליצה לומר שמאד רבו עד שא״א להחיות עוד אחריהם (העולה מהמענ׳ ההיא אשר יתרעם על חביריו שאינם מתנהגי׳ עמו כדרך המנחמים ויאחז דרכו לומר שלא חטא וכי המקום יודע האמת והוא לו לעד ואם בדבר שחשב אליפז אשר יחטא ואשם להכשיל הרבים במכשול עוונו לחשוב שאין משגיח וא״כ שוא עבוד אלהים ישיב לומר לא כן הוא כי עוד יוסיפו אומץ לחדול מעושק כי יאמסו בקניני עולם הזה בראותם רוע הסדור וישימו תקותם בהצלחת הנפש):

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך