א וַיַּ֥עַן אִיּ֗וֹב וַיֹּאמַֽר׃ ב אָ֭מְנָם כִּ֣י אַתֶּם־עָ֑ם וְ֝עִמָּכֶ֗ם תָּמ֥וּת חָכְמָֽה׃ ג גַּם־לִ֤י לֵבָ֨ב ׀ כְּֽמוֹכֶ֗ם לֹא־נֹפֵ֣ל אָנֹכִ֣י מִכֶּ֑ם וְאֶת־מִי־אֵ֥ין כְּמוֹ־אֵֽלֶּה׃ ד שְׂחֹ֤ק לְרֵעֵ֨הוּ ׀ אֶֽהְיֶ֗ה קֹרֵ֣א לֶ֭אֱלוֹהַּ וַֽיַּעֲנֵ֑הוּ שְׂ֝ח֗וֹק צַדִּ֥יק תָּמִֽים׃ ה לַפִּ֣יד בּ֭וּז לְעַשְׁתּ֣וּת שַׁאֲנָ֑ן נָ֝כ֗וֹן לְמ֣וֹעֲדֵי רָֽגֶל׃ ו יִשְׁלָ֤יוּ אֹֽהָלִ֨ים ׀ לְשֹׁ֥דְדִ֗ים וּֽ֭בַטֻּחוֹת לְמַרְגִּ֣יזֵי אֵ֑ל לַאֲשֶׁ֤ר הֵבִ֖יא אֱל֣וֹהַּ בְּיָדֽוֹ׃ ז וְֽאוּלָ֗ם שְׁאַל־נָ֣א בְהֵמ֣וֹת וְתֹרֶ֑ךָּ וְע֥וֹף הַ֝שָּׁמַ֗יִם וְיַגֶּד־לָֽךְ׃ ח א֤וֹ שִׂ֣יחַ לָאָ֣רֶץ וְתֹרֶ֑ךָּ וִֽיסַפְּר֥וּ לְ֝ךָ֗ דְּגֵ֣י הַיָּֽם׃ ט מִ֭י לֹא־יָדַ֣ע בְּכָל־אֵ֑לֶּה כִּ֥י יַד־יְ֝הוָה עָ֣שְׂתָה זֹּֽאת׃ י אֲשֶׁ֣ר בְּ֭יָדוֹ נֶ֣פֶשׁ כָּל־חָ֑י וְ֝ר֗וּחַ כָּל־בְּשַׂר־אִֽישׁ׃ יא הֲלֹא־אֹ֭זֶן מִלִּ֣ין תִּבְחָ֑ן וְ֝חֵ֗ךְ אֹ֣כֶל יִטְעַם־לֽוֹ׃ יב בִּֽישִׁישִׁ֥ים חָכְמָ֑ה וְאֹ֖רֶךְ יָמִ֣ים תְּבוּנָֽה׃ יג עִ֭מּוֹ חָכְמָ֣ה וּגְבוּרָ֑ה ל֝֗וֹ עֵצָ֥ה וּתְבוּנָֽה׃ יד הֵ֣ן יַ֭הֲרוֹס וְלֹ֣א יִבָּנֶ֑ה יִסְגֹּ֥ר עַל־אִ֝֗ישׁ וְלֹ֣א יִפָּתֵֽחַ׃ טו הֵ֤ן יַעְצֹ֣ר בַּמַּ֣יִם וְיִבָ֑שׁוּ וִֽ֝ישַׁלְּחֵ֗ם וְיַ֖הַפְכוּ אָֽרֶץ׃ טז עִ֭מּוֹ עֹ֣ז וְתֽוּשִׁיָּ֑ה ל֝֗וֹ שֹׁגֵ֥ג וּמַשְׁגֶּֽה׃ יז מוֹלִ֣יךְ יוֹעֲצִ֣ים שׁוֹלָ֑ל וְֽשֹׁפְטִ֥ים יְהוֹלֵֽל׃ יח מוּסַ֣ר מְלָכִ֣ים פִּתֵּ֑חַ וַיֶּאְסֹ֥ר אֵ֝ז֗וֹר בְּמָתְנֵיהֶֽם׃ יט מוֹלִ֣יךְ כֹּהֲנִ֣ים שׁוֹלָ֑ל וְאֵֽתָנִ֣ים יְסַלֵּֽף׃ כ מֵסִ֣יר שָׂ֭פָה לְנֶאֱמָנִ֑ים וְטַ֖עַם זְקֵנִ֣ים יִקָּֽח׃ כא שׁוֹפֵ֣ךְ בּ֭וּז עַל־נְדִיבִ֑ים וּמְזִ֖יחַ אֲפִיקִ֣ים רִפָּֽה׃ כב מְגַלֶּ֣ה עֲ֭מֻקוֹת מִנִּי־חֹ֑שֶׁךְ וַיֹּצֵ֖א לָא֣וֹר צַלְמָֽוֶת׃ כג מַשְׂגִּ֣יא לַ֭גּוֹיִם וַֽיְאַבְּדֵ֑ם שֹׁטֵ֥חַ לַ֝גּוֹיִ֗ם וַיַּנְחֵֽם׃ כד מֵסִ֗יר לֵ֭ב רָאשֵׁ֣י עַם־הָאָ֑רֶץ וַ֝יַּתְעֵ֗ם בְּתֹ֣הוּ לֹא־דָֽרֶךְ׃ כה יְמַֽשְׁשׁוּ־חֹ֥שֶׁךְ וְלֹא־א֑וֹר וַ֝יַּתְעֵ֗ם כַּשִּׁכּֽוֹר׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

מצודת ציון

רבי דוד אלטשולר

פסוק ג:
לא נופל. לא פחות וגרוע וכן נופלים מערלים (יחזקאל לב):
פסוק ד:
לרעהו. מלשון רעיון ומחשבה כמו בנת לרעי מרחוק (תהילים קל״ט:ב׳):
פסוק ה:
לפיד. הוא העץ שמנדנדים בו האש ונשרף גם הוא כמו כלפיד יבער (ישעיהו ס״ב:א׳) ועל כי לא יצלח למלאכה ובזוי הוא מאד אמר לפיד בוז:
פסוק ה:
לעשתות. למחשבות כמו אבדו עשתונותיו (תהלים קמו):
פסוק ה:
שאנן. שוקט ובוטח כמו שאנן מואב (ירמיה מח):
פסוק ה:
למועדי. ענין החלקה והשמטה לנפול כמו ולא מעדו קרסולי (תהילים י״ח:ל״ז):
פסוק ו:
ישליו. מלשון שלוה:
פסוק ו:
ובטוחות. ר״ל משכנות בטוחות וקצר בדבר המובן:
פסוק ז:
ותורך. ותלמדך:
פסוק ח:
שיח. מלשון שיחה ודבור:
פסוק יב:
בישישים. הזקן הרבה יקרא ישיש והוא מלשון יש כי עמדה בו הישות ימים דבים:
פסוק יד:
יפתח. ענין התרה מן המאסר:
פסוק טו:
יעצור. עמן מניעה:
פסוק יז:
שולל. ענין שטות כמו אשתוללו אבירי לב (שם עז):
פסוק יז:
יהולל. ענין סכלות וכן וקוסמים יהולל (ישעיה מד):
פסוק יח:
מוסר. קשרי רצועות העול כמו מוסרי צואריך (שם כב):
פסוק יח:
פתח. מתיר:
פסוק יח:
ויאסור. קושר כמו הסוס אסור (מלכים ב ז):
פסוק יח:
אזור. חגורה כמו ואזור עור (שם א):
פסוק יט:
כהנים. שרים כמו ובני דוד כהנים (שמואל ב ח׳:י״ח):
פסוק יט:
ואיתנים. וחזקים כמו איתן מושביך (במדבר כד):
פסוק יט:
יסלף. יעות כמו ויסלף דברי צדיקים (שמות כ״ג:ח׳):
פסוק כ:
לנאמנים. הוא מלשון וינאמו נאום (ירמיה כג) שהוא ענין דבור והנו״ן האחרונה נוספת לסימן שם תואר כמו רחמן והצחים בלשונם היודעים חכמת הדבור יקראו נאמנים:
פסוק כ:
וטעם. ענין תוכן הדבור כמו בשנותו את טעמו (תהלים לד):
פסוק כא:
ומזיח. חגורה וכן ולמזח תמיד יחגרה (שם קט):
פסוק כא:
אפיקים. חזקים כמו אפיקי נחושה (לקמן מ):
פסוק כא:
רפה. מלשון רפיון:
פסוק כב:
צלמות. צלו של מות הוא חשכת הקבר:
פסוק כג:
משגיא. מגדיל כמו כארז בלבנון ישגה (תהלים לב):
פסוק כג:
שוטה. פורש כמו וישטחו להם שטוח (במדבר י״א:ל״ב):
פסוק כג:
וינחם. וינהיגם כמו לך נחה (שמות לב):
פסוק כה:
ימששו. ענין החפוש בידים הנה והנה להשמר ממכשול כמו כאשר ימשש העור (דברים כה):