פסוק א:וְאֶת הַמִּשְׁכָּן, שבו תשים את הכלים האמורים, תַּעֲשֶׂה באופן הבא: עֶשֶׂר יְרִיעֹת שתהיינה שֵׁשׁ, פשתן שצבעו לבן מָשְׁזָר, קלוע, ועמו יישזרו חוטי צמר צבוע תְכֵלֶת, כחולים וְאַרְגָּמָן, סגולים-אדומים, וְתֹלַעַת שָׁנִי, צבע אדום בהיר. בצורות כְּרֻבִים מַעֲשֵׂה חֹשֵׁב תַּעֲשֶׂה אֹתָם— את היריעות. כדי שיופיעו צורות הכרובים על כל היריעות נדרשת מלאכת אומנות מורכבת. היו שפירשו שבאריגה זו נראתה תמונה שונה בכל אחד מצדי הבד.
פסוק ב:אֹרֶךְ הַיְרִיעָה הָאַחַת, כל אחת מהיריעות — שְׁמֹנֶה וְעֶשְׂרִים בּיחידת מידה של אַמָּה, שהיא הרוחב שבין המרפק לקצה אצבעות היד של גבר, וְרֹחַב — אַרְבַּע בָּאַמָּה הַיְרִיעָה הָאֶחָת. מִדָּה אַחַת, אחידה לְכָל הַיְרִיעֹת.
פסוק ג:מתוך עשר היריעות הללו חֲמֵשׁ הַיְרִיעֹת תִּהְיֶיןָ חֹבְרֹת, מחוברות אִשָּׁה אֶל אֲחֹתָהּ, זו אל זו. יש לתפור אותן ליחידה אחת. וְחָמֵשׁה יְרִיעֹת האחרות יהיו חֹבְרֹת אִשָּׁה אֶל אֲחֹתָהּ.
פסוק ד:וְעָשִׂיתָ לֻלְאֹת תְּכֵלֶת, העשויות מצמר צבוע תכלת עַל שְׂפַת הַיְרִיעָה הָאֶחָת מִקָּצָה בַּחֹבָרֶת, בקצה היריעה החיצונית מבין חמש היריעות המחוברות יש לתפור לולאות תכלת, וְכֵן— לולאות תכלת תַּעֲשֶׂה בִּשְׂפַת הַיְרִיעָה הַקִּיצוֹנָה בַּמַּחְבֶּרֶת הַשֵּׁנִית, בקצה חמש היריעות המחוברות האחרות.
פסוק ה:חֲמִשִּׁים לֻלָאֹת תַּעֲשֶׂה בַּיְרִיעָה הָאֶחָת, וַחֲמִשִּׁים לֻלָאֹת תַּעֲשֶׂה בִּקְצֵה הַיְרִיעָה אֲשֶׁר בַּמַּחְבֶּרֶת הַשֵּׁנִית. מַקְבִּילֹת הַלֻּלָאֹת אִשָּׁה אֶל אֲחֹתָהּ. חמישים לולאות מול חמישים לולאות.
פסוק ו:וְעָשִׂיתָ חֲמִשִּׁים קַרְסֵי זָהָב, וְחִבַּרְתָּ אֶת הַיְרִיעֹת אִשָּׁה אֶל אֲחֹתָהּ בַּקְּרָסִים. כל זוג לולאות יוחזק יחד באמצעות קרס זהב אחד. ובאמצעות חיבורן של כל היריעות הללו, שבהן יכוסה המשכן — וְהָיָה הַמִּשְׁכָּן אֶחָד, הוא יהפוך למהות אחת, או: המשכן הוא כינוי לרצף היריעות הזה שבו יכוסה המבנה.
פסוק ז:נוסף על היריעות הראשונות, העשויות צמר צבוע ופשתן, שאפשר לראות בהן את המשכן עצמו — וְעָשִׂיתָ יְרִיעֹת משער עִזִּים לְאֹהֶל עַל הַמִּשְׁכָּן— מכסה המשכן שהוזכר קודם. עַשְׁתֵּי, אחת עֶשְׂרֵה יְרִיעֹת תַּעֲשֶׂה אֹתָם.
פסוק ח:אֹרֶךְ הַיְרִיעָה הָאַחַת, כל יריעה — שְׁלֹשִׁים בָּאַמָּה, וְרֹחַב — אַרְבַּע בָּאַמָּה הַיְרִיעָה הָאֶחָת. מִדָּה אַחַת לְעַשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה יְרִיעֹת.
פסוק ט:וְחִבַּרְתָּ אֶת חֲמֵשׁ הַיְרִיעֹת לְבָד וְאֶת שֵׁשׁ הַיְרִיעֹת לְבָד. חמש יריעות ייתפרו זו לזו כיחידה לעצמה, ושש היריעות האחרות ייתפרו כיחידה לעצמה. ולאחר שיוקם האוהל — וְכָפַלְתָּ, קַפֵּל אֶת חצי רוחבהּ של הַיְרִיעָה הַשִּׁשִּׁית, כלומר הנח לה להשתלשל אֶל מוּל פְּנֵי הָאֹהֶל, בחזית.
פסוק י:וְעָשִׂיתָ חֲמִשִּׁים לֻלָאֹת עַל שְׂפַת הַיְרִיעָה הָאֶחָת הַקִּיצֹנָה בַּחֹבָרֶת וַחֲמִשִּׁים לֻלָאֹת עַל שְׂפַת הַיְרִיעָה הַחֹבֶרֶת הַשֵּׁנִית.
פסוק יא:וְעָשִׂיתָ קַרְסֵי נְחֹשֶׁת חֲמִשִּׁים. וְהֵבֵאתָ אֶת הַקְּרָסִים בַּלֻּלָאֹת, וְחִבַּרְתָּ אֶת הָאֹהֶל וְהָיָה אֶחָד. מן היריעות הללו ייווצר האוהל, שיכסה על יריעות המשכן.
פסוק יב:וְסֶרַח, והשול, והשובל הָעֹדֵף בִּירִיעֹת הָאֹהֶל. מכיוון שבאוהל אחת עשרה יריעות ולא עשר, כיריעות המשכן, ורוחבן זהה לרוחב יריעות המשכן, נותר רוחב של יריעה אחת — ארבע אמות — העודף על הכיסוי התחתון. חצי מן הרוחב הזה קופל בחזית המשכן, כאמור, וחֲצִי הַיְרִיעָה הָעֹדֶפֶת תִּסְרַח, תיפרס עַל הקרקע מאֲחֹרֵי הַמִּשְׁכָּן, שם אין כניסה.
פסוק יג:מעטה יריעות העזים אינו גדול מיריעות המשכן רק באורכו — הנוצר מצירוף רוחבי היריעות — אלא גם ברוחבו — שהוא אורך היריעות. אורך יריעות העזים הוא שלושים אמה, ואורך כל יריעה ארוגה מיריעות המשכן הוא עשרים ושמונה אמות, ובאשר לשתי האמות העודפות הללו — וְהָאַמָּה מִזֶּה וְהָאַמָּה מִזֶּה בָּעֹדֵף, בְּאֹרֶךְ יְרִיעֹת הָאֹהֶל, יִהְיֶה סָרוּחַ, מונח פרוס עַל צִדֵּי הַמִּשְׁכָּן מִזֶּה וּמִזֶּה לְכַסֹּתוֹ. יריעות אלו יכסו את כל קרשי המשכן, שהם כתליו.
פסוק יד:וְעָשִׂיתָ מִכְסֶה לָאֹהֶל, ליריעות העזים, מעֹרֹת של אֵילִם מְאָדָּמִים, צבועים אדום, ושכבה רביעית — מִכְסֵה עֹרֹת תְּחָשִׁים מִלְמָעְלָה. לחלופין, אפשר לפרש כי זהו כיסוי אחד שחלקו עשוי מעורות אילים וחלקו מעורות תחשים.
פסוק טו:וְעָשִׂיתָ אֶת הַקְּרָשִׁים לַמִּשְׁכָּן מעֲצֵי שִׁטִּים, גזעי עצי שיטה משויפים עֹמְדִים, הקורות ניצבו כדרך צמיחתם של העצים. משמעות נוספת: עמידים.
פסוק טז:עֶשֶׂר אַמּוֹת יהיה אֹרֶךְ הַקָּרֶשׁ, כל אחד מהקרשים שיוצב לגובה המשכן, וְאַמָּה וַחֲצִי הָאַמָּה רֹחַב הַקֶּרֶשׁ הָאֶחָד.
פסוק יז:שְׁתֵּי יָדוֹת, ידיות בולטות לַקֶּרֶשׁ הָאֶחָד מְשֻׁלָּבֹת אִשָּׁה אֶל אֲחֹתָהּ. מחמת גובהם הקרשים זקוקים לחיזוק. כדי לחברם זה לזה תהיה כנגד כל יד בולטת בקרש האחד פגימה בקרש השני. הקרשים יוצמדו כך שהבליטות ייכנסו לשקעים. כֵּן תַּעֲשֶׂה לְכֹל קַרְשֵׁי הַמִּשְׁכָּן.
פסוק יח:וְעָשִׂיתָ אֶת הַקְּרָשִׁים לַמִּשְׁכָּן. עֶשְׂרִים קֶרֶשׁ יהיו מונחים לִפְאַת, לצד נֶגְבָּה תֵימָנָה, דרום.
פסוק יט:וְאַרְבָּעִים אַדְנֵי, תושבות כֶסֶף תַּעֲשֶׂה תַּחַת עֶשְׂרִים הַקָּרֶשׁ: שְׁנֵי אֲדָנִים תַּחַת הַקֶּרֶשׁ הָאֶחָד לִשְׁתֵּי יְדֹתָיו, הבליטות שבתחתית הקרשים, וּשְׁנֵי אֲדָנִים תַּחַת הַקֶּרֶשׁ הָאֶחָד לִשְׁתֵּי יְדֹתָיו. הידות הבולטות ייכנסו לאדנים החלולים, המחזיקים את הקרש.
פסוק כ:וּלְצֶלַע הַמִּשְׁכָּן הַשֵּׁנִית, השנייה, לִפְאַת צָפוֹן — עֶשְׂרִים קָרֶשׁ.
פסוק כא:וְאַרְבָּעִים אַדְנֵיהֶם כָּסֶף: שְׁנֵי אֲדָנִים תַּחַת הַקֶּרֶשׁ הָאֶחָד, וּשְׁנֵי אֲדָנִים תַּחַת הַקֶּרֶשׁ הָאֶחָד. הדופן הדרומית והדופן הצפונית הן זהות ופשוטות.
פסוק כב:וּלְיַרְכְּתֵי, לאחורי הַמִּשְׁכָּן יָמָּה, הפונה למערב תַּעֲשֶׂה שִׁשָּׁה קְרָשִׁים בלבד, שכן מבנה המשכן מלבני.
פסוק כג:וּשְׁנֵי קְרָשִׁים נוספים תַּעֲשֶׂה לִמְקֻצְעֹת, לפינות הַמִּשְׁכָּן בַּיַּרְכָתָיִם. ששת הקרשים האמורים יתחמו את צדו המערבי של המשכן מבפנים. אולם בחוץ עדיין נותרות פינות ריקות שייווצרו מעובי הדפנות מצפון ומדרום. כדי שהמשכן יהיה מבנה אחיד ושלם, ימולאו פינות אלה בשני קרשים נוספים.
פסוק כד:וְיִהְיוּ כל הקרשים תֹאֲמִים, מתאימים וצמודים זה לזה מִלְּמַטָּה, מן האדנים לכל אורכם וְיַחְדָּו יִהְיוּ תַמִּים, מסתיימים עַל, בכיוון רֹאשׁוֹ ראש כל קרש וקרש אֶל הַטַּבַּעַת הָאֶחָת שתוכנס בחריצים שבראש כל צמד קרשים. כֵּן יִהְיֶה גם לִשְׁנֵיהֶם — לִשְׁנֵי הַמִּקְצֹעֹת, הפינות שבצפון־מערב ושבדרום־מערב יִהְיוּ.
פסוק כה:וְהָיוּ בצד מערב שְׁמֹנָה קְרָשִׁים בסך הכול, וְאַדְנֵיהֶם כֶּסֶף, שִׁשָּׁה עָשָׂר אֲדָנִים — שְׁנֵי אֲדָנִים תַּחַת הַקֶּרֶשׁ הָאֶחָד, וּשְׁנֵי אֲדָנִים תַּחַת הַקֶּרֶשׁ הָאֶחָד. כך נבנתה צורתו הכללית של המשכן משלושה קירות.
פסוק כו:וְעָשִׂיתָ בְרִיחִם מעֲצֵי שִׁטִּים כדי להחזיק את הקרשים יחד — חֲמִשָּׁה לְקַרְשֵׁי צֶלַע הַמִּשְׁכָּן הָאֶחָד,
פסוק כז:וַחֲמִשָּׁה בְרִיחִם לְקַרְשֵׁי צֶלַע הַמִּשְׁכָּן הַשֵּׁנִית, וַחֲמִשָּׁה בְרִיחִם לְקַרְשֵׁי צֶלַע הַמִּשְׁכָּן לַיַּרְכָתַיִם יָמָּה. מתוך חמשת הבריחים הללו, יוצמדו קרשיו של כל קיר ארבעה בריחים חיצוניים — שניים בצדו הימני ושניים בצדו השמאלי, מלמעלה ומלמטה. כך יוחזק חציה של כל דופן ויהפוך ליחידה אחת.
פסוק כח:וְהַבְּרִיחַ הַתִּיכֹן, הפנימי, החמישי, יהיה בְּתוֹךְ הַקְּרָשִׁים. בעובי הקרשים ינוקב חור, ובתוכו הבריח מַבְרִחַ מִן הַקָּצֶה אֶל הַקָּצֶה. שלא כארבעת הבריחים הקודמים, הוא יחבר כל דופן בשלמותה.
פסוק כט:וְאֶת הַקְּרָשִׁים תְּצַפֶּה זָהָב, וְאֶת טַבְּעֹתֵיהֶם המחברות אותם זה לזה תַּעֲשֶׂה זָהָב, בכלל אלו הטבעות שהן בָּתִּים, כלי קיבול לַבְּרִיחִם. וְצִפִּיתָ גם אֶת הַבְּרִיחִם זָהָב.
פסוק ל:וַהֲקֵמֹתָ אֶת הַמִּשְׁכָּן, כְּמִשְׁפָּטוֹ, כדרכו הראויה אֲשֶׁר הָרְאֵיתָ בָּהָר.
פסוק לא:וְעָשִׂיתָ פָרֹכֶת, וילון מתְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ, פשתן, כל זה מָשְׁזָר, קלוע, מַעֲשֵׂה חֹשֵׁב יַעֲשֶׂה אֹתָהּ. הפרוכת תיארג באופן מתוחכם כך שייראו הצורות בכל אחד מצדיה, ועל גביה יהיו עיטורי כְּרֻבִים.
פסוק לב:כיוון שהפרוכת אינה מחוברת לקיר — וְנָתַתָּה אֹתָהּ עַל אַרְבָּעָה עַמּוּדֵי שִׁטִּים מְצֻפִּים זָהָב, וָוֵיהֶם זָהָב, עַל אַרְבָּעָה אַדְנֵי כָסֶף. ארבעת העמודים יהיו כנראה במרחקים שווים זה מזה, ועל וויהם תיתלה הפרוכת.
פסוק לג:וְנָתַתָּה אֶת הַפָּרֹכֶת תַּחַת הַקְּרָסִים, קרסי הזהב המחברות את קבוצות יריעות המשכן, וְהֵבֵאתָ שָׁמָּה מִבֵּית לַפָּרֹכֶת, מן הצד הפנימי של פרוכת אֵת אֲרוֹן הָעֵדוּת. וְהִבְדִּילָה הַפָּרֹכֶת, שהיא אטומה לחלוטין לָכֶם בֵּין הַקֹּדֶשׁ וּבֵין קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים.
פסוק לד:וְנָתַתָּ אֶת הַכַּפֹּרֶת, מכסה הזהב עַל אֲרוֹן הָעֵדֻת בְּקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים.
פסוק לה:וְשַׂמְתָּ אֶת הַשֻּׁלְחָן מִחוּץ לַפָּרֹכֶת, בחלל הגדול יותר והקרוב אל הפתח, הקודש, וְאֶת הַמְּנֹרָה נֹכַח, כנגד הַשֻּׁלְחָן עַל צֶלַע, צד הַמִּשְׁכָּן תֵּימָנָה, דרומה, וְהַשֻּׁלְחָן תִּתֵּן עַל צֶלַע צָפוֹן.
פסוק לו:בקצה המזרחי של האוהל שבו יעמדו השולחן והמנורה — וְעָשִׂיתָ מָסָךְ שישמש לְפֶתַח הָאֹהֶל מתְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ, הכול מָשְׁזָר מַעֲשֵׂה רֹקֵם. הרקמה היא עבודה פשוטה הרבה יותר ממלאכת האריגה שתיעשה ביריעות המשכן ובפרוכת, המכוּנה 'מעשה חושב'.
פסוק לז:וְעָשִׂיתָ לַמָּסָךְ חֲמִשָּׁה עַמּוּדֵי שִׁטִּים, וְצִפִּיתָ אֹתָם זָהָב, וָוֵיהֶם, שעליהם תולים את המסך, זָהָב. וְיָצַקְתָּ לָהֶם חֲמִשָּׁה אַדְנֵי נְחֹשֶׁת. מסך המשכן ייפרש על חמשת העמודים הנתונים באדני הנחושת במקום דופנו הרביעית של המשכן.
