א נָֽקְטָ֥ה נַפְשִׁ֗י בְּחַ֫יָּ֥י אֶֽעֶזְבָ֣ה עָלַ֣י שִׂיחִ֑י אֲ֝דַבְּרָה֗ בְּמַ֣ר נַפְשִֽׁי׃ ב אֹמַ֣ר אֶל־אֱ֭לוֹהַּ אַל־תַּרְשִׁיעֵ֑נִי הֽ֝וֹדִיעֵ֗נִי עַ֣ל מַה־תְּרִיבֵֽנִי׃ ג הֲט֤וֹב לְךָ֨ ׀ כִּֽי־תַעֲשֹׁ֗ק כִּֽי־תִ֭מְאַס יְגִ֣יעַ כַּפֶּ֑יךָ וְעַל־עֲצַ֖ת רְשָׁעִ֣ים הוֹפָֽעְתָּ׃ ד הַעֵינֵ֣י בָשָׂ֣ר לָ֑ךְ אִם־כִּרְא֖וֹת אֱנ֣וֹשׁ תִּרְאֶֽה׃ ה הֲכִימֵ֣י אֱנ֣וֹשׁ יָמֶ֑יךָ אִם־שְׁ֝נוֹתֶ֗יךָ כִּ֣ימֵי גָֽבֶר׃ ו כִּֽי־תְבַקֵּ֥שׁ לַעֲוֺנִ֑י וּ֭לְחַטָּאתִ֥י תִדְרֽוֹשׁ׃ ז עַֽל־דַּ֭עְתְּךָ כִּי־לֹ֣א אֶרְשָׁ֑ע וְאֵ֖ין מִיָּדְךָ֣ מַצִּֽיל׃ ח יָדֶ֣יךָ עִ֭צְּבוּנִי וַֽיַּעֲשׂ֑וּנִי יַ֥חַד סָ֝בִ֗יב וַֽתְּבַלְּעֵֽנִי׃ ט זְכָר־נָ֭א כִּי־כַחֹ֣מֶר עֲשִׂיתָ֑נִי וְֽאֶל־עָפָ֥ר תְּשִׁיבֵֽנִי׃ י הֲלֹ֣א כֶ֭חָלָב תַּתִּיכֵ֑נִי וְ֝כַגְּבִנָּ֗ה תַּקְפִּיאֵֽנִי׃ יא ע֣וֹר וּ֭בָשָׂר תַּלְבִּישֵׁ֑נִי וּֽבַעֲצָמ֥וֹת וְ֝גִידִ֗ים תְּסֹכְכֵֽנִי׃ יב חַיִּ֣ים וָ֭חֶסֶד עָשִׂ֣יתָ עִמָּדִ֑י וּ֝פְקֻדָּתְךָ֗ שָֽׁמְרָ֥ה רוּחִֽי׃ יג וְ֭אֵלֶּה צָפַ֣נְתָּ בִלְבָבֶ֑ךָ יָ֝דַ֗עְתִּי כִּי־זֹ֥את עִמָּֽךְ׃ יד אִם־חָטָ֥אתִי וּשְׁמַרְתָּ֑נִי וּ֝מֵעֲוֺנִ֗י לֹ֣א תְנַקֵּֽנִי׃ טו אִם־רָשַׁ֡עְתִּי אַלְלַ֬י לִ֗י וְ֭צָדַקְתִּי לֹא־אֶשָּׂ֣א רֹאשִׁ֑י שְׂבַ֥ע קָ֝ל֗וֹן וּרְאֵ֥ה עָנְיִֽי׃ טז וְ֭יִגְאֶה כַּשַּׁ֣חַל תְּצוּדֵ֑נִי וְ֝תָשֹׁ֗ב תִּתְפַּלָּא־בִֽי׃ יז תְּחַדֵּ֬שׁ עֵדֶ֨יךָ ׀ נֶגְדִּ֗י וְתֶ֣רֶב כַּֽ֭עַשְׂךָ עִמָּדִ֑י חֲלִיפ֖וֹת וְצָבָ֣א עִמִּֽי׃ יח וְלָ֣מָּה מֵ֭רֶחֶם הֹצֵאתָ֑נִי אֶ֝גְוַ֗ע וְעַ֣יִן לֹא־תִרְאֵֽנִי׃ יט כַּאֲשֶׁ֣ר לֹא־הָיִ֣יתִי אֶהְיֶ֑ה מִ֝בֶּ֗טֶן לַקֶּ֥בֶר אוּבָֽל׃ כ הֲלֹא־מְעַ֣ט יָמַ֣י יחדל (וַחֲדָ֑ל) ישית (וְשִׁ֥ית) מִ֝מֶּ֗נִּי וְאַבְלִ֥יגָה מְּעָֽט׃ כא בְּטֶ֣רֶם אֵ֭לֵךְ וְלֹ֣א אָשׁ֑וּב אֶל־אֶ֖רֶץ חֹ֣שֶׁךְ וְצַלְמָֽוֶת׃ כב אֶ֤רֶץ עֵיפָ֨תָה ׀ כְּמ֥וֹ אֹ֗פֶל צַ֭לְמָוֶת וְלֹ֥א סְדָרִ֗ים וַתֹּ֥פַע כְּמוֹ־אֹֽפֶל׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

אבן עזרא

אבן עזרא

פסוק א:
נקטה נפשי - אם עזבתי שלא אדבר, או דברתי כעניין החרשתי בלו עצמי בשאגתי.
פסוק א:
אעזבה - יש אומר: שהוא מן עזוב תעזוב עמו. והקרוב אלי: שהוא כמשמעו.
פסוק ג:
ועל עצת - כאילו הופעת על עצת רשעים.
פסוק ז:
על דעתך כי לא ארשע - ואם רשעתי לא אוכל להינצל, כי אתה היוצר.
פסוק ח:
עצבוני - רובי המפרשים אמרו: כי עצבוני הוא מלשון קדר בראו מיתרי הגוף ופי' ותבלעני, שהוא מן כסוי על הקרבים המכוסים. והנכון בעיני: שפירוש ידיך כמו: יד ה' הויה.
פסוק ח:
ועצבוני – כמשמעו.
פסוק ח:
גם ויעשוני - כמו הנני עושה את כל מעניך ועשותם רשעים. גם ותבלעני כמשמעו.
פסוק י:
תתיכני - כמו: כהתוך כסף.
פסוק יב:
ופקודתך - היא הפועלת והוא כמו צוויך.
פסוק יג:
ואלה - עניינו על השגגות. והעניין, אחר שעשית עמי כל זה החסד, מה לך צפון עמך שגגותי.
פסוק טו:
שבע קלון - יחסר מלת אני.
פסוק טז:
ויגאה - יחזור על עניי שכל יום ויום יתגבר.
פסוק טז:
ותשב - פעם אחר פעם כעניין: אך בי ישוב.
פסוק טז:
תתפלא בי - תראה פלאיך בי.
פסוק יז:
עדיך - הם הנגעים שיעידו.
פסוק יז:
חליפות וצבא - הולכות ועומדות, כמו: הלא צבא, והעניין שהם עתה בזמן הזה ועניינו על התלאות.
פסוק כ:
ושית ממני - הרף ממני כמו ונשתו מים.
פסוק כ:
ואבליגה - ואתחזק.
פסוק כב:
עיפתה - חשך וכמוהו עושה שחר עיפה.
פסוק כב:
סדרים - הם מערכות הכוכבים. ותרגום: יערוך יסדר.