תנ"ך על הפרק - משלי כ - חומת אנך

תנ"ך על הפרק

משלי כ

737 / 929
היום

הפרק

לֵ֣ץ הַ֭יַּין הֹמֶ֣ה שֵׁכָ֑ר וְכָל־שֹׁ֥גֶה בּ֝֗וֹ לֹ֣א יֶחְכָּֽם׃נַ֣הַם כַּ֭כְּפִיר אֵ֣ימַת מֶ֑לֶךְ מִ֝תְעַבְּר֗וֹ חוֹטֵ֥א נַפְשֽׁוֹ׃כָּב֣וֹד לָ֭אִישׁ שֶׁ֣בֶת מֵרִ֑יב וְכָל־אֱ֝וִ֗יל יִתְגַּלָּֽע׃מֵ֭חֹרֶף עָצֵ֣ל לֹא־יַחֲרֹ֑שׁישאלוְשָׁאַ֖לבַּקָּצִ֣יר וָאָֽיִן׃מַ֣יִם עֲ֭מֻקִּים עֵצָ֣ה בְלֶב־אִ֑ישׁ וְאִ֖ישׁ תְּבוּנָ֣ה יִדְלֶֽנָּה׃רָב־אָדָ֗ם יִ֭קְרָא אִ֣ישׁ חַסְדּ֑וֹ וְאִ֥ישׁ אֱ֝מוּנִ֗ים מִ֣י יִמְצָֽא׃מִתְהַלֵּ֣ךְ בְּתֻמּ֣וֹ צַדִּ֑יק אַשְׁרֵ֖י בָנָ֣יו אַחֲרָֽיו׃מֶ֗לֶךְ יוֹשֵׁ֥ב עַל־כִּסֵּא־דִ֑ין מְזָרֶ֖ה בְעֵינָ֣יו כָּל־רָֽע׃מִֽי־יֹ֭אמַר זִכִּ֣יתִי לִבִּ֑י טָ֝הַ֗רְתִּי מֵחַטָּאתִֽי׃אֶ֣בֶן וָ֭אֶבֶן אֵיפָ֣ה וְאֵיפָ֑ה תּוֹעֲבַ֥ת יְ֝הוָ֗ה גַּם־שְׁנֵיהֶֽם׃גַּ֣ם בְּ֭מַעֲלָלָיו יִתְנַכֶּר־נָ֑עַר אִם־זַ֖ךְ וְאִם־יָשָׁ֣ר פָּעֳלֽוֹ׃אֹ֣זֶן שֹׁ֭מַעַת וְעַ֣יִן רֹאָ֑ה יְ֝הוָ֗ה עָשָׂ֥ה גַם־שְׁנֵיהֶֽם׃אַל־תֶּֽאֱהַ֣ב שֵׁ֭נָה פֶּן־תִּוָּרֵ֑שׁ פְּקַ֖ח עֵינֶ֣יךָ שְֽׂבַֽע־לָֽחֶם׃רַ֣ע רַ֭ע יֹאמַ֣ר הַקּוֹנֶ֑ה וְאֹזֵ֥ל ל֝֗וֹ אָ֣ז יִתְהַלָּֽל׃יֵ֣שׁ זָ֭הָב וְרָב־פְּנִינִ֑ים וּכְלִ֥י יְ֝קָ֗ר שִׂפְתֵי־דָֽעַת׃לְֽקַח־בִּ֭גְדוֹ כִּי־עָ֣רַב זָ֑ר וּבְעַ֖דנכריםנָכְרִיָּ֣החַבְלֵֽהוּ׃עָרֵ֣ב לָ֭אִישׁ לֶ֣חֶם שָׁ֑קֶר וְ֝אַחַ֗ר יִמָּֽלֵא־פִ֥יהוּ חָצָֽץ׃מַ֭חֲשָׁבוֹת בְּעֵצָ֣ה תִכּ֑וֹן וּ֝בְתַחְבֻּל֗וֹת עֲשֵׂ֣ה מִלְחָמָֽה׃גּֽוֹלֶה־סּ֭וֹד הוֹלֵ֣ךְ רָכִ֑יל וּלְפֹתֶ֥ה שְׂ֝פָתָ֗יו לֹ֣א תִתְעָרָֽב׃מְ֭קַלֵּל אָבִ֣יו וְאִמּ֑וֹ יִֽדְעַ֥ךְ נֵ֝ר֗וֹבאישוןבֶּאֱשׁ֥וּןחֹֽשֶׁךְ׃נַ֭חֲלָהמבחלתמְבֹהֶ֣לֶתבָּרִאשֹׁנָ֑ה וְ֝אַחֲרִיתָ֗הּ לֹ֣א תְבֹרָֽךְ׃אַל־תֹּאמַ֥ר אֲשַׁלְּמָה־רָ֑ע קַוֵּ֥ה לַֽ֝יהוָ֗ה וְיֹ֣שַֽׁע לָֽךְ׃תּוֹעֲבַ֣ת יְ֭הוָה אֶ֣בֶן וָאָ֑בֶן וּמֹאזְנֵ֖י מִרְמָ֣ה לֹא־טֽוֹב׃מֵיהוָ֥ה מִצְעֲדֵי־גָ֑בֶר וְ֝אָדָ֗ם מַה־יָּבִ֥ין דַּרְכּֽוֹ׃מוֹקֵ֣שׁ אָ֭דָם יָ֣לַע קֹ֑דֶשׁ וְאַחַ֖ר נְדָרִ֣ים לְבַקֵּֽר׃מְזָרֶ֣ה רְ֭שָׁעִים מֶ֣לֶךְ חָכָ֑ם וַיָּ֖שֶׁב עֲלֵיהֶ֣ם אוֹפָֽן׃נֵ֣ר יְ֭הוָה נִשְׁמַ֣ת אָדָ֑ם חֹ֝פֵ֗שׂ כָּל־חַדְרֵי־בָֽטֶן׃חֶ֣סֶד וֶ֭אֱמֶת יִצְּרוּ־מֶ֑לֶךְ וְסָעַ֖ד בַּחֶ֣סֶד כִּסְאֽוֹ׃תִּפְאֶ֣רֶת בַּחוּרִ֣ים כֹּחָ֑ם וַהֲדַ֖ר זְקֵנִ֣ים שֵׂיבָֽה׃חַבֻּר֣וֹת פֶּ֭צַעתמריקתַּמְר֣וּקבְּרָ֑ע וּ֝מַכּ֗וֹת חַדְרֵי־בָֽטֶן׃

מאמרים על הפרק

מאמר על הפרק

מאת:

פירושים על הפרק

פירוש על הפרק

מאת: ,
רב אדם יקרא איש חסדו וכו'. י"מ רוב בני אדם כל אחד יקרא איש חסדו שמכריז החסד אשר עשה לרעהו. ואיש אמונים שיעשה לשם שמים מי ימצא עכ"ד:מתהלך בתומו צדיק. אפשר מתהלך כלומר הולך צדקות וכתיב בארח צדקה וכתיב דרך צדקה וכיוצא וז"ש מתהלך בתומו עושה צדקות ואינו חושב שבניו יהיו עשירים אשרי בניו אחריו שזכות אבותם מסייעתם ויתברכו בכל מעשה ידיהם. א"נ במ"ש הגאון מהר"ר יחזקאל סג"ל לנדא ז"ל במשז"ל כל מי שהניח בן כמותו לא נאמרה בו מיתה וטעם הדבר כי הן האדם יש בו חומר וצורה שהיא הנשמה תמיד היא מרווחת והולכת ונקראת מהלכת ולא עומדת אך המלאכים שהם צורה הם עומדים שאינם מרויחים דאין להם יצה"ר ובמות האדם גם נשמתו עומדת ומתה שאינה מרווחת עוד אך אם מניח בן שהוא הדריכו לתורה ולעבודה והבן לומד ועושה מצות יש לאביו אף אחרי מותו חלק במצותיו ונמצא שנפשו חיה והולכת זהת"ד וז"ש מתהלך בתומו פירוש שכבר תם ונשלם ומת. ועם כל זה הוא מרויח ונקרא מתהלך ולא עומד וזה מצד שהדריך בניו על התורה ועל העבודה ויש לו חלק במעשיהם הטובים ובלימודם ולזה גם בתומו פירוש במיתתו נקרא מתהלך. אשרי בניו אחריו דזה מורה כי הם זהירים בתורה ובמצות והולכים בדרכי אביהם ולזה נאמר בהם אשרי:אזן שומעת וכו'. אפשר דהכונה הסתכל יפה דאזן ועין הוא יתברך עשאם כמו שאר האברים ולמה העין יש בו כח ליסגר ולא האזן אלא שנברא דוקא לעבודתו יתברך והעין צריך שלא תראה הרבה בשכינה אלא ברצוא ושוב וע"כ נברא בה כח לסגור אבל האזן אלמלא החטא תמיד פתוחה לשמוע דבר ה' ומזה תשכיל שלא נברא אלא לעבודתו ותו לא:יש זהב ורב פנינים וכלי יקר שפתי דעת. הראשונים פירשו כי יש אדם שיש לו כח הדבור מאד ונראין דבריו טובים ונכוחים אך בהשקפה מועטת יבחין השומע כי אין בדבריו חכמה ודעת רק קול דברים מסודרים. ויש אדם שהוא חכם ומחדש חידושי תורה טובים ונכוחים אך אין לו כח הדברי וקצר כח לשונו עד שאינו מובן. אמנם ימצא איש כי חננו אלהים חכמה ודעת ולשונו תמהר לדבר צחות והרי זה מפואר ומשובח וזה דומה למרגלית משובצת בזהב שהיא נחמדת ויקרה לעיני כל רואיה וז"ש יש זהב וגם יש רב פנינים האי לחודיה קאי והאי לחודיה קאי. וכלי כלומר אם תעשה כלי הפנינים עם הזהב ויהיה משבצת. אז זה הכלי יקר. וכן הוא לאדם שיש לו שפתי וגם דעת הוא חשוב ויקר שהוא דברן ודבריו דברי חכמה:מוקש אדם ילע. רמז הרב מהר"י דוד ז"ל בספר צמח דוד דף צ"ג כי הרע של אדם הראשון בא בלוט עשו ישמעאל וזה רמז מוקש אדם הרע של אדם. יל"ע ראשי תיבות ישמעאל לוט עשו כמו שאמר רבינו האר"י ז"ל:

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך