פסוק א:טוֹב פַּת חֲרֵבָה וְשַׁלְוָה בָהּ. טוֹב הָיָה לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַחֲרִיב בֵּיתוֹ וְעִירוֹ, וְהָיָה בְשַׁלְוָה מֵעֲבֵירוֹתֵיהֶן שֶׁל יִשְׂרָאֵל:
פסוק א:מִבַּיִת מָלֵא זִבְחֵי רִיב. שֶׁהָיוּ מַקְרִיבִין זִבְחֵי רִיב בְּבֵיתוֹ:
פסוק ב:עֶבֶד מַשְׂכִּיל וְגוֹ׳. עַל שֶׁהִשְׂכִּיל נְבוּכַדְנֶצַּר לִפְסֹעַ שָׁלֹשׁ פְּסִיעוֹת לִכְבוֹדוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, עָלָה לִגְדֻלָּה וּמָשַׁל בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁהוֹבִישׁוּ מַעֲשֵׂיהֶם וְחָלַק נַחֲלָתָם לְעֵינֵיהֶם. דָּבָר אַחֵר: גֵּר צֶדֶק טוֹב מֵאֶזְרָח רָשָׁע, וְלֶעָתִיד לָבוֹא יְחַלֵּק שָׁלָל וְנַחֲלָה בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר ״וְהָיָה בַשֵּׁבֶט אֲשֶׁר גָּר הַגֵּר וְגוֹ׳״ (יחזקאל מז:כג):
פסוק ג:מַצְרֵף לַכֶּסֶף. כְּלִי שֶׁצּוֹרְפִין בּוֹ כֶּסֶף וְעוֹשִׂין אוֹתוֹ מֵאֵפֶר מִקְלֶה עַל גַּבֵּי חֶרֶס, קָרוּי מַצְרֵף:
פסוק ג:וְכוּר לַזָּהָב. כְּלִי שֶׁצּוֹרְפִין בּוֹ אֶת הַזָּהָב, כְּלִי שֶׁזּוֹקְקִין בּוֹ אֶת הַזָּהָב, כְּמוֹ קְדֵרָה שְׁבוּרָה, קְרוּיָה כּוּר:
פסוק ג:מַצְרֵף לַכֶּסֶף וְכוּר לַזָּהָב. הַמַּצְרֵף עָשׂוּי לִצְרֹף כֶּסֶף לִמְלַאכְתּוֹ וְכֵן הַכּוּר לְזַקֵּק הַזָּהָב, אֲבָל הַלְּבָבוֹת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא זוֹקְקָן וּבוֹחֲנָן וְיוֹדֵעַ מַחְשְׁבוֹתָן:
פסוק ד:מַקְשִׁיב עַל שְׂפַת אָוֶן שֶׁקֶר. מְקַבֵּל לָשׁוֹן הָרָע וְעֵדֵי שֶׁקֶר:
פסוק ד:מֵזִין. מַאֲזִין, מִי שֶׁהוּא מְשַׁקֵּר מַאֲזִין עַל לְשׁוֹן הַוּוֹת:
פסוק ו:עֲטֶרֶת זְקֵנִים. כְּשֶׁרוֹאִים בְּנֵי בְנֵיהֶם הוֹלְכִין בְּדֶרֶךְ טוֹבָה:
פסוק ו:וְתִפְאֶרֶת בָּנִים אֲבוֹתָם. כְּשֶׁאֲבוֹתֵיהֶם צַדִּיקִים, הִיא תִּפְאֶרֶת הַבָּנִים:
פסוק ז:שְׂפַת יֶתֶר. דִּבְרֵי גַּאֲוָה:
פסוק ז:אַף כִּי לְנָדִיב. וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא נָאֶה שְׂפַת שֶׁקֶר לְנָדִיב:
פסוק ח:אֶבֶן חֵן. כְּשֶׁהָאָדָם בָּא לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּמְפַיְּסוֹ בִּדְבָרִים וְשָׁב לוֹ, אֶבֶן חֵן וּמַרְגָּלִיּוֹת הִיא בְּעֵינָיו:
פסוק ח:אֶל כָּל אֲשֶׁר יִפְנֶה יַשְׂכִּיל. בְּכָל מַה שֶּׁיְּבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ מַצְלִיחוֹ:
פסוק ט:מְכַסֶּה פֶּשַׁע מְבַקֵּשׁ אַהֲבָה. אִם יֶחֱטָא אִישׁ לְאִישׁ, וְזֶה מְכַסֶּה עָלָיו וְאֵינֶנּוּ מַזְכִּיר לוֹ חַטָּאתוֹ וְאֵינוֹ מַרְאֶה לוֹ פָּנִים זוֹעֲמוֹת, גּוֹרֵם לוֹ שֶׁיֹּאהַב אוֹתוֹ:
פסוק ט:וְשׁוֹנֶה בְדָבָר. שֶׁנּוֹטֵר אֵיבָה וּמַזְכִּירוֹ: כָּךְ וְכָךְ עָשִׂיתָ לִי! מִיָּד:
פסוק ט:מַפְרִיד אַלּוּף. אָז מַפְרִיד מִמֶּנּוּ אַלּוּפוֹ שֶׁל עוֹלָם שֶׁהוּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהִזְהִירוֹ ״לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר״ (ויקרא יט:יח):
פסוק י:תַּחַת גְּעָרָה בְמֵבִין. תַּחַת זוֹ טַעֲמוֹ לְמַעְלָה בַּתָּי״ו, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּכָל הַמִּקְרָא, לְכָךְ אֲנִי אוֹמֵר שֶׁהִיא שֵׁם דָּבָר כְּמוֹ ״חִתַּת״ (בראשית לה:ה), וְכֵן פֵּרוּשׁוֹ: הַכְנָעַת גְּעָרָה נִכֶּרֶת בְּמֵבִין יוֹתֵר מִמֵּאָה מַכּוֹת שֶׁמַּכִּין אֶת הַכְּסִיל:
פסוק יא:אַךְ מְרִי יְבַקֶּשׁ רָע. כְּלוֹמַר: מִי שֶׁכָּל דְּבָרָיו מְרִי וְסַרְבָנוּת הוּא יְבַקֵּשׁ רָע תָּמִיד:
פסוק יב:פָּגוֹשׁ דֹּב שַׁכּוּל בְּאִישׁ. טוֹב לָאָדָם שֶׁיִּפְגַּע בּוֹ דֹּב מְשַׁכֵּל, וְאַל יִפְגַּע בּוֹ אֶחָד מִן הַכְּסִילִים הַמְּסִיתִים אוֹתוֹ לָסוּר מֵה׳ וּמִתּוֹרָתוֹ:
פסוק יד:פּוֹטֵר מַיִם רֵאשִׁית מָדוֹן. הַמַּתְחִיל בִּמְרִיבָה הוּא כְּפוֹתֵחַ חוֹר בְּגִדְרֵי אַגְפֵי אַמַּת הַמַּיִם וְהַמַּיִם יוֹצְאִין בּוֹ, וְהַחוֹר הוֹלֵךְ וּמַרְחִיב. כֵּן הַמָּדוֹן הוֹלֵךְ וְגָדֵל תָּמִיד:
פסוק יד:וְלִפְנֵי הִתְגַּלַּע. קוֹדֶם שֶׁתִּתְגַּלַּע חֶרְפָּתְךָ נְטוֹשׁ אֶת הָרִיב (סנהדרין ו:):
פסוק טז:לָמָּה זֶּה מְחִיר בְּיַד כְּסִיל לִקְנוֹת חָכְמָה. לִלְמֹד תּוֹרָה:
פסוק טז:וְלֶב אָיִן. וְאֵין בְּלִבּוֹ לְקַיְּמָהּ, וְאֵינוֹ לוֹמֵד תּוֹרָה אֶלָּא לִקְנוֹת שֵׁם:
פסוק יז:בְּכָל עֵת אוֹהֵב הָרֵעַ. לְעוֹלָם הֱוֵי אוֹהֵב רֵעִים, לִקְנוֹת אוֹהֲבִים:
פסוק יז:וְאָח לְצָרָה יִוָּלֵד. לְעֵת הַצָּרָה יִוָּלֵד לְךָ הָרֵעַ כְּאָח, לַעֲזֹר לְךָ וּלְהִשְׁתַּתֵּף בְּצָרָתְךָ:
פסוק יח:אָדָם חֲסַר לֵב תּוֹקֵעַ כָּף. עֲרֵבוּת מָמוֹן. דָּבָר אַחֵר: תּוֹקֵעַ כַּף לָרְשָׁעִים כְּדֵי לָלֶכֶת בְּדַרְכֵיהֶם, וַהֲרֵי כְּבָר עֹרֵב עֲרֻבָּה לִפְנֵי רֵעֵהוּ. כְּבָר עָרַב לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִשְׁמֹר מִצְווֹתָיו:
פסוק יט:אוֹהֵב פֶּשַׁע. לִפְשׁוֹעַ בַּחֲבֵירוֹ:
פסוק יט:אוֹהֵב מַצָּה. לְהִתְקוֹטֵט וְלָרִיב:
פסוק יט:מַגְבִּיהַּ פִּתְחוֹ. מְדַבֵּר בְּגַאֲוָה, כְּמוֹ ״שְׁמֹר פִּתְחֵי פִיךָ״ (מיכה ז:ה):
פסוק כב:לֵב שָׂמֵחַ יֵיטִיב גֵּהָה. כְּשֶׁהָאָדָם שָׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ, פָּנָיו מְאִירִין:
פסוק כג:שֹׁחַד מֵחֵיק רָשָׁע יִקָּח. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַבֵּל דִּבְרֵי הַכְנָעָה וּפִיּוּס מֵחֵיק הָרְשָׁעִים, כְּלוֹמַר: בַּסֵּתֶר בֵּינוֹ לְבֵינָם:
פסוק כג:לְהַטּוֹת אָרְחוֹת מִשְׁפָּט. לַהֲפֹךְ דִּינוֹ מֵרָעָה לְטוֹבָה:
פסוק כד:אֶת פְּנֵי מֵבִין חָכְמָה. הַחָכְמָה לִפְנֵי מֵבִין הוּא:
פסוק כד:וְעֵינֵי כְסִיל בִּקְצֵה אָרֶץ. לוֹמַר: אֵין הַחָכְמָה מְצוּיָה לְפָנַי כִּי רְחוֹקָה הִיא מִמֶּנִּי, אֵיךְ אוּכַל לִשְׁנוֹת סֵדֶר נְזִיקִין שֶׁהוּא שְׁלֹשִׁים פְּרָקִים, מַסֶּכֶת כֵּלִים – שְׁלֹשִׁים פְּרָקִים, מַסֶּכֶת שַׁבָּת – עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה פְּרָקִים. אֲבָל לֶחָכָם הוּא דָּבָר קַל: הַיּוֹם שׁוֹנֶה שְׁנֵי פְרָקִים וּמָחָר שְׁנַיִם, וְאוֹמֵר: כָּךְ עָשׂוּ אוֹתָן שֶׁהָיוּ לְפָנַי מֵעוֹלָם:
פסוק כה:כַּעַס לְאָבִיו בֵּן כְּסִיל. כְּגוֹן יָרָבְעָם כַּעַס הוּא לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (מלכים א יב:כו-לג):
פסוק כה:וּמֶמֶר לְיוֹלַדְתּוֹ. לִכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֶחֱטִיא אוֹתָם:
פסוק כו:גַּם עֲנוֹשׁ לַצַּדִּיק לֹא טוֹב. לֹא אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִמְחוֹת שֵׁם יִשְׂרָאֵל מֵעַל הָאָרֶץ, כִּי לֹא טוֹב בְּעֵינָיו לַעֲנוֹשׁ כֻּלָּם:
פסוק כו:לְהַכּוֹת נְדִיבִים עֲלֵי יֹשֶׁר. לְהַכּוֹת הַטּוֹבִים שֶׁבָּהֶם שֶׁהָיוּ נְדִיבִים עֲלֵי יֹשֶׁר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהִשְׁאַרְתִּי בְיִשְׂרָאֵל שִׁבְעַת אֲלָפִים כָּל הַבִּרְכַּיִם אֲשֶׁר לֹא כָרְעוּ לַבַּעַל״ (מלכים א יט:יח):
פסוק כו:נְדִיבִים עֲלֵי יֹשֶׁר. דֻּגְמַת הָאָמוּר בְּמָקוֹם אַחֵר ״וְנָדִיב נְדִיבוֹת יָעָץ וְהוּא עַל נְדִיבוֹת יָקוּם״ (ישעיהו לב:ח), נִמְצָא ״נָדִיב״ עַל ״נְדִיבוֹת״:
פסוק כז:חוֹשֵׂךְ אֲמָרָיו. מִי שֶׁהוּא יוֹדֵעַ דַּעַת אֵינוֹ מַרְבֶּה בִּדְבָרִים:
פסוק כז:יְקַר רוּחַ. מוֹנֵעַ דְּבָרִים אִישׁ תְּבוּנָה:
