תחת גערה. לית מלעיל מסרה גדולה בסיפא בשטה חדא דכל חד וחד מלעיל לית דכוותיה:
פסוק יג:
תמיש. תמוש קרי:
פסוק יד:
פוטר מים. בב' טעמים מכלול דף צ"ה:
פסוק טז:
למה זה. הזי"ן דגושה:
פסוק יט:
מגביה פתחו. הפ"א דגושה מדין מפיק כמו שכתבתי בעובדי':
פסוק כ:
עקש לב. הקו"ף בסגול וי"ס בצירי:
פסוק כב:
ייטיב גהה. בספרים כ"י ודפוסים ישנים מלא יו"ד ומה שנמסר כאן במסורת הדפוס ב' חסר וסי' כי ייטיב אל אבי (שמאול א' כ'). לב שמח ייטב גהה. נ"ל להגיה לב שמח ייטב פנים דלעיל סימן ט"ו שכן הוא חסר בכל הספרים והתם נצי מסורת ב' חסר:
פסוק כג:
שחד מחק רשע יקח. הטעם מפסיק במלת מחק וכן פירשו רובי המפרשים אבל לפירוש רש"י וליחייא מלת מחק קשורה עם רשע והנה הם מטעים בעלי הטעמים:
פסוק כו:
עלי ישר. ישמו ישרים עלך זאת בראותם בספריהם על ישר ואני כותב עלי ישר וכדי שלא יאמרו על יעד מתי אתה מכניס ראשך בין המחלוקת ומי הוא זה ערב את לבו לשלוח יד בספרי הקדש. אודיע לכל כי לא מלבי אני בודה חילוף זה אף מי שהעיר את רוחי היה ראש המפרשים רש"י ז"ל כי בפירוש נכתב שלש פעמים עלי. וגם בפירוש החכם דון יוסף יחייא כתוב כן אח"כ חפשתי בספרים ומצאתי דפוסים ישנים מנאפולי ומשונצין כתוב עלי וכן הוא במאיר נתיב שרש ישר. נדב. נכה. ואף בספרים כתובי יד קדמונים ראיתי מהם שנכתבו כן בתחלה ועדיין לא נתקררה דעתי בכל אלה עד שמצאתי מדרשי רבותינו ז"ל בויקרא רבא פרשה כ' ותנחומא פ' אחרי מות הובא גם בילקוט משלי רמז תתקנ"ו ובכלם כתוב עלי. ה' יורנו זה הדרך ישכון אור וינחנו בארץ מישור אמן: