פסוק ד:פתי. התבאר למעלה (א' ד').
פסוק ד:חסר לב, מי שחסר לו כח הממשלה בנפשו, והפך חסר לב הוא המבין, כמו שהגבילם זה נגד זה לקמן (י' י"ג, י"א י"ב, ט"ו כ"א), וע"ז נגד חסר לב אמרו ואשרו בדרך בינה:
פסוק ז:יוסר, מוכיח, ע"ל (ג' י"א).
פסוק ז:לץ, רשע. הרשע גרוע מן הלץ (תהלות א' א'). והלץ לא יבזה תוכחה רק מוסר, כמ"ש לקמן (י"ג א'), אבל אינו אוהב תוכחה, כמ"ש לקמן (ט"ו י"ב).
פסוק ז:מומו. מלת לוקח נמשך לשנים, לוקח מומו:
פסוק ט:לחכם, לצדיק. עי' הבדלם לקמן (י' י"א י"א ל'):
פסוק י:תחלת. ההבדל בין ראשית ובין תחלת בארתי בראש ס' בראשית, והוא נמשך לשתים תחלת דעת קדושים, והבינה מביא לכלל דעת כמ"ש אם אין בינה אין דעת, ויתבאר (י"א י"ג י"ד ובכ"מ):
פסוק יג:כסילות, פתיות. הפתי הוא הנבער מחקי החכמה (כנ"ל א' ד'). לא כן הכסיל שהוא לפעמים חכם גדול רק נלוז מחקי החכמה מפני תאותיו כמ"ש בכל הספר:
פסוק טו:דרך, ארחותם. הבדלם למעלה (א' י"ג):