פסוק א:בני לחכמתי הקשיבה וגו':
פסוק ג:כי נופת תטופנה. לשון מתוק:
פסוק ג:שפתי זרה. אפיקורסות:
פסוק ג:וחלק משמן חכה. לשון חך:
פסוק ה:רגליה יורדות מות שאול צעדיה יתמוכו. ל' קורבה:
פסוק ו:אורח חיים פן תפלס. כך דרשוהו חכמים סלסל הקב"ה מתן שכרן של מצות ולא פירשן כדי שלא יראה אדם מצוה שמתן שכרה מרובה וידבק בה ויניח שאר המצות, וזה פתרונו כדי שלא תפלס אורחות התורה אי זו ליקח ואי זו להניח לכך נעו מעגלותיה הניע הקב"ה נתיבותיה ולא הודיעם, זהו מדרש אגדה, אבל לפי סדר המקראות שכתוב אחריו הרחק מעליה דרכך. נראה שעדיין לא הפסיק בענין אשה הזונה וכן יש לפרש אורח חיים פן תפלס אל תשקול אורח חיים אצל אותה זרה לומר איזו לעשות זו או זו, כי מעגלות הזונה נעו לשאול ולא תדע להזהר עד אשר תנוע ותפול:
פסוק ט:פן תתן לאחרים הודך. פן תפנה לבך לאלהים אחרים לתת להם תפארת הודך ושבחך:
פסוק ט:ושנותיך לאכזרי. לשר של גיהנם:
פסוק י:פן ישבעו זרים כחך. נביאי הבעל הגובין ממון בשקריהם ובפחזותם:
פסוק י:ועצביך. עצביך ויגיעך שנעצבת וטרחת בו:
פסוק י:בבית נכרי. בבית עו"ג:
פסוק יא:ונהמת באחריתך. סוף שתנהום באחריתך:
פסוק יד:כמעט הייתי בכל רע. כפשע ביני ובין גיהנם (כלומר בשביל דבר מועט הייתי עכשיו בכל רע שלא שמעתי לקול מורי שאלו שמעתי להם לא יארע בי כך רבי יוסף קר"א):
פסוק טו:שתה מים מבורך. מבור שנתן לך הקב"ה לחלקך היא תורת משה:
פסוק טו:בורך. מים מכונסים:
פסוק טו:ונוזלים מתוך בארך. מים חיים כלומר תחלה כמים מכונסים ולבסוף נובעין הם והולכין:
פסוק טז:יפוצו מעינותיך חוצה. סוף שתקנה תלמידים ותורה הוראות ברבים ויצא לך שם:
פסוק טז:ברחובות. עיר תפוצינה פלגי מימיך:
פסוק יז:יהיו לך לבדך. אתה לבדך תתכבד בהם ולא יחלוק אחר עמך לפי שאמר למעלה פן ישבעו זרים כחך אמר כאן יהיו לך לבדך ומתוך כך:
פסוק יח:יהי מקורך ברוך ושמח מאשת נעוריך. היא התורה שלמדת מנעוריך:
פסוק יט:תשגה תמיד. ראיתי בדברי ר' משה הדרשן תשגה תעסוק תמיד והוא ל' ערבי והביא ראיה כמו לבקש שגייה לבקש עסק, ולא ידעתי איפה נשנית ורבותינו פירשו (עירובין נד), לשון משגה כמשמעו בעבור אהבתה תהיה שוגג בשאר עסקיך כי היא משמרת על שלך אמרו עליו על ר"א בן פדת שהיה דורש בשוק התחתון וסדינו מוטל בשוק העליון פעם אחת בא אדם אחד ומצא נחש כרוך עליו:
פסוק כא:כי נוכח עיני ה' דרכי איש וגו'. מפלס שוקל דרכיו ויודע כמה עונות וכמה זכיות בידו:
פסוק כב:עוונותיו ילכדנו. כמו ילכדוהו:
פסוק כב:ובחבלי חטאתו יתמך. יתלה שהתלוי נתמך בחבל שהוא תלוי בה:
פסוק כג:הוא ימות באין מוסר. בשביל שלא לקח מוסר: