פסוק א:לְשִׂטְנוֹ. לְהַשְׂטִינוֹ, עַל שֶׁהָיוּ בָּנָיו נְשׂוּאִים נָשִׁים נָכְרִיּוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּסֵפֶר עֶזְרָא: ״וַיִּמָּצֵא מִבְּנֵי הַכֹּהֲנִים אֲשֶׁר הוֹשִׁיבוּ נָשִׁים נָכְרִיּוֹת מִבְּנֵי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן יְהוֹצָדָק״ (עזרא י:יח):
פסוק ב:יִגְעַר ה׳ בְּךָ הַשָּׂטָן. יִגְעַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּךָ אַתָּה הַשָּׂטָן, וְחוֹזֵר וְאוֹמֵר וְיִגְעַר ה׳ בְּךָ הוּא הַבֹּחֵר בִּירוּשָׁלִָם, שֶׁלֹּא תִּכָּנֵס לְפָנָיו לְקַטְרֵג עַל הַצַּדִּיק הַזֶּה. הֲלֹא רָאוּי הוּא וְזָכָה לְכָךְ שֶׁהֻצַּל מֵאֵשׁ הַשְּׂרֵפָה:
פסוק ב:הֲלֹא זֶה אוּד מֻצָּל מֵאֵשׁ. מְפֹרָשׁ בְּאַגָּדַת חֵלֶק (סנהדרין צג.) שֶׁהֻשְׁלַךְ עִם אַחְאָב בֶּן קוֹלָיָה וַחֲבֵרוֹ לָאוּר:
פסוק ג:לָבוּשׁ בְּגָדִים צוֹאִים. כְּתַרְגּוּמוֹ: ״הֲווֹ לֵיהּ בְּנִין דְּנָסְבִין לְהוֹן נְשִׁין דְּלָא כַשְׁרִין לִכְהוּנְתָא״, וְהָיָה נֶעֱנָשׁ הוּא עַל שֶׁלֹּא מִיחָה בְּיָדָם (סנהדרין צג.):
פסוק ד:הָסִירוּ הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים מֵעָלָיו. יַבְדִּילוּ בָּנָיו אֶת נְשׁוֹתֵיהֶם, וְיִמְחוֹל לוֹ:
פסוק ד:מַחֲלָצוֹת. חֲלִיפוֹת בְּגָדִים נָאִים, כְּלוֹמַר: זְכֻיּוֹת. אֲבָל לְפִי שֶׁדִּמָּה הֶעָוֹן לִבְגָדִים צוֹאִים, דִּמָּה הַזְּכֻיּוֹת לְמַחֲלָצוֹת בְּגָדִים נָאִים וּלְבָנִים:
פסוק ה:וָאֹמַר. אֲנִי זְכַרְיָה:
פסוק ה:יָשִׂימוּ צָנִיף טָהוֹר וְגוֹ׳. בִּקַּשְׁתִּי רַחֲמִים עָלָיו:
פסוק ו:וַיָּעַד. לְשׁוֹן הַתְרָאָה, כְּמוֹ וְאָעִידָה בָם אֶת הַשָּׁמַיִם וְגוֹ׳ (דברים לא:כח):
פסוק ז:אִם בִּדְרָכַי תֵּלֵךְ. וְגַם אֲנִי זֹאת אֶעֱשֶׂה לְךָ:
פסוק ז:אַתָּה תָדִין אֶת בֵּיתִי. תִּשְׁפּוֹט וְתִהְיֶה פָּקִיד עַל בֵּית מִקְדָּשִׁי:
פסוק ז:וְנָתַתִּי לְךָ מַהְלְכִים. כְּתַרְגּוּמוֹ: ״וּבַאֲחָיוּת מֵיתַיָּא אֲחַיֵּינָךְ וְאֶתֵּן לָךְ רַגְלִין דִּמְהַלְּכִין בֵּין שְׂרָפַיָּא הָאִלֵּין״. וּלְפִי פְשׁוּטוֹ: מְבַשְּׂרוֹ עַל בָּנָיו שֶׁיִּזְכּוּ לֶעָתִיד:
פסוק ז:הָעוֹמְדִים. שְׂרָפִים וּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת שֶׁאֵין לָהֶם יְשִׁיבָה (שמות רבה כה):
פסוק ח:אַתָּה וְרֵעֶיךָ. חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה הָיוּ (סנהדרין צג.):
פסוק ח:אַנְשֵׁי מוֹפֵת. ״גֻּבְרִין כָּשְׁרִין לְמֵיעֲבַד לְהוֹן נִיסִּין״, שֶׁאַף לָהֶם נַעֲשָׂה נֵס (סנהדרין צג.)׃
פסוק ח:כִּי הִנְנִי מֵבִיא אֶת עַבְדִּי צֶמַח. כִּי עַתָּה זְרֻבָּבֶל פַּחַת יְהוּדָה קָטָן בַּחֲצַר הַמֶּלֶךְ, אֲנִי מַצְמִיחַ לוֹ גְּדֻלָּה וְשֵׁם. נְתַתִּיו לְחֵן בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ לְמַלֹּאות שְׁאֵלָתוֹ בְּבִנְיַן הַבַּיִת וְהָעִיר, כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ בְּעֶזְרָא דִּבְרֵי נְחֶמְיָה בֶּן חֲכַלְיָה, וְהוּא זְרֻבָּבֶל, כְּדַאֲמְרִינָן בְּסַנְהֶדְרִין (סנהדרין לח.):
פסוק ט:כִּי הִנֵּה הָאֶבֶן. יְסוֹד הַבַּיִת אֲשֶׁר יְסַדְתֶּם בִּימֵי כּוֹרֶשׁ וּבָטְלוּ עַל יְדֵיכֶם, וְאוֹתוֹ הַיְּסוֹד וְעֹבִי הַחוֹמָה הָיָה מְעַט בְּעֵינֵיכֶם, כְּמוֹ שֶׁמְפֹרָשׁ בְּעֶזְרָא (עזרא ג:יב) וּבִנְבוּאַת חַגַּי (חגי ב:ג):
פסוק ט:עַל אֶבֶן אַחַת שִׁבְעָה עֵינָיִם. סוֹפוֹ לְהַרְחִיב עַל אֶחָד שִׁבְעָה, וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן ״עַל אַבְנָא חֲדָא שִׁבְעָה עֵינִין חַזְיָן לָהּ״, וּלְשׁוֹן עֵינַיִם לְשׁוֹן מַרְאוֹת. וְלִי נִרְאֶה: שִׁבְעָה עֵינַיִם עַל שֵׁם עֵינֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁבְּעֵינָיו וּבְלִבּוֹ לְהוֹסִיף עָלָיו עַל אֶחָד שִׁבְעָה, לְפִי שֶׁדֻּגְמָתוֹ בִּנְבוּאָה זוֹ ״וְרָאוּ אֶת הָאֶבֶן הַבְּדִיל בְּיַד זְרֻבָּבֶל שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה׳ הֵמָּה מְשׁוֹטְטִים וְגוֹ׳״ (זכריה ד:י). אֶלָּא לִמֵּד, שֶׁנָּתַן עֵינָיו לְהַרְבּוֹת כְּבוֹד הַבַּיִת בְּבִנְיָנוֹ:
פסוק ט:הִנְנִי מְפַתֵּחַ פְּתוּחָה. מַתִּיר קִשּׁוּרֶיהָ, מֵפִיר עֲצַת הָאוֹיְבִים אֲשֶׁר כָּתְבוּ שִׂטְנָה לְבַטֵּל הַמְּלָאכָה (עזרא ד:ו):
פסוק ט:וּמַשְׁתִּי. וַהֲסִירוֹתִי:
פסוק ט:בְּיוֹם אֶחָד. לֹא יָדַעְתִּי אֵיזֶה יוֹם. [תוספת: בְּיוֹם אֲשֶׁר הִתְחִילוּ לְהוֹסִיף עַל הַבִּנְיָן יָמִישׁ עֲוֺן הָאָרֶץ וְתִהְיֶה בְּרָכָה בְּפֵירוֹתָיו, כִּי עַכְשָׁיו מְאֵירָה כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בִּנְבוּאַת חַגַּי (חגי ב:טז)]:
