פסוק א:ויראני. במראה הנבואה:
פסוק א:על ימינו. על ימין יהושע:
פסוק א:לשטנו. לקטרג עליו על מה שלא מיחה בבניו שנשאו נשים נכריות כמ״ש וימצא מבני הכהנים אשר הושיבו נשים וגו׳ מבני יהושע בן יוצדק (עזרא י) כן ארז״ל:
פסוק ב:ויאמר ה׳. ר״ל מלאך ה׳:
פסוק ב:יגער וגו׳. ויגער ר״ל יגער ויחזור ויגער:
פסוק ב:הבוחר בירושלים. מוסב על ה׳ לומר ה׳ הבוחר בירושלים יגער בך:
פסוק ב:הלא זה. ר״ל איך תקטרג עליו הלא הוא כאוד המוצל מאש כי הושלך באש ע״י נ״נ עם אחאב וצדקיהו נביאי השקר וניצל מן השריפה כמ״ש חז״ל וא״כ זכותו רב ואיך תקטרג עליו:
פסוק ג:ויהושע וגו׳. ועומד וגו׳ ר״ל בשעה שעמד לפני המלאך היה עדיין לבוש בגדים מלוכלכים ר״ל עדיין היה מלובש בזה העון כי עוד ישבו הנשים הנכריות תחת בניו ולא גרשו אותן והוא לא מיחה בהם:
פסוק ד:ויען ויאמר. המלאך שעמד יהושע לפניו אמר אל המלאכים העומדים לפניו הסירו מיהושע הבגדים המלוכלכים ר״ל הפרישו את בניו מנשותיהם הנכריות למען יוסר העון מיהושע:
פסוק ד:ויאמר אליו. המלאך אמר ליהושע:
פסוק ד:ראה העברתי. במה שצויתי להפריש בניך מהנכריות העברתי מעליך העון שהיה בך מה שלא מחית בהם:
פסוק ד:והלבש. צויתי להלביש אותך:
פסוק ד:מחלצות. ר״ל כשיוסר העון יגולה הזכות:
פסוק ה:ואומר. זה מאמר זכריה שאמר התפללתי עליו שישימו על ראשו צניף טהור ר״ל שיהיה כתר כהונה גדולה לירושה לזרעו אחריו הואיל ופרשו מן העכו״ם:
פסוק ה:וישימו וגו׳. ר״ל נתקבלה תפילתו ומיד נתנו לו לרשת כתר כהונה גדולה:
פסוק ה:וילבישהו בגדים. ר״ל היה נגלה זכיותיו:
פסוק ה:ומלאך ה׳ עומד. בכל משך הזמן שנעשה כל זה:
פסוק ו:ויעד. אחר כל המעשים התרה המלאך ביהושע:
פסוק ז:אם בדרכי תלך. ר״ל אם זרעך ילכו בדרכי ואמר כמדבר עליו כי זרע האדם יחשב כמוהו וכן אקחך זרובבל (חגי ב):
פסוק ז:ואם את משמרתי תשמור. ר״ל אם ישמרו הדברים שצויתי לשמרם וכפל הדבר במ״ש:
פסוק ז:וגם אתה תדין. ר״ל גם זרעך כמוך יהיו כ״ג ופקידים עד עולם לדון את ביתי וע״פ יעשה כל צרכי הבית:
פסוק ז:וגם תשמור. ר״ל בידם יהיו שמירות חצרי וכפל הדבר במ״ש:
פסוק ז:ונתתי לך מהלכים. ר״ל ומלבד זאת לא יקופח שכרם בעולם הנשמות כי אתן להם מהלכים וטיולים בין המלאכים האלה העומדים פה כמ״ש למעלה ויאמר אל העומדים לפניו:
פסוק ח:אתה ורעיך. גם אתה שמע גם רעיך ישמעו והם חנניה מישאל ועזריה כי גם המה אנשי מופת כי נצולו מכבשן האש כמוך ומהראוי לייחד הדבור גם להם:
פסוק ח:כי הנני מביא. ר״ל והדבור הוא אשר הנני מביא את עבדי צמח וזהו מלך המשיח כמ״ש והקימותי לדוד צמח צדיק (ירמיהו כ״ג:ה׳):
פסוק ט:כי הנה האבן וגו׳. ר״ל מוכן הוא האבן ההושם ביסוד בנין בית העתיד ע״י כ״ג מזרע יהושע אשר יכהן אז ר״ל כבר הגזירה ההיא גזורה:
פסוק ט:על אבן אחת. ועל כל אבן מאבני הבנין יהיה שבעה עינים ר״ל שמירות רבות יהיה מאת המקום ב״ה על הבנין ההוא:
פסוק ט:הנני מפתח פתוחה וגו׳. המקום ב״ה בעצמו יחקוק צורות על האבנים ליפותם ר״ל הוא יתן כח ועזר על המלאכה:
פסוק ט:ומשתי וגו׳. ביום אחד ר״ל בפעם אחת אסיר עון הארץ ההיא כי אחדש בקרבם רוח נכון ולא יחטאו עוד ולא ימצא עוד עון:
פסוק י:אל תחת גפן. להתעצל לשבת בצילה ולאכול מפריה מרוב הטובה שיהיה אז:
