עוד חזון למועד - עמידה על סוד הנהגת ה' בשלימות רק לעתיד
השאלה מפני מה יש "צדיק ורע לו, רשע וטוב לו" עומדת בראש התמיהות והתהיות שבכל הדורות. היא מהווה מאז ומקדם עדות ניצחת לקוצר הבנתנו ומיעוט השגתנו בהנהגת הקב"ה את העולם. אולם את הדרישה הנחרצת ביותר לזכות בתשובה על שאלה זו אנו מוצאים בדברי חבקוק הנביא בפרקנו, בו הוא קובל בדברים קשים על המשפט הבלתי צודק כביכול הנראה בארץ, "תפוג תורה ולא יצא לנצח משפט כי רשע מכתיר את הצדיק על כן יצא משפט מעוקל", ובדברי תלונה שאין דומים להם הוא פונה כלפי המקום, "למה תביט בוגדים תחריש בבלע רשע צדיק ממנו ותעשה אדם כדגי הים כרמש לא מושל בו". וככלותו לדבר הוא אומר בפרק הבא, "על משמרתי אעמודה ואתייצבה על מצור ואצפה לראות מה ידבר בי ומה אשיב על תוכחתי". ועל כך באה תשובת ה': "ויענני ה' ויאמר... כי עוד חזון למועד", כלומר, עוד עתידים הדברים להתברר בבוא המועד.
ונראה כי הוא אשר אמרו חז"ל:
"והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד" - אטו האידנא לאו (=כעת לא) אחד הוא? אמר רבי אחא בר חנינא: לא כעולם הזה העולם הבא; העולם הזה על בשורות טובות אומר 'ברוך הטוב והמטיב' ועל בשורות רעות אומר 'ברוך דיין האמת', לעולם הבא כולו 'הטוב והמטיב'.
(פסחים נ.)
והקשו המפרשים, כלום בעולם שכולו טוב ישנן בשורות רעות בכלל? והלא כולו אינו אלא טוב!
וכתבו האחרונים (עיין צל"ח בשם מוהר"ר אפרים) שהדברים מוסבים על הבשורות הרעות שבעולם הזה, שעליהם ברכו כל הדורות 'דיין האמת', כי אז בעולם שכולו טוב יברכו עליהם למפרע 'הטוב והמטיב', כאשר יתגלה כי תכלית כולן לטוב היה, וכל מאי דעביד רחמנא לטב עביד (=כל מה שעושה הקב"ה לטובה עושה).
ובד בבד עם העמידה על סוד הנהגת ה' את העולם והשגת התשובה לשאלת הנצח 'צדיק ורע לו רשע וטוב לו', יזכו ישראל לעתיד לבוא לראיית פני שכינה ממש, בדרגה שבעולם הזה אי אפשר לזכות לה, וכמובא בזוהר הקדוש:
וישראל כההיא שעתא לא חמו לעלמין. ולזמנא דאתי זמין קודשא בריך הוא לאתגלאה על בנוי ולמחמי כולא יקרא דיליה עינא בעינא, דכתיב (=ולעולם לא ראו עוד ישראל כמו שראו באותה שעה, ולעתיד לבוא עתיד הקב"ה להתגלות לבניו ולהראותם את כל כבודו עין בעין, שכתוב): "כי עין בעין יראו בשוב ה' ציון"(ישעיה נב ח), וכתיב שם: "ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר יחדו כי פי ה' דבר"(ישעיה מ ה)
(זוהר ח"ב קכו)