פסוק א:משמרתי. דבר המוטל על הרבה בני אדם לעשות כ״א בזמנו קרוי בלשון משמרת וכן משמרות כהונה ולויה:
פסוק א:מצור. כן יקרא עיר מבצר על כי אין לכבשה בזולת המצור ואצפה. ענין הבטה כמו צפה דרך (נחום ב):
פסוק א:תוכחתי. מל׳ ויכוח:
פסוק ב:הלוחות. כעין נסרים ועשוים המה לכתוב עליהם:
פסוק ב:ירוץ. מל׳ ריצה ורדיפה ואמר בדרך שאלה:
פסוק ג:למועד. לזמן קבוע כמו העביר המועד (ירמיה מו):
פסוק ג:ויפה. ענין דבור כמו יפיח אמונה (משלי יב):
פסוק ג:יתמהמה. ענין התעכבות כמו חשתי ולא התמהמהתי (תהילים קי״ט:ס׳):
פסוק ג:חכה. ענין תקוה כמו וחכיתי לה׳ (ישעיה ח):
פסוק ג:יאחר. מל׳ איחור והמתנה:
פסוק ד:עופלה. ענין התחזקות וכן ויעפילו לעלות (במדבר יד):
פסוק ה:ואף כי. עניינו כמו כ״ש וק״ו וכן ואף כי אש אכלתהו (יחזקאל ט״ו:ה׳):
פסוק ה:היין. איש היין וכן לץ היין (משלי כ):
פסוק ה:יהיר. גס רוח כמו זד יהיר (שם כא):
פסוק ה:ינוה. מל׳ נוה ומדור וכן נוה משולח (ישעיה נז):
פסוק ו:ומליצה. כן יקראו אמרים צחים:
פסוק ו:חידות. דבר סתום וקשה ההבנה:
פסוק ו:עבטיט. כמו עב טיט ר״ל משא עבה של טיט:
פסוק ז:פתע. הוא כמו פתאום:
פסוק ז:נושכיך. מל׳ נשיכה וחתוך עם השינים:
פסוק ז:ויקצו. מל׳ הקצה והערה מן השינה:
פסוק ז:מזעזעיך. ענין רתת ורעדה כמו לזעוה ולבז (יחזקאל כג):
פסוק ז:למשסות. ענין רמיסה כמו והיו שוסיך למשסה (ירמיהו ל׳:ט״ז):
פסוק ח:שלות. ישלוך מל׳ שלל ובזה:
פסוק ט:בצע. ענין גזל וכן בעון בצעו (ישעי׳ נז):
פסוק ט:במרום. בשמים הרמים:
פסוק ט:קנו. מדורו וכן בין כוכבים שים קנך (עובדיה א׳:ד׳):
פסוק י:קצות. ענין חתוך וכריתה כמו וקצותה את כפה (דברים כ״ה:י״ב):
פסוק י:וחוטא. ענין חסרון כמו והייתי אני ובני שלמה חטאים (מ״א א׳):
פסוק יא:וכפיס. כן יקרא חתיכת עץ מן הקורה ואין לו דומה ובדרז״ל גויל גזית כפיסים (ב״ב ב) אולם שם יאמר על הלבנים ויתכן שהיה דרכם להשים גם עצים בבנין כזה וקראהו רז״ל ע״ש העצים:
פסוק יא:יעננה. מלי עניה ותשובה:
פסוק יב:בדמים. בשפיכת דמים:
פסוק יג:בדי אש. בהרבה אש וכן בדי ריק וכמו בדי שופר יאמד האח (איוב ל״ט:כ״ה):
פסוק טו:מספח. ענין הקבוץ והדבוק כמו תחת חרול יספחו (שם ל):
פסוק טו:חמתך. מל׳ חמה וכעס:
פסוק טו:מעוריהם. הוא מל׳ גלוי ערוה כמו והראתי גוים מערך (נחום ג׳:ה׳) והוא ענין קלון ובזיון:
פסוק טז:והערל. ענין אוטם וסתימה כמו ערלה אזנם (ירמיה ו):
פסוק טז:וקיקלון. כמו קיא קלון וקיא הוא מלשון הקאה והוא המאכל החוזר דרך הפה:
פסוק יז:לבנון. כן נקרא א״י כמ״ש ההר הטוב הזה והלבנון (דברים ג׳:כ״ה):
פסוק יז:ושוד. מל׳ שדידה ועושק:
פסוק יז:יחיתן. מל׳ חתת ושבר וכן וחתו גבוריך תימן (עובדיה א׳:ט׳):
פסוק יח:הועיל. מל׳ תועלת:
פסוק יח:פסלו. ענין החלקת והשואת הצורה וכן ויפסלו בוני שלמה (מ״א ה):
פסוק יח:יוצרו. מל׳ יצירה ור״ל מתקנו ועושהו:
פסוק יח:מסכה. צורה הניתך ממתכת:
פסוק יח:ומורה. ענין למוד כמו את מי יורה דעה (ישעיהו כ״ח:ט׳):
פסוק יח:אלילים. מל׳ אל ולא ר״ל דבר מבלי תועלת:
פסוק יט:הקיצה עורי. מל׳ הערה והקצה מן השינה:
פסוק יט:דומם. מושתק כמו וידום אהרן (ויקרא י):
פסוק יט:תפוש. ענין שטוח ופרישה כמו פשה הנגע (שם יג):
פסוק יט:וכל רוח. שום רוח וכן כל מלאכה לא תעשו (שם כ״ג):
פסוק כ:הס. ענין שתיקה כמו ויהס כלב (במדבר יג):