פסוק א:קום. הוא ענין זרוז:
פסוק א:את ההרים. אל ההרים:
פסוק ב:והאיתנים. ענין חוזק כמו איתן מושבך (במדבר כ״ד):
פסוק ב:מוסדי. מלשון יסוד:
פסוק ב:יתוכח. ענין ברור דברים:
פסוק ג:מה. המלה ההיא יורה על הפלגת הרבוי כמו מה רב טובך (תהלים ל״א):
פסוק ג:הלאתיך. ענין יגיעה כמו ונלאו מצרים (שמות ז):
פסוק ג:ענה. עדות כמו לא תענה (שם כ):
פסוק ה:ענה. מלשון ענייה ותשובה:
פסוק ו:אקדם. אבוא לפניו וכן לא יקדמנה מגן (ישעיהו ל״ז:ל״ג):
פסוק ו:אכף. מלשון כפיפה והכנעה:
פסוק ז:הירצה. מלשון רצוי:
פסוק ז:ברבבות. רבבה הוא עשרת אלפים:
פסוק ז:פרי בטני. הם הבנים:
פסוק ח:והצנע. מלשון צניעות והסתר:
פסוק ט:ותושיה. ר״ל ואיש תושיה כמו ואני תפלה (תהילים ק״ט:ד׳) והראוי איש תפלה ותושיה הוא ענין חכמת התורה והוא מלשון יש כי ישנה לעולם ולא תשוב לאין כיתר הדברים וכן יצפון לישרים תושיה (משלי ב׳:ז׳):
פסוק ט:יעדה. ענין הזמנה וקביעות כמו שם יעדה (ירמיה מ״ז):
פסוק י:האש. היא כמו היש וכן אם אש להאמין (ש״ב י״ד):
פסוק י:בית רשע. כמו בבית:
פסוק י:רזון. מלשון רזות וכחשות ואמר בדרך שאלה על החסרון:
פסוק י:זעומה. מלשון זעם וכעס:
פסוק יא:האזכה. מלשון זכות:
פסוק יא:במאזני. כף המאזנים:
פסוק יא:ובכיס. אמתחת ושק ישימו בו אבני המשקל:
פסוק יג:החליתי. מלשון חולי:
פסוק יג:הכותך. מלשון הכאה:
פסוק יג:השמם. מלשון שממון:
פסוק יד:וישחך. ענין שפלות והכנעה כמו וישח אדם (ישעיה ב׳):
פסוק יד:ותסג. ענין השגה וקרוב וכן לא יסג כלימות (לעיל ב׳):
פסוק יד:תפליט. ענין הצלה כמו רני פלט (תהלים ל״ב):
פסוק טו:תדרוך. הדרך לדרוך ברגל על הזתים להוציא השמן:
פסוק טו:תסוך. ענין משיחה:
פסוק טו:ותירוש. ענבי היין:
פסוק טז:במועצותם. מלשון עצה:
פסוק טז:לשמה. ענין תמהון:
פסוק טז:לשרקה. הוא קול הבאה בקבוץ השפתים והדרך לעשותם כשרואים דבר חשוב שנחרב וכן לשמה ולשרקה (ירמיה יט):
פסוק טז:תשאו. מלשון משא וסבל: