מה. המלה ההיא יורה על הפלגת הרבוי כמו מה רב טובך (תהלים ל״א):
פסוק ג:
הלאתיך. ענין יגיעה כמו ונלאו מצרים (שמות ז):
פסוק ג:
ענה. עדות כמו לא תענה (שם כ):
פסוק ה:
ענה. מלשון ענייה ותשובה:
פסוק ו:
אקדם. אבוא לפניו וכן לא יקדמנה מגן (ישעיהו ל״ז:ל״ג):
פסוק ו:
אכף. מלשון כפיפה והכנעה:
פסוק ז:
הירצה. מלשון רצוי:
פסוק ז:
ברבבות. רבבה הוא עשרת אלפים:
פסוק ז:
פרי בטני. הם הבנים:
פסוק ח:
והצנע. מלשון צניעות והסתר:
פסוק ט:
ותושיה. ר״ל ואיש תושיה כמו ואני תפלה (תהילים ק״ט:ד׳) והראוי איש תפלה ותושיה הוא ענין חכמת התורה והוא מלשון יש כי ישנה לעולם ולא תשוב לאין כיתר הדברים וכן יצפון לישרים תושיה (משלי ב׳:ז׳):
פסוק ט:
יראה. מלשון ראיה:
פסוק ט:
יעדה. ענין הזמנה וקביעות כמו שם יעדה (ירמיה מ״ז):
פסוק י:
האש. היא כמו היש וכן אם אש להאמין (ש״ב י״ד):
פסוק י:
בית רשע. כמו בבית:
פסוק י:
ואיפת. שם מדה:
פסוק י:
רזון. מלשון רזות וכחשות ואמר בדרך שאלה על החסרון:
פסוק י:
זעומה. מלשון זעם וכעס:
פסוק יא:
האזכה. מלשון זכות:
פסוק יא:
במאזני. כף המאזנים:
פסוק יא:
ובכיס. אמתחת ושק ישימו בו אבני המשקל:
פסוק יג:
החליתי. מלשון חולי:
פסוק יג:
הכותך. מלשון הכאה:
פסוק יג:
השמם. מלשון שממון:
פסוק יד:
וישחך. ענין שפלות והכנעה כמו וישח אדם (ישעיה ב׳):
פסוק יד:
ותסג. ענין השגה וקרוב וכן לא יסג כלימות (לעיל ב׳):
פסוק יד:
תפליט. ענין הצלה כמו רני פלט (תהלים ל״ב):
פסוק טו:
תדרוך. הדרך לדרוך ברגל על הזתים להוציא השמן:
פסוק טו:
תסוך. ענין משיחה:
פסוק טו:
ותירוש. ענבי היין:
פסוק טז:
במועצותם. מלשון עצה:
פסוק טז:
לשמה. ענין תמהון:
פסוק טז:
לשרקה. הוא קול הבאה בקבוץ השפתים והדרך לעשותם כשרואים דבר חשוב שנחרב וכן לשמה ולשרקה (ירמיה יט):