א שִׁמְעוּ־נָ֕א אֵ֥ת אֲשֶׁר־יְהוָ֖ה אֹמֵ֑ר ק֚וּם רִ֣יב אֶת־הֶהָרִ֔ים וְתִשְׁמַ֥עְנָה הַגְּבָע֖וֹת קוֹלֶֽךָ׃ ב שִׁמְע֤וּ הָרִים֙ אֶת־רִ֣יב יְהוָ֔ה וְהָאֵתָנִ֖ים מֹ֣סְדֵי אָ֑רֶץ כִּ֣י רִ֤יב לַֽיהוָה֙ עִם־עַמּ֔וֹ וְעִם־יִשְׂרָאֵ֖ל יִתְוַכָּֽח׃ ג עַמִּ֛י מֶה־עָשִׂ֥יתִי לְךָ֖ וּמָ֣ה הֶלְאֵתִ֑יךָ עֲנֵ֥ה בִּֽי׃ ד כִּ֤י הֶעֱלִתִ֙יךָ֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וּמִבֵּ֥ית עֲבָדִ֖ים פְּדִיתִ֑יךָ וָאֶשְׁלַ֣ח לְפָנֶ֔יךָ אֶת־מֹשֶׁ֖ה אַהֲרֹ֥ן וּמִרְיָֽם׃ ה עַמִּ֗י זְכָר־נָא֙ מַה־יָּעַ֗ץ בָּלָק֙ מֶ֣לֶךְ מוֹאָ֔ב וּמֶה־עָנָ֥ה אֹת֖וֹ בִּלְעָ֣ם בֶּן־בְּע֑וֹר מִן־הַשִּׁטִּים֙ עַד־הַגִּלְגָּ֔ל לְמַ֕עַן דַּ֖עַת צִדְק֥וֹת יְהוָֽה׃ ו בַּמָּה֙ אֲקַדֵּ֣ם יְהוָ֔ה אִכַּ֖ף לֵאלֹהֵ֣י מָר֑וֹם הַאֲקַדְּמֶ֣נּוּ בְעוֹל֔וֹת בַּעֲגָלִ֖ים בְּנֵ֥י שָׁנָֽה׃ ז הֲיִרְצֶ֤ה יְהוָה֙ בְּאַלְפֵ֣י אֵילִ֔ים בְּרִֽבְב֖וֹת נַֽחֲלֵי־שָׁ֑מֶן הַאֶתֵּ֤ן בְּכוֹרִי֙ פִּשְׁעִ֔י פְּרִ֥י בִטְנִ֖י חַטַּ֥את נַפְשִֽׁי׃ ח הִגִּ֥יד לְךָ֛ אָדָ֖ם מַה־טּ֑וֹב וּמָֽה־יְהוָ֞ה דּוֹרֵ֣שׁ מִמְּךָ֗ כִּ֣י אִם־עֲשׂ֤וֹת מִשְׁפָּט֙ וְאַ֣הֲבַת חֶ֔סֶד וְהַצְנֵ֥עַ לֶ֖כֶת עִם־אֱלֹהֶֽיךָ׃ ט ק֤וֹל יְהוָה֙ לָעִ֣יר יִקְרָ֔א וְתוּשִׁיָּ֖ה יִרְאֶ֣ה שְׁמֶ֑ךָ שִׁמְע֥וּ מַטֶּ֖ה וּמִ֥י יְעָדָֽהּ׃ י ע֗וֹד הַאִשׁ֙ בֵּ֣ית רָשָׁ֔ע אֹצְר֖וֹת רֶ֑שַׁע וְאֵיפַ֥ת רָז֖וֹן זְעוּמָֽה׃ יא הַאֶזְכֶּ֖ה בְּמֹ֣אזְנֵי רֶ֑שַׁע וּבְכִ֖יס אַבְנֵ֥י מִרְמָֽה׃ יב אֲשֶׁ֤ר עֲשִׁירֶ֙יהָ֙ מָלְא֣וּ חָמָ֔ס וְיֹשְׁבֶ֖יהָ דִּבְּרוּ־שָׁ֑קֶר וּלְשׁוֹנָ֖ם רְמִיָּ֥ה בְּפִיהֶֽם׃ יג וְגַם־אֲנִ֖י הֶחֱלֵ֣יתִי הַכּוֹתֶ֑ךָ הַשְׁמֵ֖ם עַל־חַטֹּאתֶֽךָ׃ יד אַתָּ֤ה תֹאכַל֙ וְלֹ֣א תִשְׂבָּ֔ע וְיֶשְׁחֲךָ֖ בְּקִרְבֶּ֑ךָ וְתַסֵּג֙ וְלֹ֣א תַפְלִ֔יט וַאֲשֶׁ֥ר תְּפַלֵּ֖ט לַחֶ֥רֶב אֶתֵּֽן׃ טו אַתָּ֥ה תִזְרַ֖ע וְלֹ֣א תִקְצ֑וֹר אַתָּ֤ה תִדְרֹֽךְ־זַ֙יִת֙ וְלֹא־תָס֣וּךְ שֶׁ֔מֶן וְתִיר֖וֹשׁ וְלֹ֥א תִשְׁתֶּה־יָּֽיִן׃ טז וְיִשְׁתַּמֵּ֞ר חֻקּ֣וֹת עָמְרִ֗י וְכֹל֙ מַעֲשֵׂ֣ה בֵית־אַחְאָ֔ב וַתֵּלְכ֖וּ בְּמֹֽעֲצוֹתָ֑ם לְמַעַן֩ תִּתִּ֨י אֹתְךָ֜ לְשַׁמָּ֗ה וְיֹשְׁבֶ֙יהָ֙ לִשְׁרֵקָ֔ה וְחֶרְפַּ֥ת עַמִּ֖י תִּשָּֽׂאוּ׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

מצודת ציון

רבי דוד אלטשולר

פסוק א:
נא. עתה:
פסוק א:
קום. הוא ענין זרוז:
פסוק א:
ריב. ענין ויכוח:
פסוק א:
את ההרים. אל ההרים:
פסוק ב:
והאיתנים. ענין חוזק כמו איתן מושבך (במדבר כ״ד):
פסוק ב:
מוסדי. מלשון יסוד:
פסוק ב:
יתוכח. ענין ברור דברים:
פסוק ג:
מה. המלה ההיא יורה על הפלגת הרבוי כמו מה רב טובך (תהלים ל״א):
פסוק ג:
הלאתיך. ענין יגיעה כמו ונלאו מצרים (שמות ז):
פסוק ג:
ענה. עדות כמו לא תענה (שם כ):
פסוק ה:
ענה. מלשון ענייה ותשובה:
פסוק ו:
אקדם. אבוא לפניו וכן לא יקדמנה מגן (ישעיהו ל״ז:ל״ג):
פסוק ו:
אכף. מלשון כפיפה והכנעה:
פסוק ז:
הירצה. מלשון רצוי:
פסוק ז:
ברבבות. רבבה הוא עשרת אלפים:
פסוק ז:
פרי בטני. הם הבנים:
פסוק ח:
והצנע. מלשון צניעות והסתר:
פסוק ט:
ותושיה. ר״ל ואיש תושיה כמו ואני תפלה (תהילים ק״ט:ד׳) והראוי איש תפלה ותושיה הוא ענין חכמת התורה והוא מלשון יש כי ישנה לעולם ולא תשוב לאין כיתר הדברים וכן יצפון לישרים תושיה (משלי ב׳:ז׳):
פסוק ט:
יראה. מלשון ראיה:
פסוק ט:
יעדה. ענין הזמנה וקביעות כמו שם יעדה (ירמיה מ״ז):
פסוק י:
האש. היא כמו היש וכן אם אש להאמין (ש״ב י״ד):
פסוק י:
בית רשע. כמו בבית:
פסוק י:
ואיפת. שם מדה:
פסוק י:
רזון. מלשון רזות וכחשות ואמר בדרך שאלה על החסרון:
פסוק י:
זעומה. מלשון זעם וכעס:
פסוק יא:
האזכה. מלשון זכות:
פסוק יא:
במאזני. כף המאזנים:
פסוק יא:
ובכיס. אמתחת ושק ישימו בו אבני המשקל:
פסוק יג:
החליתי. מלשון חולי:
פסוק יג:
הכותך. מלשון הכאה:
פסוק יג:
השמם. מלשון שממון:
פסוק יד:
וישחך. ענין שפלות והכנעה כמו וישח אדם (ישעיה ב׳):
פסוק יד:
ותסג. ענין השגה וקרוב וכן לא יסג כלימות (לעיל ב׳):
פסוק יד:
תפליט. ענין הצלה כמו רני פלט (תהלים ל״ב):
פסוק טו:
תדרוך. הדרך לדרוך ברגל על הזתים להוציא השמן:
פסוק טו:
תסוך. ענין משיחה:
פסוק טו:
ותירוש. ענבי היין:
פסוק טז:
במועצותם. מלשון עצה:
פסוק טז:
לשמה. ענין תמהון:
פסוק טז:
לשרקה. הוא קול הבאה בקבוץ השפתים והדרך לעשותם כשרואים דבר חשוב שנחרב וכן לשמה ולשרקה (ירמיה יט):
פסוק טז:
תשאו. מלשון משא וסבל: