ושכנת בשדה. ובירושלמי פ' לולב וערבה דרש רבי זיביי ושכנת בשדה ושכנתי בשדה ופי' בעל יפה מראה משום דלשון טלטול או גלות מיבעילים דלשון שכון לא יפול אלא על הדירה בשלוה והשקט דריש ביה ושכינתי בשדה שהשכינה כביכול גולה עמהם עכ"ל. אבל באגדת תילים מזמור י"א אמר ר' אלעזר ושכנתי כתיב שאע"פי שחרב שכינתי עומדת שם וכן בילמדנו פרשת נח וסף פרשת וישלח ושכנת בשדה ושכנתי כתיב בשדה שאע"פי שאתה גולה בשדה שכינתי לא זזה ממך וכן בריקאנטי פרשת בראשית דף כ"ח וכדומה לזה ובספרים שלנו לא נמצא כזה: