פסוק א:הוי חושבי און ופועלי רע. פועלים רע בלבבם לומר כך וכך נעשה מחר ואמר על משכבותם כי בעוד שאדם שוכב על מטתו הוא חושב יותר כי אין לו עסק באחד מחושיו:
פסוק א:באור הבקר יעשוה. בהשכמה יעשו המחשבה הרעה שחשבו כי יש כח בידם לעשוק העניים:
פסוק ב:וחמדו. החמדה היא בלב והגזל הוא בידים כי יחמדו שדות חביריהם בלבם ויבקשו מהם שימכרום להם ואם לא ירצו למכרם יגזלום ויקחום בחזקה וכן יחמדו הבתים ואם לא ירצו למכרם יקחום בחזקה ופי' ונשאו ולקחו וי"ת ואנסין:
פסוק ב:ועשקו גבר וביתו ואיש ונחלתו. כפל הענין במלות שונות ופי' שאם יעמוד בעל הבית כנגדו בגזלו ממנו ביתו או שדהו יכהו ויאסרהו זהו עשק הגוף והנה יעשקו הגוף והממון:
פסוק ג:לכן, על המשפחה הזאת. הם עם ישראל כי נקרא הגוי משפחה כמו ואם משפחת מצרים לא תעלה ועל המשפחות אשר בשמך לא קראו וכן אמר גם כן על ישראל עוד על כל המשפחה אשר העליתי מארץ מצרים:
פסוק ג:אשר לא תמישו משם צוארותיכם. מעול הרעה הבאה עליכם לא תוכלו להסיר מתוכה צוארותיכם כלומר לא תוכלו להנצל ממנה:
פסוק ג:ולא תלכו רומה. בשקל קומה טובה. אמר כיון שיהיו צוארותיכם תחת עול הרעה תהיו נכנעים ולא תוכלו ללכת בקומה רמה וכת"י ולא תהכון בקומה זקופה:
פסוק ד:ביום ההוא ישא עליכם משל. פי' המקונן עליכם ישא בקינתו זה המשל ומן הנראה כי המקונן הוא נביא השקר ובראותו כי לא נעשתה עצתו יקונן ולפי שדרך המקונן לדבר משלים וחידות שהם דברים סתומים וכן דרך המשורר ובקינה זו יש דברים סתומים לפיכך קראה משל:
פסוק ד:ונהה נהי נהיה. ונהה בשקל עשה בנה והוא ענין קינה ובכי ונהי שם הקינה ונהיה גם כן בשקל שמלה וכפל השם לרוב הקינה ויש מפרשים נהיה ענין שבר מן נהייתי ונחלתי וי"ת ואיליא ובעינתיה והוא ענין הגבהת הקול בקינה מן וענה איים ובדברי רבותינו ז"ל מענות אבל לא מטפחות:
פסוק ד:אמר שדוד נשדונו. יאמר בקינתו כן נשדונו מבנין נפעל ובא בשורק במקום חולם כי הרוב בחולם ונקלותי עוד מזאת ונמקותם בעונותיכם:
פסוק ד:חלק עמי ימיר. האדמה שהוא חלק עמי ימירנו האל יתברך באדון אחר כי יהיה חלק האויב מה שהיה חלק עמי:
פסוק ד:איך ימיש לי. איך יהיה זה שיסיר ממני מה שהיה לי:
פסוק ד:לשובב שדינו יחלק. כשחשבתי שהאל יתברך רוצה להשיב אלינו שדותינו שלקחו האויבים והנה האויב מחזיק בהם ומחלק אותם בין האויבים רוצה לומר שהאויבים יחלקו ביניהם נחלתינו כמו שאמר ירמיהו בקינתו נחלתינו נהפכה לזרים:
פסוק ה:לכן. אמר כנגד המקונן והוא נביא השקר כמו שפירשנו אמר אתה המקונן על נחלת ישראל שמחלק אותה האויב ואתה גרמת זה לפיכך לא יהיה לך משליך חבל בגורל בקהל ה' כאשר ישובו קהל ה' מהגלות אל נחלתם לא יהיה לך בן או בת שישליך חבל בנחלה כי לא ישאר אחריך ממך שום זכר ופירוש משליך חבל החבל שמודדין בו האדמה לחלקה בגורל בין היורשים ותרגם יונתן מתח חוט משח בעדבא:
פסוק ו:אל תטיפו. ענין הזלת הדבור כמו ועלימו תטיף מלתי והוא ע"ד ההשאלה ישראל יטיפון לנביא האל אל תטיפו כלומר אל תזכרו לנו דברי האל כי אין אנו שומעים לכם:
פסוק ו:לא יטיפו לאלה, לא יסג כלימות. נביאי האל לא יטיפו לאלה האנשים ולא יקחו כלימו' שאם יטיפו להם יכלימום:
פסוק ו:יסג. ענין השגה ואם הוא כתוב בסמ"ך הנה כמהו מן הכבד ארור מסיג גבול רעהו וחבירו:
פסוק ז:האמור. הה"א ה"א הידיעה והיא בסגול כמו ויסר הערוב והיא לקריאה כמו הקהל חקה אחת לכם הדור אתם ראו דבר ה' כלומר אתה שאומרים לך בית יעקב אמר הקצר רוח ה' שאתה אומר לנביאי ה' אל תטיפו אם קצרה נבואת ה' לכם למה אתם קצים בה הלא רחבה היתה לכם להוכיחם ולהטיב לכם כל זמן שרציתם לקבלה לא מנעתי אותה מכם:
פסוק ז:אם אלה מעלליו. וכי אלה הצרות הבאות עליכם הם מעלליו ומעשיו לא כן כי מעשיכם הם כי דברי ייטיבו ולא ירעו עם אדם שהולך דרך ישר:
פסוק ז:הקצר. פעל עבר חציו קמץ וחציו פתח:
פסוק ז:ייטיבו. היו"ד הראשונה מונעת בצרי והשנית שהיא נחה פ"א הפעל והנכון עם ה"א הפעיל הטיבו כמו מושליו יהילילו:
פסוק ח:ואתמול. בשורק כמו בחולם וכן בשורק כי ערוך מאתמול תפתה אמר האויב הבא עליכם היום דין ומשפט הוא כי עמי זה אתמול היה הוא לאויב לאחיו החלושים והיה קם לאויב העניים ושולל אותם ודין הוא שיבא האויב עליהם מדה כנגד מדה:
פסוק ח:יקומם. פעל עמד וחרבותיה אקומם פעל יוצא:
פסוק ח:ממול שלמה אדר תפשיטון. ואתם עומדים ממול שלמה טובה שתראו לעני שלובש אותה תעמדו למולו להרע לו ולהפשיטו השלמה שהיתה אדר לו:
פסוק ח:ממול. כמו והוא יושב ממולי:
פסוק ח:אדר. הוא כמו הדר ואדוני אבי ז"ל פירש כן היו חובלים שלמה מבית העני בעבור המס ואומרים כי אין די במשכון זה והיו מפשיטים מעליו אדרתו וזהו תפשיטון שהיו מפשיטים העניים שהיו חושבים שהולכים בבטחה היו באים לבתיהם כמו שובי מלחמה ערומים בגדיהם ואחר כך היו אומרים אין די במשכונות האלה בשלמה ובאדרת ויוציאו אותו מביתו וזהו נשי עמי תגרשון מבית תענוגים מעל עולליה תקחו הדרי לעולם הדר נחלתי שהנחלתים תקחו מעל עולליה שהיו נסתרים ומתכסים שם על זה צאו כלכם מנחלתי קומו ולכו כי לא זאת המנוחה:
פסוק ט:נשי עמי תגרשון. כל אחת ואחת מנשי עמי ועמי הם העניים כמו אם כסף תלוה את עמי אמר אתם גורמים שיגרש העני את אשתו מביתו שתכנסו בבית העני שלא ברשותו להעליל עליו ולגזלו וכשבא העני וימצא אחד מכם בביתו עם אשתו יחשוד אשתו ויגרשנה מביתו והנה הוא כאלו אתם מגרשים אותה מבית בעלה שהוא בית תענוגיה:
פסוק ט:מעל עולליה תקחי הדרי לעולם. מה שהוא הדרי לעולם והוא חבור האיש עם אשתו לפרות ולרבות שיצרתיה מצלע האדם וצויתים פרו ורבו ואתם תקחו אותו ההדר שהוא הדר וכבוד כמו שאמר יהי כבוד ה' לעולם ישמח ה' במעשיו כי כאשר הבריאות על סדר תכונתם ויצירתם הוא כבוד האל ית' ועליהם ישבחוהו בני אדם ויפארוהו:
פסוק י:קומו ולכו. לכו בגלות כי לא תנוחו בארצכם כאשר חשבתם אני קראתי ארצכם זאת המנוחה והנחלה ועתה בעונותיכם אינה לכם נחלה ומנוחה קומו ולכו ממנה:
פסוק י:בעבור טמאה תחבל וחבל נמרץ. זאת המנוחה והנחלה טמאה כמו שאמר ותטמא הארץ ואפקוד עונה עליה ותקיא הארץ את יושביה ובעבור זה שטמאה שאתם טמאתם אותה בעבור זה תחבל ארצכם כמו שאמר ותקיא הארץ כלומר תחבל אתכם ותקיא אתכם מתוכה תחבל ענין השחתה כמו וחבל את מעשה ידיך וכן וחבל נמרץ ענין השחתה והוא שם ומהו החבל שתחבל אתכם חבל נמרץ יהיה כמו קללה נמרצת כלומר חבל חזק מאד:
פסוק יא:לו איש הולך רוח ושקר כזב. חוזר למה שהיו אומרים לנביאי האל אל תטיפו אמר לנביאי ה' היו אומרים להם שלא יתנבאו אבל אם יש איש שהולך רוח כלומר שדרכיו דרכי רוח והבל ושקר כזב שמכזב בדברי שקר שאומר להם שלום יהיה לכם עשו כלבבכם ואמר לעם הזה הנה אטיף לך ליין ולשכר, כלומר אם תשקני כוס יין או שכר אני אתנבא לך נבואות טובות ירצו בו דבריו וישמעו והוא יהיה להם למטיף ולנביא:
פסוק יב:אסף אאסף יעקב כלך. י"מ שני אלה הפסוקים פורענות כמו שאמר לפניהם ואחריהם, ופי' אסף אאסף שיכנסו במצור בערים הבצורות מפחד האויב:
פסוק יב:כצאן בצרה. עיר גדולה מאדום והיא ארץ מקנה ומקנה רב בה אמר שידמו ישראל בברחם אל הערים והאספם בהם מפחד האויב לצאן שיכניסו אותם אל הערים והאספם מפני האויבים כלומר שלא יהיה בהם כח לעמוד לפני האויב כמו הצאן ותהימנה בתוך הערים כמו הצאן בתוך הדברו בתוך מקום מנהגו והוא מכלא הצאן שמכניסים שם הצאן ובאה מלת הדברו בשתי ידיעות כמו בתוך האהלי והדל"ת מעמדת בגעיא ונקראת בקמץ רחב תחת קמץ חטף:
פסוק יב:תהימנה מאדם. מרוב אדם שיתקבצו ביחד בו תהימנה מפני האויב יהמו:
פסוק יג:עלה הפורץ. פירש אדוני אבי ז"ל על צדקיהו כשיצא דרך בין החומותים שפרצו לפניו החומה כמו שכתב בנבואת יחזקאל בקיר יחתרו להוציא בו:
פסוק יג:ויעבור מלכם לפניהם. זה צדקיהו שברח לפני חילו וחילו אחריו:
פסוק יג:וה' בראשם. קודם מזה בראשם נסתלקה מהם שכינה ואחר כך גלו וי"ת אלה הפסוקים נחמה לעתיד וכן תרגם בסופא כנשא אכנשכון דבית יעקב וגומר תרגם בצרה חוטרא כתרגום גדרות צאן חוטרין דעאן ותרגם הדברו דירא כמו הכונס צאן לדיר בדברי רבותינו ז"ל ובדרש הפורץ זה אליהו מלכם זה צמח בן דוד: