פסוק א:הוי חושבי און - בלילה בהתבודדם בנפשם.
פסוק א:לאל ידם - כח ולא תואר וככה מלת טוב וגם רע, כי פעמים שהוא תואר שם הקודש ופעמים שם דבר שהוא כח, וככה טוב ורע פעמים שהוא אדם שהוא טוב או רע, והוא תואר, ופעמים שהוא דבר רע או דבר טוב, שהוא שם דבר.
פסוק ב:וחמדו, וגזלו - בחזקה.
פסוק ב:ונשאו - ולקחו לנפשם.
פסוק ב:ועשקו - בדרך פתוי והונאה ומרמה, כי העושק את חבירו ידמה אותו לערב ולהחזיק בממונו אשר הלוהו, או בשכרו אשר השכירו.
פסוק ג:לכן, רומה - שם דבר, כמו: טובה לא תלכו בקומה זקופה, כי עת רעה היא לא ראיתם כמוה.
פסוק ד:ביום, ישא - המושל.
פסוק ד:ונהה - כמו וגבה ונהה אשר יהיה בימים ההם.
פסוק ד:ונהיה - כמו שכר האדם לא נהיה, וככה הוא מי שנהיה בעת ההיא ינהה נהי. ויש אומרים: כי נהיה כמו חולה מגזרת נחלתי ונהייתי.
פסוק ד:נשדנו – בנין נפעל מפעלי הכפל.,והמקונן יאמר: חלק עמי ימיר השם להיותו לנכרי, איך ימר מה שהיה לי וכאשר קוינו לשובב שישוב שדינו אלינו, אז יחלקנה הנכרי, כי מלת יחלק זרה, להזכיר נגד השם. והזכיר נגד השם והזכיר שדינו, כנגד שאמר וחמדו שדות.
פסוק ה:לכן - יאמר לכל איש מהמשפחה הרעה הגוזלים השדות. הטעם: בעבור שעשית זה, החמס לא ישאר לך בן שישליך חבל בגורל.
פסוק ה:בקהל ה'- בשוב ה' שבות עמו.
פסוק ו:אל - יספר הנביא מה שהיו אומרם המשפחה הרעה לנביאי השם, לא תנבאו - לא תטיפו, ככה יטיפון היו מטיפין להם אל תטיפון.
פסוק ו:ומלת יסג בסמ"ך כשי"ן, ובא על משקל קל תחת כבד, לומר ישג במקום ישיג, כי מי שלא יטיף למשפחה הזאת, לא תשיגנו כלימה.
פסוק ז:האמור - הדבר הוא זה שיהיה אמור בלשון תמה: אתם בית יעקב?! ורבי ישועה אמר: כאילו כתב שמע אתה הקרוא בית יעקב ובעבור האל"ף שהוא מאותיות הגרון תבוא הה"א בפתח קטן כמו: החזק הוא הרפה.
פסוק ז:הקצר רוח ה' - היא הנבואה. וטעם: הלא לעולם רוח השם תדבר אמת, כי למה יעשה השם רע?!
פסוק ז:אם אלה מעלליו - וכי מנהגו לעשות רע לבריותיו על חנם?! רק ידבר להטיב לכם, ויבא טוב עם הולך דרך ישר. והטעם: דברו הטוב יקיים עם מעשיהם - אם יהיו טובים.
פסוק ח:ואתמול - מלה אחת כמו כי ערוך מאתמול תפתה. והטעם: כי דברי יטיבו לטוב לא כאשר הוא מאתמול.
פסוק ח:לאויב יקומם - יקום עמי כאויב איש את רעהו.
פסוק ח:ממול שלמה - בעבור שלמה ואדר שיפשיטו, אדר עוברי בטח, וכאשר ימלטו שלא יהרגום, שלא נשאר להם רק מה שעליהם, יחשבו נפשם כי הם שובי מלחמה וישמחו בהמלטם מידכם, כאשר ישמחו שובי מלחמה בשלום, ככה תעשו מחוץ לעיר לשלול שלל ולבוז בז, ובעיר תעשו חמס אחר.
פסוק ט:נשי - כל אחת מנשי עמי.
פסוק ט:תענוגיה - שהיתה מתענגת עם בעלה.
פסוק ט:תקחו הדרי - להפרד האב מהאם.
פסוק י:קומו - בעבור זה לא תנוחו בארצכם, בעבור שטמאה הארץ במעשיכם, כי היא תחבל אתכם כמו: וחבל את מעשה ידך.
פסוק י:וחבל - כמו צירים וחבלים.
פסוק י:נמרץ - גמור תהי ארצכם לכם.
פסוק יא:לו איש - הנה אתם תצוו לנביאי השם שלא יטיפו להוכיחכם, אולי תשובו אל השם ולא תתגרשו מארצכם כאשר תגרשו אתם הנשים, והנה אם יבוא איש שיתנבא בדברי כזב ויאמר לכם: שתו ושמחו, יאמר השם: כי תנוחו במקומכם ואשר נדו ונעו ישובו למקומם, כמו שכתוב אחריו אסוף אאסוף ותתקבצו כולכם, אז יהיה מטיף העם הזה לכם, באמרו ככה פסוק זה.
פסוק יב:אסוף, כצאן בצרה - אולי יש בעיר הזאת.
פסוק יב:בתוך הדברו - למקום שנהגו העדר כמו דוברות בים, לשון וינהג את הצאן וככה הקורות היו נוהגות, או נהוגות.
פסוק יב:ככה תהימנה הערים מרוב אדם, כמו המון אדם.
פסוק יג:עלה - אם תפרץ אחת הצאן ותצא ראשונה כולם תפרצנה ותצאנה זו אחר זו, וככה יעשו ישראל בדברי הנביא השקר,כמו הצאן שילכו לרעות.
פסוק יג:ויעבור מלכם - וכבוד השם בתחלה, על כן כתיב: כה אמר ה' על הנביאים המתעים שאמרו אסוף אאסוף.