פסוק א:דָּג גָּדוֹל. זָכָר הָיָה וְהָיָה עוֹמֵד בְּרֶוַח וְלֹא נָתַן לֵב לְהִתְפַּלֵּל. רָמַז הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַדָּג וְהֵקִיאוֹ לְתוֹךְ פִּיהָ שֶׁל נְקֵבָה שֶׁהָיְתָה מְלֵאָה עוּבָּרִים, וְהָיָה שָׁם בְּדוֹחַק וַיִּתְפַּלֵּל שָׁם, שֶׁנֶּאֱמַר ״מִמְּעֵי הַדָּגָה״. (וַיְמַן ה׳. אוֹתָן ט״ז יָמִים שֶׁחָסְרוּ יִשְׂרָאֵל מִן הַמָּן, שֶׁלֹּא אָכְלוּ מ׳ שָׁנִים שְׁלֵימוֹת הַמָּן. זֶה לָקַח הַקָּבָּ״ה וּפִרְנֵס אֶת הַדָּג שֶׁלֹּא יְעוּכַּל יוֹנָה בְּמֵעָיו, וְגַם יוֹנָה אָכַל בְּתוֹכוֹ מִזֶּה הַמָּן. לָכֵן נֶאֱמַר וַיְמַן – אוֹתִיּוֹת י״ו מ״ן. וְכֵן וַיְמַ״ן קִיקָיוֹן שֶׁהָיָה אוֹכֵל ד׳ עוֹמְרִים, לָכֵן נֶאֱמַר ד׳ פְּעָמִים וַיְמַן. וּבְלָשׁוֹן יָוָן נִקְרָא מָן קִיקָא, וְעַל זֶה נֶאֱמַר קִי״ק יוֹ״ן. סוד מישרים):
פסוק ב:(ה׳ אלהיו שִׁתֵּף דִּין וְרַחֲמִים, זְכוּת אַבְרָהָם וְיִצְחָק. ממעי הדגה זֶה יַעֲקֹב. סוד מישרים):
פסוק ג:מִבֶּטֶן שְׁאוֹל שִׁוַּעְתִּי. מִבֶּטֶן הַדָּג שֶׁהוּא כִּשְׁאוֹל לִי:
פסוק ד:כָּל מִשְׁבָּרֶיךָ וְגַלֶּיךָ. כָּל נַחְשׁוּלוֹהִי דְיַמָּא, עַל שֵׁם שֶׁהַנַּחְשׁוֹל מְשַׁבֵּר וּמְפָרֵק אֶת הַיָּם:
פסוק ה:וַאֲנִי אָמַרְתִּי. כְּשֶׁהִשְׁלִיכוּנִי אֶל הַיָּם: הִנְנִי מֵת וְנִגְרַשְׁתִּי מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ:
פסוק ה:אַךְ. רָאִיתִי שֶׁקִּיַּמְתַּנִי כָּל אֵלּוּ הַיָּמִים, יָדַעְתִּי כִּי אוֹסִיף לְהַבִּיט אֶל הֵיכַל קָדְשֶׁךָ:
פסוק ו:סוּף חָבוּשׁ לְרֹאשִׁי. יַמָּא דְסוּף תָּלֵי לְעֵיל מִן רֵישִׁי, שֶׁהֶרְאָהוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יַם סוּף וְאֵיךְ עָבְרוּ יִשְׂרָאֵל בְּתוֹכוֹ, שֶׁהָיוּ שְׁתֵּי עֵינֵי הַדָּגָה כְּמִין שְׁתֵּי חַלּוֹנוֹת וּמִסְתַּכֵּל וְרוֹאֶה כָּל מַה שֶּׁבַּיָּם:
פסוק ז:לְקִצְבֵי הָרִים יָרַדְתִּי. לְסוֹף מִדַּת הֶהָרִים הַקְּבוּעִים עַל הַתְּהוֹם יָרַדְתִּי:
פסוק ז:״אֲנִי אָמַרְתִּי״ הָאָרֶץ בְּרִיחֶיהָ בַעֲדִי. כְּנֶגְדִּי לְמַעְלָה מִמֶּנִּי סָגוּר וְלֹא אֵצֵא לְעוֹלָם. בַּעֲדִי כְּמוֹ ״וְסָגַרְתְּ הַדֶּלֶת בַּעֲדֵךְ״ (מלכים ב ד:ד), וְכֵן כָּל בְּעַד שֶׁבַּמִּקְרָא ״עוֹר בְּעַד עוֹר״ (איוב ב:ד) – אֵבֶר כְּנֶגֶד אֵבֶר:
פסוק ז:לְעוֹלָם. מוּסָב עַל מַה שֶּׁאָמַר לְמַעְלָה: וַאֲנִי אָמַרְתִּי נִגְרַשְׁתִּי, וַאֲנִי אָמַרְתִּי הָאָרֶץ בְּרִיחֶיהָ סְגוּרִים בַּעֲדִי לְעוֹלָם:
פסוק ז:וַתַּעַל מִשַּׁחַת חַיַּי. אֲבָל כְּבָר רָאִיתִי כָּאן גֵּיהִנֹּם וּמִשָּׁם הֶעֱלִיתָנִי, וְהִנְנִי עַתָּה כְּנֶגֶד תַּחַת הַהֵיכָל שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: ״אַךְ אוֹסִיף לְהַבִּיט אֶל הֵיכַל קָדְשֶׁךָ״, ״וַתָּבֹא אֵלֶיךָ תְפִלָּתִי אֶל הֵיכַל קָדְשֶׁךָ״:
פסוק ח:בְּהִתְעַטֵּף. בְּאִשְׁתַּלְהָיוּת, וְכֵן ״בְּהִתְעַטֵּף נַפְשָׁם״, וְכֵן ״בַּעֲטֹף עוֹלֵל״ (איכה ב:יא):
פסוק ט:מְשַׁמְּרִים הַבְלֵי שָׁוְא. אוֹתָן שֶׁעוֹבְדִים לְעַכּוּ״ם:
פסוק ט:חַסְדָּם יַעֲזֹבוּ. יִרְאַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁכָּל חַסְדָּם וְטוֹבָתָם מֵאִתּוֹ יַעֲזֹבוּ, אֲבָל אֲנִי אֵינִי כֵן אֶלָּא בְּקוֹל תּוֹדָה אֶזְבְּחָה לָּךְ. כָּךְ תִּרְגֵּם יוֹנָתָן. וּפִרְקֵי דְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר דָּרְשׁוּ כְּלַפֵּי הַמַּלָּחִים שֶׁעָזְבוּ חַסְדָּם שֶׁהָיוּ מְטִיבִים לְעַכּוּ״ם וְנִתְגַּיְּרוּ:
פסוק י:יְשׁוּעָתָה לַה׳. נִדְרֵי שְׁלָמִים וְתוֹדָה אֲשַׁלֵּם לְשֵׁם יְשׁוּעוֹת אֲשֶׁר לַה׳. יְשׁוּעָתָה כְּמוֹ לִישׁוּעָתָה, וְכֵן ״קוּמָה עֶזְרָתָה לָּנוּ״ (תהלים מד:כז) – לְעֶזְרָה שֶׁלָּנוּ:
