א וַיְמַ֤ן יְהוָה֙ דָּ֣ג גָּד֔וֹל לִבְלֹ֖עַ אֶת־יוֹנָ֑ה וַיְהִ֤י יוֹנָה֙ בִּמְעֵ֣י הַדָּ֔ג שְׁלֹשָׁ֥ה יָמִ֖ים וּשְׁלֹשָׁ֥ה לֵילֽוֹת׃ ב וַיִּתְפַּלֵּ֣ל יוֹנָ֔ה אֶל־יְהוָ֖ה אֱלֹהָ֑יו מִמְּעֵ֖י הַדָּגָֽה׃ ג וַיֹּ֗אמֶר קָ֠רָאתִי מִצָּ֥רָה לִ֛י אֶל־יְהוָ֖ה וַֽיַּעֲנֵ֑נִי מִבֶּ֧טֶן שְׁא֛וֹל שִׁוַּ֖עְתִּי שָׁמַ֥עְתָּ קוֹלִֽי׃ ד וַתַּשְׁלִיכֵ֤נִי מְצוּלָה֙ בִּלְבַ֣ב יַמִּ֔ים וְנָהָ֖ר יְסֹבְבֵ֑נִי כָּל־מִשְׁבָּרֶ֥יךָ וְגַלֶּ֖יךָ עָלַ֥י עָבָֽרוּ׃ ה וַאֲנִ֣י אָמַ֔רְתִּי נִגְרַ֖שְׁתִּי מִנֶּ֣גֶד עֵינֶ֑יךָ אַ֚ךְ אוֹסִ֣יף לְהַבִּ֔יט אֶל־הֵיכַ֖ל קָדְשֶֽׁךָ׃ ו אֲפָפ֤וּנִי מַ֙יִם֙ עַד־נֶ֔פֶשׁ תְּה֖וֹם יְסֹבְבֵ֑נִי ס֖וּף חָב֥וּשׁ לְרֹאשִֽׁי׃ ז לְקִצְבֵ֤י הָרִים֙ יָרַ֔דְתִּי הָאָ֛רֶץ בְּרִחֶ֥יהָ בַעֲדִ֖י לְעוֹלָ֑ם וַתַּ֧עַל מִשַּׁ֛חַת חַיַּ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהָֽי׃ ח בְּהִתְעַטֵּ֤ף עָלַי֙ נַפְשִׁ֔י אֶת־יְהוָ֖ה זָכָ֑רְתִּי וַתָּב֤וֹא אֵלֶ֙יךָ֙ תְּפִלָּתִ֔י אֶל־הֵיכַ֖ל קָדְשֶֽׁךָ׃ ט מְשַׁמְּרִ֖ים הַבְלֵי־שָׁ֑וְא חַסְדָּ֖ם יַעֲזֹֽבוּ׃ י וַאֲנִ֗י בְּק֤וֹל תּוֹדָה֙ אֶזְבְּחָה־לָּ֔ךְ אֲשֶׁ֥ר נָדַ֖רְתִּי אֲשַׁלֵּ֑מָה יְשׁוּעָ֖תָה לַיהוָֽה׃ יא וַיֹּ֥אמֶר יְהוָ֖ה לַדָּ֑ג וַיָּקֵ֥א אֶת־יוֹנָ֖ה אֶל־הַיַּבָּשָֽׁה׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

מצודת ציון

רבי דוד אלטשולר

פסוק א:
וימן. ענין הזמנה כמו וימן להם המלך (דניאל א׳:ה׳):
פסוק ג:
מבטן שאול. ר״ל מעומק הקבר:
פסוק ג:
שועתי. ענין צעקה כמו הקשיבה לקול שועי (תהלים ט):
פסוק ד:
מצולה. כן יקרא עומק המים וכן השלכת במצולות (נחמיה ט):
פסוק ד:
בלבב. ר״ל בחוזק והוא ל׳ מושאל על כי הלב הוא החזוק מבע״ח:
פסוק ד:
משבריך. כן יקראו גלי הים ע״ש שנראה כשוברים את הים וחוזרים ונשברים וכן משברי׳ יתחטאו (איוב מ״א:י״ז) וכפל המלה בשמות נרדפים ואמר וגליך וכן אדמת עפר (דניאל יב):
פסוק ה:
נגרשתי. מל׳ גרושין:
פסוק ה:
להביט. לראות:
פסוק ו:
אפפוני. ענין הקפה וסבוב כמו אפפו עלי רעות (תהילים מ׳:י״ג):
פסוק ו:
תהום. עומק הים:
פסוק ו:
סוף. מין דשא הגדל במים וכן קנה וסוף קמלו (ישעיהו י״ט:ו׳):
פסוק ו:
חבוש. ענין קשירה כמו ולנשברת לא חבשתם (יחזקאל ל״ד:ד׳):
פסוק ז:
לקצבי. ענין אחרית וסוף והוא מל׳ ויקצב עץ (מ״ב ו) כי אחרית דבר החתוך הוא במקום שנחתך:
פסוק ז:
בריחיה. מל׳ בריח והוא כעין מטה המושם לרוחב השער לסגרו:
פסוק ז:
בעדי. כנגדי וכן וסגרת הדלת בעדך (שם ד):
פסוק ז:
משחת. ענין בור וחפירה כמו בשחתם נתפש (יחזקאל יט):
פסוק ח:
בהתעטף. מל׳ עטיפה ולבישה כי כשהאדם הוא בצרה הוא מעונה וכפוף כאלו מעוטף קצתו בקצתו וכן העטופים ברעב (איכה ב):
פסוק ט:
הבלי. מל׳ הבל ודבר שאין בו ממש:
פסוק יא:
ויקא. ענין הוצאה דרך הפה כמו פן תשבענו והקאתו (משלי כ״ה:ט״ז):