מצולה. כן יקרא עומק המים וכן השלכת במצולות (נחמיה ט):
פסוק ד:
בלבב. ר״ל בחוזק והוא ל׳ מושאל על כי הלב הוא החזוק מבע״ח:
פסוק ד:
משבריך. כן יקראו גלי הים ע״ש שנראה כשוברים את הים וחוזרים ונשברים וכן משברי׳ יתחטאו (איוב מ״א:י״ז) וכפל המלה בשמות נרדפים ואמר וגליך וכן אדמת עפר (דניאל יב):
פסוק ה:
נגרשתי. מל׳ גרושין:
פסוק ה:
להביט. לראות:
פסוק ו:
אפפוני. ענין הקפה וסבוב כמו אפפו עלי רעות (תהילים מ׳:י״ג):
פסוק ו:
תהום. עומק הים:
פסוק ו:
סוף. מין דשא הגדל במים וכן קנה וסוף קמלו (ישעיהו י״ט:ו׳):
פסוק ו:
חבוש. ענין קשירה כמו ולנשברת לא חבשתם (יחזקאל ל״ד:ד׳):
פסוק ז:
לקצבי. ענין אחרית וסוף והוא מל׳ ויקצב עץ (מ״ב ו) כי אחרית דבר החתוך הוא במקום שנחתך:
פסוק ז:
בריחיה. מל׳ בריח והוא כעין מטה המושם לרוחב השער לסגרו:
פסוק ז:
בעדי. כנגדי וכן וסגרת הדלת בעדך (שם ד):
פסוק ז:
משחת. ענין בור וחפירה כמו בשחתם נתפש (יחזקאל יט):
פסוק ח:
בהתעטף. מל׳ עטיפה ולבישה כי כשהאדם הוא בצרה הוא מעונה וכפוף כאלו מעוטף קצתו בקצתו וכן העטופים ברעב (איכה ב):
פסוק ט:
הבלי. מל׳ הבל ודבר שאין בו ממש:
פסוק יא:
ויקא. ענין הוצאה דרך הפה כמו פן תשבענו והקאתו (משלי כ״ה:ט״ז):