א תִּקְע֨וּ שׁוֹפָ֜ר בְּצִיּ֗וֹן וְהָרִ֙יעוּ֙ בְּהַ֣ר קָדְשִׁ֔י יִרְגְּז֕וּ כֹּ֖ל יֹשְׁבֵ֣י הָאָ֑רֶץ כִּֽי־בָ֥א יוֹם־יְהוָ֖ה כִּ֥י קָרֽוֹב׃ ב י֧וֹם חֹ֣שֶׁךְ וַאֲפֵלָ֗ה י֤וֹם עָנָן֙ וַעֲרָפֶ֔ל כְּשַׁ֖חַר פָּרֻ֣שׂ עַל־הֶֽהָרִ֑ים עַ֚ם רַ֣ב וְעָצ֔וּם כָּמֹ֗הוּ לֹ֤א נִֽהְיָה֙ מִן־הָ֣עוֹלָ֔ם וְאַֽחֲרָיו֙ לֹ֣א יוֹסֵ֔ף עַד־שְׁנֵ֖י דּ֥וֹר וָדֽוֹר׃ ג לְפָנָיו֙ אָ֣כְלָה אֵ֔שׁ וְאַחֲרָ֖יו תְּלַהֵ֣ט לֶֽהָבָ֑ה כְּגַן־עֵ֨דֶן הָאָ֜רֶץ לְפָנָ֗יו וְאַֽחֲרָיו֙ מִדְבַּ֣ר שְׁמָמָ֔ה וְגַם־פְּלֵיטָ֖ה לֹא־הָ֥יְתָה לּֽוֹ׃ ד כְּמַרְאֵ֥ה סוּסִ֖ים מַרְאֵ֑הוּ וּכְפָרָשִׁ֖ים כֵּ֥ן יְרוּצֽוּן׃ ה כְּק֣וֹל מַרְכָּב֗וֹת עַל־רָאשֵׁ֤י הֶֽהָרִים֙ יְרַקֵּד֔וּן כְּקוֹל֙ לַ֣הַב אֵ֔שׁ אֹכְלָ֖ה קָ֑שׁ כְּעַ֣ם עָצ֔וּם עֱר֖וּךְ מִלְחָמָֽה׃ ו מִפָּנָ֖יו יָחִ֣ילוּ עַמִּ֑ים כָּל־פָּנִ֖ים קִבְּצ֥וּ פָארֽוּר׃ ז כְּגִבּוֹרִ֣ים יְרֻצ֔וּן כְּאַנְשֵׁ֥י מִלְחָמָ֖ה יַעֲל֣וּ חוֹמָ֑ה וְאִ֤ישׁ בִּדְרָכָיו֙ יֵֽלֵכ֔וּן וְלֹ֥א יְעַבְּט֖וּן אֹרְחוֹתָֽם׃ ח וְאִ֤ישׁ אָחִיו֙ לֹ֣א יִדְחָק֔וּן גֶּ֥בֶר בִּמְסִלָּת֖וֹ יֵֽלֵכ֑וּן וּבְעַ֥ד הַשֶּׁ֛לַח יִפֹּ֖לוּ לֹ֥א יִבְצָֽעוּ׃ ט בָּעִ֣יר יָשֹׁ֗קּוּ בַּֽחוֹמָה֙ יְרֻצ֔וּן בַּבָּתִּ֖ים יַעֲל֑וּ בְּעַ֧ד הַחַלּוֹנִ֛ים יָבֹ֖אוּ כַּגַּנָּֽב׃ י לְפָנָיו֙ רָ֣גְזָה אֶ֔רֶץ רָעֲשׁ֖וּ שָׁמָ֑יִם שֶׁ֤מֶשׁ וְיָרֵ֙חַ֙ קָדָ֔רוּ וְכוֹכָבִ֖ים אָסְפ֥וּ נָגְהָֽם׃ יא וַֽיהוָ֗ה נָתַ֤ן קוֹלוֹ֙ לִפְנֵ֣י חֵיל֔וֹ כִּ֣י רַ֤ב מְאֹד֙ מַחֲנֵ֔הוּ כִּ֥י עָצ֖וּם עֹשֵׂ֣ה דְבָר֑וֹ כִּֽי־גָד֧וֹל יוֹם־יְהוָ֛ה וְנוֹרָ֥א מְאֹ֖ד וּמִ֥י יְכִילֶֽנּוּ׃ יב וְגַם־עַתָּה֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה שֻׁ֥בוּ עָדַ֖י בְּכָל־לְבַבְכֶ֑ם וּבְצ֥וֹם וּבְבְכִ֖י וּבְמִסְפֵּֽד׃ יג וְקִרְע֤וּ לְבַבְכֶם֙ וְאַל־בִּגְדֵיכֶ֔ם וְשׁ֖וּבוּ אֶל־יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֑ם כִּֽי־חַנּ֤וּן וְרַחוּם֙ ה֔וּא אֶ֤רֶךְ אַפַּ֙יִם֙ וְרַב־חֶ֔סֶד וְנִחָ֖ם עַל־הָרָעָֽה׃ יד מִ֥י יוֹדֵ֖עַ יָשׁ֣וּב וְנִחָ֑ם וְהִשְׁאִ֤יר אַֽחֲרָיו֙ בְּרָכָ֔ה מִנְחָ֣ה וָנֶ֔סֶךְ לַיהוָ֖ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃ טו תִּקְע֥וּ שׁוֹפָ֖ר בְּצִיּ֑וֹן קַדְּשׁוּ־צ֖וֹם קִרְא֥וּ עֲצָרָֽה׃ טז אִסְפוּ־עָ֞ם קַדְּשׁ֤וּ קָהָל֙ קִבְצ֣וּ זְקֵנִ֔ים אִסְפוּ֙ עֽוֹלָלִ֔ים וְיֹנְקֵ֖י שָׁדָ֑יִם יֵצֵ֤א חָתָן֙ מֵֽחֶדְר֔וֹ וְכַלָּ֖ה מֵחֻפָּתָֽהּ׃ יז בֵּ֤ין הָאוּלָם֙ וְלַמִּזְבֵּ֔חַ יִבְכּוּ֙ הַכֹּ֣הֲנִ֔ים מְשָׁרְתֵ֖י יְהוָ֑ה וְֽיֹאמְר֞וּ ח֧וּסָה יְהוָ֣ה עַל־עַמֶּ֗ךָ וְאַל־תִּתֵּ֨ן נַחֲלָתְךָ֤ לְחֶרְפָּה֙ לִמְשָׁל־בָּ֣ם גּוֹיִ֔ם לָ֚מָּה יֹאמְר֣וּ בָֽעַמִּ֔ים אַיֵּ֖ה אֱלֹהֵיהֶֽם׃ יח וַיְקַנֵּ֥א יְהוָ֖ה לְאַרְצ֑וֹ וַיַּחְמֹ֖ל עַל־עַמּֽוֹ׃ יט וַיַּ֨עַן יְהוָ֜ה וַיֹּ֣אמֶר לְעַמּ֗וֹ הִנְנִ֨י שֹׁלֵ֤חַ לָכֶם֙ אֶת־הַדָּגָן֙ וְהַתִּיר֣וֹשׁ וְהַיִּצְהָ֔ר וּשְׂבַעְתֶּ֖ם אֹת֑וֹ וְלֹא־אֶתֵּ֨ן אֶתְכֶ֥ם ע֛וֹד חֶרְפָּ֖ה בַּגּוֹיִֽם׃ כ וְֽאֶת־הַצְּפוֹנִ֞י אַרְחִ֣יק מֵעֲלֵיכֶ֗ם וְהִדַּחְתִּיו֮ אֶל־אֶ֣רֶץ צִיָּ֣ה וּשְׁמָמָה֒ אֶת־פָּנָ֗יו אֶל־הַיָּם֙ הַקַּדְמֹנִ֔י וְסֹפ֖וֹ אֶל־הַיָּ֣ם הָאַֽחֲר֑וֹן וְעָלָ֣ה בָאְשׁ֗וֹ וְתַ֙עַל֙ צַחֲנָת֔וֹ כִּ֥י הִגְדִּ֖יל לַעֲשֽׂוֹת׃ כא אַל־תִּֽירְאִ֖י אֲדָמָ֑ה גִּ֣ילִי וּשְׂמָ֔חִי כִּֽי־הִגְדִּ֥יל יְהוָ֖ה לַעֲשֽׂוֹת׃ כב אַל־תִּֽירְאוּ֙ בַּהֲמ֣וֹת שָׂדַ֔י כִּ֥י דָשְׁא֖וּ נְא֣וֹת מִדְבָּ֑ר כִּֽי־עֵץ֙ נָשָׂ֣א פִרְי֔וֹ תְּאֵנָ֥ה וָגֶ֖פֶן נָתְנ֥וּ חֵילָֽם׃ כג וּבְנֵ֣י צִיּ֗וֹן גִּ֤ילוּ וְשִׂמְחוּ֙ בַּיהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם כִּֽי־נָתַ֥ן לָכֶ֛ם אֶת־הַמּוֹרֶ֖ה לִצְדָקָ֑ה וַיּ֣וֹרֶד לָכֶ֗ם גֶּ֛שֶׁם מוֹרֶ֥ה וּמַלְק֖וֹשׁ בָּרִאשֽׁוֹן׃ כד וּמָלְא֥וּ הַגֳּרָנ֖וֹת בָּ֑ר וְהֵשִׁ֥יקוּ הַיְקָבִ֖ים תִּיר֥וֹשׁ וְיִצְהָֽר׃ כה וְשִׁלַּמְתִּ֤י לָכֶם֙ אֶת־הַשָּׁנִ֔ים אֲשֶׁר֙ אָכַ֣ל הָֽאַרְבֶּ֔ה הַיֶּ֖לֶק וְהֶחָסִ֣יל וְהַגָּזָ֑ם חֵילִי֙ הַגָּד֔וֹל אֲשֶׁ֥ר שִׁלַּ֖חְתִּי בָּכֶֽם׃ כו וַאֲכַלְתֶּ֤ם אָכוֹל֙ וְשָׂב֔וֹעַ וְהִלַּלְתֶּ֗ם אֶת־שֵׁ֤ם יְהוָה֙ אֱלֹ֣הֵיכֶ֔ם אֲשֶׁר־עָשָׂ֥ה עִמָּכֶ֖ם לְהַפְלִ֑יא וְלֹא־יֵבֹ֥שׁוּ עַמִּ֖י לְעוֹלָֽם׃ כז וִידַעְתֶּ֗ם כִּ֣י בְקֶ֤רֶב יִשְׂרָאֵל֙ אָ֔נִי וַאֲנִ֛י יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶ֖ם וְאֵ֣ין ע֑וֹד וְלֹא־יֵבֹ֥שׁוּ עַמִּ֖י לְעוֹלָֽם׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

מצודת ציון

רבי דוד אלטשולר

פסוק א:
והריעו. מלשון תרועה:
פסוק א:
ירגזו. ענין תנועת חרדה כמו רגשו ואל תחטאו (שם ד):
פסוק ב:
וערפל. הוא עב הענן:
פסוק ב:
כשחר. האור הבוקר:
פסוק ב:
פרש. מלשון פרישה ושטיחה:
פסוק ג:
תלהט. ענין שריפה:
פסוק ג:
להבה. שלהבת:
פסוק ג:
פליטה. ענין שארית כמו פליט ושריד (איכה ב׳):
פסוק ד:
וכפרשים. הם הרגילים לרכוב על סוסים:
פסוק ד:
ירוצון. מלשון ריצה ורדיפת ההליכה:
פסוק ה:
ירקדון. מלשון רקוד וקפיצה:
פסוק ה:
קש. תבן דק:
פסוק ה:
ערוך. מסודר:
פסוק ו:
יחילו. מלשון חיל וחלחלה:
פסוק ו:
פארור. כעין קדרה כמו ובשלו בפרור (במדבר י״א:ח׳) והאל״ף נוספת:
פסוק ז:
יעבטון. אין לו דמיון ופתרונו לפי ענין עקום ומעוקל:
פסוק ז:
אורחותם. מלשון אורח ודרך:
פסוק ח:
ידחקון. מלשון דחק:
פסוק ח:
גבר. איש יאמר בלשון שאלה על הארבה:
פסוק ח:
במסלתו. מלשון ודרך:
פסוק ח:
ובעד. ענינו כמו על וכן וכפר בעדו (ויקרא ט״ז):
פסוק ח:
השלח. כן יקרא החרב וכן ואיש שלחו בידו (דברי הימים ב׳ כ״ג):
פסוק ח:
יפלו. ישכנו כמו על פני כל אחיו נפל (בראשית כ״ה:י״ח):
פסוק ח:
יבצעו. ענין חתוך כי פתות אותה פתים (ויקרא ב׳:ו׳) ת״א בצע יתיה בצועין:
פסוק ט:
ישוקו. ענין השמעת קול כמו כמשק גבים (ישעיה ל״ג):
פסוק ט:
בעד. בדרך וכן בעד החלון (שופטים ה׳):
פסוק י:
רגזה. ענין תנועת החרדה:
פסוק י:
רעשו. ענין רעדה:
פסוק י:
קדרו. ענין שחרות כמו קודר שחותי (תהלים לה):
פסוק י:
אספו. ענין הכנסה וכן ואין איש מאסף אותם (שופטים י״ט:ט״ו):
פסוק י:
נגהם. ענין הארה וזריחה כמו מנוגה נגדו (תהלים י״ח):
פסוק יא:
נתן. ר״ל השמיע:
פסוק יא:
חילו. מלשון חיל וצבאות עם:
פסוק יא:
יכילנו. ענין הסבלה והחזקה כמו מרבה להכיל (יחזקאל כ״ו):
פסוק יב:
עדי. אלי כמו האזינה עדי (במדבר כ״ג):
פסוק יג:
וקרעו. ר״ל פתחו והסירו ערלת לבבכם להראות הכנעה:
פסוק יג:
ונחם. ענין חרטה:
פסוק טו:
קדשו. הזמינו:
פסוק טו:
קראו. הכריזו:
פסוק טו:
עצרה. ענין קבוץ ואסיפה:
פסוק טז:
קהל. אסיפת עם:
פסוק טז:
עוללים. קטנים:
פסוק טז:
מחפתה. מל׳ חפוי ומכוסה:
פסוק יז:
חוסה. מל׳ חוס וחמלה:
פסוק יח:
ויקנא. מל׳ קנאה:
פסוק כ:
והדחתיו. מל׳ דחיה:
פסוק כ:
פניו. ר״ל ראשו ותחלתו:
פסוק כ:
האחרון. המערב קרוי אחור וכן עד הים האחרון (דברים לד):
פסוק כ:
באשו. ענין סרחון:
פסוק כ:
צחנתו. עניינו כמו באשו ואין לו דמיון, ובפייט כל נדרי צחן הסר:
פסוק כב:
דשאו. מלשון דשא ועשב:
פסוק כב:
נאות. מדור:
פסוק כב:
נשא. טען וגדל:
פסוק כב:
חילם. מל׳ חיל וכח, ור״ל פריים:
פסוק כג:
המורה. כן יקרא הגשם היורד אחר הזריעה כי מרוה ומשביע הארץ והזרעים וכן יורה ומלקוש (דברים י״א):
פסוק כג:
לצדקה. כמו בצדקה ובא הלמ״ד במקום הבי״ת כמו ישבת לכסא (תהילים ט׳:ה׳) ומשפטו בכסא:
פסוק כג:
ומלקוש. הוא מטר המאוחר היורד על הקשין ועל המלילות:
פסוק כד:
הגרנות. מקום שאוצרים שם התבואה:
פסוק כד:
בר. תבואה כמו לשבר בר (ראשית מ״ב):
פסוק כד:
והשיקו. ענין השמעת קול כמו כמשק גבים (ישעיה ל״ג):
פסוק כד:
היקבים. הם הבורות שהיין והשמן יורד בהם:
פסוק כו:
והללתם. מלשון הלול ושבח:
פסוק כו:
להפליא. מלשון פלא ותמהון: