פסוק ב:והאזינו. הטו אוזן לשמוע:
פסוק ד:הגזם. הארבה הילק החסיל כולם שמות מיני חגבים:
פסוק ה:הקיצו. ענין הערה מן השינה:
פסוק ה:והילילו. מל׳ יללה:
פסוק ה:עסיס. כן נקרא היין והן וכעסיס דמם ישכרון (ישעיהו מ״ט:כ״ו):
פסוק ו:ומתלעות. הם השינים הגסות כמו מתלעות עול (איוב כ״ט:י״ז):
פסוק ז:לקצפה. מל׳ קצף ור״ל למארה:
פסוק ז:חשף חשפה. קלף קליפת׳ והוא מל׳ מחשף הלבן (בראשית ל׳:ל״ז) שהוא ענין גלוי כי בהקלף קליפות העץ נעשה מגולה:
פסוק ז:שריגיה. ענביה כמו ובגפן ג׳ שריגים (שם מ):
פסוק ח:אלי. ענין קינה כי שא קינה (יחזק׳ יט) ת״י אליא:
פסוק י:אבלה. ענין השחתה כמו אבל תירוש (ישעי׳ כד):
פסוק י:אמלל. ענין כריתה כמו כי אמלל אני (תהילים ו׳:ג׳):
פסוק יא:הובישו. מל׳ בושה:
פסוק יא:אכרים. כן יקראו עובדי אדמה כמו וקראו אכר אל אבל (עמוס ה׳:ט״ז):
פסוק יב:הובישה. מל׳ יבשות:
פסוק יב:הוביש. מל׳ יבשות ר״ל נפסק:
פסוק יד:קדשו. ענין הזמנה כמו קדשו מלחמה (לקמן ד):
פסוק יד:עצרה. ואסיפה וכן עצרת בוגדים (ירמי׳ ט):
פסוק טו:אהה. ענין לשון צעקת יללה:
פסוק יז:עבשו. כמו עפשו בפ״א ולשון עפוש ידוע בדרז״ל ובא הבי״ת במקום הפ״א וכן בזר עמים (תהלים סח):
פסוק יז:פרודות. ת״י גרבי דחמרא:
פסוק יז:מגרפתיהם. ת״י מגופתהון ושם מגופה ידוע בדרז״ל שהוא כסוי החביות:
פסוק יז:נהרסו. מלשון הריסה ונתיצה:
פסוק יז:ממגורות. כן יקראו אוצרות התבואה וכן העוד הזרע במגורה (חגי ב׳:י״ט):
פסוק יז:הוביש. מלשון יבשות:
פסוק יח:מה. המלה ההוא הונחה על ההפלגה וכן מה רב טובך (תהלים ל״א):
פסוק יח:נבכו. ענין בלבול וכן נבוכים הם בארץ (שמות י״ד:ג׳):
פסוק יט:נאות. ענין מדור כמו נאות השלום (ירמיה כ״ה):
פסוק יט:מדבר. מקום המרעה רחוק מהישוב יקרא גם הוא מדבר וכן מעט הצאן ההנה במדבר (ש״א י״ז):
פסוק יט:להטה. ענין שרפה כמו אש לוהט (תהלים ק״ד):
פסוק כ:בהמות שדי. ועל החיות יאמר וכן ושן בהמות (דברים ל״ב) ות״א חיות ברא תערוג. הוא ענין צעקה כמו כאיל תערוג על אפיקי מים (תהלים מ״ב):
פסוק כ:אפיקי מים. כן יקראו המקומות שהמים נגרים שם בחוזק ושוטפים:
