אל יואל בן פתואל. בן שמואל הנביא שפיתה לאל בתפילתו, יש אומרים שנבואה זו נאמרה באותן שבע שנים שאמר אלישע (מלכי' ב ח) כי קרא ה' לרעב וגו' ובימי יהורם בן אחאב היו ובהלכות גדולו' נמצא יואל ונחום וחבקוק היו בימי מנשה:
פסוק ב:
ההיתה זאת. האמורה למטה:
פסוק ד:
יתר הגזם וגו'. גזם ארבה ילק חסיל מיני גובאי הם ונתנבא עליהם שיבאו ובאו באותן הימים וכלו כל פרי העץ וירק השדה:
פסוק ה:
עסיס. יין הטוב:
פסוק ו:
גוי עלה על ארצי. הגובאי הזה כינהו כצבא גוי:
פסוק ו:
ומתלעות. הן השינים הגסין שלועס בהן:
פסוק ז:
לקצפה. למפח נפש:
פסוק ז:
חשף חשפה והשליך. קלוף קליפות העץ והשליכו עד הלבינו זמורות הגפן:
פסוק ח:
אלי. קינה מתרגמינן אליא:
פסוק ט:
הכרת. כמו נכרת ה"א הנקודה בחטף קמץ עומדת במקום נו"ן כמו וחית השדה השלמ' לך (איו' ה):
פסוק יא:
הובישו. הכלמו:
פסוק יא:
אכרים. מנהיגי המחרישה:
פסוק יא:
על חטה ועל שעורה. מוסב על אכרים, ועל הכורמי' אמר:
פסוק יב:
הגפן הובישה והתאנה אומללה. נכרתה פסק פריה:
פסוק יב:
הוביש. כמו יבש:
פסוק יד:
קדשו צום. הזמינו צום:
פסוק יד:
עצרה. אסיפה:
פסוק טו:
אהה. לשון גניחת יללה:
פסוק טו:
וכשוד. וכביזת שודדים:
פסוק טו:
יבוא. מאת המקום:
פסוק טז:
נגד עינינו. אנו רואים:
פסוק יז:
עבשו. העלו חלודה ועיפוש בלע"ז מוי"ישיר:
פסוק יז:
פרודות. תרגם יונתן גרבי חמרא:
פסוק יז:
מגרפותיהם. תרגום יונתן מגופתהון מגופת כיסוי החביות: