פסוק א:תאשם שומרון. מעתה תגלה אשמת':
פסוק א:הריותיו. נשים מעוברות שבתוכה:
פסוק ב:שובה ישראל. שבארץ יהודה פן יקרה אתכם כשומרון לכך נסמכו העניינים, משל למלך שמרדה עליו מדינה שלח המלך פולימרכוס ואמר להחריבה היה אותו פולימרכוס בקי ומיושב אמר להם טלו לכם ימים ואם לאו אני עושה לכם כדרך שעשיתי למדינה פלונית ולחברותיה ולאיפרכיא פלונית ולחברותיה לכך נאמר תאשם שומרון ואומר שובה ישראל עד ה' אלהיך כדאיתא בסיפרי בפ' וישב ישראל בשטים:
פסוק ב:עד ה' אלהיך. תני בשם רבי מאיר שובה ישראל בעוד שהוא ה' במדת הרחמים ואם לאו אלהיך מדת הדין עד דלא יתעבד סניגוריא קטיגוריא:
פסוק ב:כי כשלת. באו לך מכשולים בעד עווניך:
פסוק ג:כל תשא עון. כל עוונותינו סלח:
פסוק ג:וקח טוב. ולמדנו דרך טוב, דבר אחר מעט מעשים טובים שבידינו קח בידך ושפטנו אחריהם וכן דוד אומר מלפניך משפטי יצא עיניך תחזינה מישרים (תהילים י״ז:ב׳) דבר אחר וקח טוב וקבל הודיה מאתנו שנאמר טוב להודות לה' (שם צב):
פסוק ג:ונשלמה פרים. שהיה לנו להקריב לפניך נשלם אותם בריצוי דברי שפתינו:
פסוק ד:אשור לא יושיענו. עוד זאת אמרו לפניו לא נבקש עוד עזרת אדם לא מאשור ולא ממצרים:
פסוק ד:על סוס לא נרכב. זו היא עזרת מצרים שהיו שולחים להם סוסים כמו שאמרו לישעיה (נ) לא כי על סוס ננוס ועל קל נרכב: ולא נאמר עוד:
פסוק ד:למעשה ידינו. שהם אלהינו:
פסוק ד:אשר בך. לבדך תהיה תקותינו המרחם יתומים:
פסוק ה:ארפא משובתם. אמר הנביא כך אמר לי רוח הקודש מאחר שיאמרו לפני כן ארפא משובתם ואוהבם בנדבת רוחי אעפ"י שאינן ראויין לאהבה אתנדב לאהבתם כי שב אפי ממנו:
פסוק ו:ויך. הטל את שרשיו ויצליחם כלבנון כשרשי אילני הלבנון שהם גדולים:
פסוק ז:ילכו יונקותיו. יסגון בנין ובנן ויהי כזיו מנרתא דקודשא זיוהון וריחהון כריח קטרת בוסמיא:
פסוק ז:כלבנון. כבית מקדשא:
פסוק ח:ישובו יושבי בצלו. אותן שהיו כבר יושבים בצל הלבנון שדימה בו ישראל ובית המקדש ועכשיו גלו מעמו ישובו אליו:
פסוק ח:זכרו כיין לבנון. כדוכרן יבבות חצוצרתא דעל חמר עתיק דמתנסך בבית מקדשא שהיו תוקעין בחצוצרות על הנסכים כשהלוים אומרים בשיר:
פסוק ט:אפרים. יאמר מה לי עוד ללכת אתרי העצבים וישובו מעכו"ם אני אענהו מצרתו:
פסוק ט:ואשורנו. אראה בעניו:
פסוק ט:אני כברוש רענן. אני לו נכפף להיות אוחז ידו בי כברוש רענן הנכפף לארץ שאדם אוחז בענפיו כלומר אהיה מצוי לו:
פסוק ט:ממני פריך נמצא. והלא אני הוא שכל טובתך מאתי באה:
פסוק י:מי חכם. בכם ויבן אלה. מי חכם בכם ויתבונן לתת לב לכל אלה וישוב אלי:
פסוק י:ופושעים יכשלו בם. בשבילם על שלא הלכו בהן כן תרגם יונתן: