שובה ישראל - תשובתו של ראובן
על חשיבותה של הנבואה בפרקנו נוכל לעמוד מהעובדה שהשבת הראשונה של השנה החדשה נקראת שבת שובה על שם תחילת הפרק "שובה ישראל עד ה' א-להיך"(הושע יד ב). לבד משבת חזון (ולפי אחד הטעמים גם שבת הגדול) נדמה שזו השבת היחידה הנקראת על שם ההפטרה. חז"ל תהו במה זכה הושע שנבואתו על התשובה תזכה לפרסום כה רב. וכך דרשו את הפסוק "וישב ראובן אל הבור"(בראשית לז כט), "אמר הקב"ה: מעולם לא חטא אדם לפני ועשה תשובה, ואתה פתחת בתשובה תחילה, חייך שבן בנך עומד ופותח בתשובה תחילה. ואיזהו? - זה הושע, שנאמר: 'שובה ישראל עד ה' א-להיך'(הושע יד ב) "(בראשית רבה פד יח).
לפי המדרש, הביטוי "וישב ראובן" מתאר לא רק את שיבתו הפיזית של ראובן אל הבור אלא רומז גם ל"שיבה" במושגים רוחניים הווי אומר לחזרה בתשובה. ועל כן דרשו " 'וישב ראובן אל הבור' - והיכן היה? – ר' אליעזר אומר בשקו ובתעניתו". רש"י המצטט את המדרש בפירושו לפסוק מוסיף: "עסוק היה בשקו ובתעניתו על שבלבל יצועי אביו". בן בנו המנבא על התשובה הוא נביאנו, הושע בן בארי, המתייחס על שבט ראובן לפי הנאמר "ובני ראובן בכור ישראל... בארה בנו"(דברי הימים א ה א-ו). בן בארי, אמרו חז"ל, "זהו בארה הנשיא לראובני"(מצודת דוד הושע א א).
מדרש זה לפיו ראובן פתח בתשובה אינו עולה בקנה אחד עם דברי חכמים במדרש אחר: " 'ויצא קין מלפני י-הוה'(בראשית ד טז) מהיכן יצא? ר' חמא בשם ר' חנינא בר' יצחק אמר: יצא שמח, כמא דאמרת 'הנה הוא יוצא לקראתך וראך ושמח'(שמות ד יד). פגע בו אדם הראשון. אמר לו מה נעשה בדינך? אמר לו עשיתי תשובה ונתפשרתי. התחיל אדם הראשון מטפח על פניו. אמר, כך היא כוחה של תשובה ואני לא הייתי יודע? מיד עמד אדם הראשון ואמר מזמור שיר ליום השבת"(בראשית רבה כב כח). בלי לרדת לעומקן של תשובת קין ותשובת אדם הראשון אין ספק שתהליך התשובה שלהם קדם לתשובתו של ראובן, ואם כך, לא ראובן הוא שפתח בתשובה תחילה כדברי המדרש רבה!
ר' חנוך זונדל יישב כך: "קין ואדם הראשון לא עשו תשובה אלא מתוך הדחק והעונש שנענשו"(ענף יוסף בראשית רבה פד יח). ואכן עיון בכתובים מאשר ומאשש הבדל פשוט זה. הפסוק "ויצא קין" נאמר אחרי שקין שומע את תוכחתו הנמרצת של הקב"ה "ארור אתה מן האדמה"(בראשית ד יא), ואחרי שהוא מקבל את העונש "נע ונד תהיה בארץ"(בראשית ד יב); רק אז הוא חזר בתשובה. גם אדם הראשון, שחזר בתשובה בעקבות קין, כבר נענש חמורות על חטא עץ הדעת "ארורה האדמה בעבורך, בעצבון תאכלנה כל ימי חייך... בזעת אפיך תאכל לחם עד שובך אל האדמה"(בראשית ג יז-יט). אולם ראובן לא קיבל תוכחת מוסר או עונש. מעצמו וביוזמתו הוא לובש שק ויושב בתענית על חטאו וחלקו בבלבול יצועי אביו. תשובה מעין זו לא הייתה לפני ראובן, וזהו שאמר המדרש "אתה פתחת בתשובה תחילה".
דברים אלה מתאימים מאוד לדברינו במאמר הבא על הפרק, שהושע מדבר גם על תשובה מיראה וגם על תשובה מאהבה, בעוד אדם הראשון וקין חזרו בתשובה דווקא מחמת יראתם את העונש החמור שהושת עליהם. יתרה מזו, ההגדרה הרגילה של תשובה מיראה היא כשאדם שב מחמת היראה של העונש העתיד לבוא אף על פי שעדיין לא נענש, וגם זו דרגה גבוהה מתשובתם של אדם הראשון וקין, ששבו בתשובה רק לאחר שניחתה עליהם מידת הדין. ראובן פתח במה שהושע משבח ביותר, חזרה בתשובה מאהבה וכפי שיבואר במאמר הבא על הפרק.
בדרך אחרת ניתן להבין את החידוש בתשובתו של ראובן לעומת תשובתם של אדם וקין, אם נשים לב לעובדה שחטאו של ראובן היה קל שבקלים. הגמרא אומרת ש"כל האומר ראובן חטא אינו אלא טועה"(שבת נה:). ואף שברור הדבר שראובן חטא במשהו, ברור שאין חטאו חמור כמו שניתן היה לחשוב (ועיין מכתב מאליהו ח"א 'גדרי חטאות הראשונים'). יהיה חטאו אשר יהיה, אל נשכח שהייתה זו עבירה לשם שמים ולשם קיום מצוות כיבוד אם: "תניא ר' שמעון בן אלעזר אומר: מוצל אותו צדיק מאותו עוון... עלבון אימו תבע. אמר: אם אחות אמי הייתה צרה לאמי, שפחת אחות אמי תהיה צרה לאמי? עמד ובלבל את מצעה(שבת נה:)
ראובן מחדש שגם על חטא קל שנאמר עליו 'שלא חטא', ושנעשה לשם שמים, גם עליו יש לעשות תשובה. ועל חידוש נפלא זה זכה ראובן שבן בנו יפתח בתשובה תחילה – "שובה ישראל עד ה' א-להיך".