פסוק א:אל גיל כעמים. בכ"ף וכן נמנה במ"ג באלפא ביתא מן חד חד נסבין כ"ף ברישיה ולית דכוותא:
פסוק ב:יכחש בה. ב' סבירין בם כמ"ש במלכים ב' ג':
פסוק ח:צופה אפרים עם אלהי. בכל הספרים כתוב אלהי והריא"ה כת' נראה מדברי רש"י שהיה כתוב בספרו עם אלהיו ואינו כן כי אם עם אלהי ורואה אני מחלוקת בין המפרשים אם שם זה חול או קדש וכן בבית אלהיו שבסוף זה הפסוק ובמסכת סופרים שבידנו ר' נתן אומר בבית אלהיו הרי זה קודש ע"כ. ולפי דעתי יש שם חיסרון והמקום ימלא חסרוננו:
פסוק ח:פח יקוש. בס"א כ"י בשורק כמו מפח יקוש דתילים וכן וכצפור מפח יקוש (משלי ו') אבל בשאר ספרים זה לבדו בחולם וכן כתב הקמחי בשרש יקש:
פסוק ט:העמיקו. בס"א דפוס ישן העי"ן בחטף סגול ובספרים אחרים בשוא לבדו ועיין מ"ש לעיל סימן ה':
פסוק ט:חטאתם. בכמה ספרי הדפוס וכ"י מלא באל"ף וא"ו אך במקצת ספרים מדוייקים ישנים וגם בדפוס קדמון כתוב חטאתם בלא וא"ו וכן נראה עיקר דבמסורת ישעיה כ"ח נמסר חטאתם ט' והתם חשיב להו ד' באורייתא וה' בנביאים ומדחזינן דהנהו דאורייתא בלא וא"ו אית לן למימר דשארא נמי דכוותייהו ובפרשת קרח איתא להך מסרא בגוונא אחריתי ודא ודא חדא היא ולא פליגי אהדדי דוק ותשכח:
פסוק י:כבכורה. הה"א בלא מפיק והוא חד מן י"א זוגין חד מפיק וחד לא מפיק:
פסוק י:כאהבם. האל"ף בקמץ רחב והה"א בחטף קמץ:
פסוק יב:בשורי. בשי"ן שמאלית וכן הוא במסורת הושע ב' עם מלין דחמיין שי"ן וקרינן סמ"ך:
פסוק יד:תן להם ה'. התי"ו בצירי בספרים מדוייקים וכן תן להם רחם משכיל עיין במכלול דף ק"ב ומ"ש במזמור כ"ח בס"ד: רחם משכיל. בשין ימנית וחברו על פי המסורת חציו כגבור משכיל (ירמיה ב'):
פסוק טו:סוררים. מתחלפת סררים חסר וא"ו:
פסוק טז:מחמדי. החי"ת בשוא ופתח: