פסוק א:טרף, יך. הטריפה הוא הארס שמטיל הדורס בבע"ח הנדרס ששורף אותו בפנים וצריך רפואה, והחבישה היא על המכה והשבר שמבחוץ (כמ"ש ישעיה א' ו' ובכ"מ):
פסוק ג:ונדעה נרדפה לדעת. ידיעת ה' עד תכליתו הוא בלתי אפשר, ותכלית הידיעה שלא נדע ושיבקש דרך ההשגה וכל שידע יותר ירדוף יותר לדעת:
פסוק ד:וחסדכם. החסד כשבא בהרחבה כולל כל מה שיעשה אדם יותר על החיוב ויפלו גם במצות שבין אדם למקום, כמ"ש בס' משלי:
פסוק ה:חצבתי. לא נמצא לשון חציבה על הריגה בשום מקום, כי גדרו שחוצב וחוקק בדבר קשה, ומצאנוהו על חריתת מכתב באבנים וצור החלמיש, בעט ברזל ועופרת לעד בצור יחצבון (איוב י״ט:כ״ד):
פסוק ז:והמה מוסב על הנביאים שהזכיר בפ' הא'.
פסוק ז:כאדם, כבני אדם. ומלת שם מוסב על גלעד:
פסוק ח:עקובה. היא המסובב בערמה ומארב סביב:
פסוק ט:וכחכי. מענין תקוה, ובא היו"ד תחת ה' כחכה. בצורת הריבוי:
פסוק ט:דרך ירצחו שכמה. כמו דרך שכמה ירצחו, ובא לשון דרך לומר שהיא דרך לרציחה מכבר, וכבר בארתי (ישעיה א') שמרצח בפועל מורה על גדוד מרצחים ופקיד עליהם המצוה לרצוח:
פסוק י:שערוריה. מלשון כתאנים השוערים וכפול למ"ד הפעול כמו סגריר עבטיט מורה על חוזק השערורית, ויו"ד ה"א כמו מאפליה:
פסוק יא:בשובי שבות. כבר בארתי (ירמיה כ"ט י"ד, ל' ג') ששב בקל (והוא פעל יוצא) מורה על השבת המדרגה, וששם שבות שאחריו משתתף עם שוב מנע"ו ופירושו ענין השבה בכ"מ עיי"ש: