תנ"ך על הפרק - הושע ו - חומת אנך

תנ"ך על הפרק

הושע ו

506 / 929
היום

הפרק

לְכוּ֙ וְנָשׁ֣וּבָה אֶל־יְהוָ֔ה כִּ֛י ה֥וּא טָרָ֖ף וְיִרְפָּאֵ֑נוּ יַ֖ךְ וְיַחְבְּשֵֽׁנוּ׃יְחַיֵּ֖נוּ מִיֹּמָ֑יִם בַּיּוֹם֙ הַשְּׁלִישִׁ֔י יְקִמֵ֖נוּ וְנִחְיֶ֥ה לְפָנָֽיו׃וְנֵדְעָ֣ה נִרְדְּפָ֗ה לָדַ֙עַת֙ אֶת־יְהוָ֔ה כְּשַׁ֖חַר נָכ֣וֹן מֽוֹצָא֑וֹ וְיָב֤וֹא כַגֶּ֙שֶׁם֙ לָ֔נוּ כְּמַלְק֖וֹשׁ י֥וֹרֶה אָֽרֶץ׃מָ֤ה אֶֽעֱשֶׂה־לְּךָ֙ אֶפְרַ֔יִם מָ֥ה אֶעֱשֶׂה־לְּךָ֖ יְהוּדָ֑ה וְחַסְדְּכֶם֙ כַּֽעֲנַן־בֹּ֔קֶר וְכַטַּ֖ל מַשְׁכִּ֥ים הֹלֵֽךְ׃עַל־כֵּ֗ן חָצַ֙בְתִּי֙ בַּנְּבִיאִ֔ים הֲרַגְתִּ֖ים בְּאִמְרֵי־פִ֑י וּמִשְׁפָּטֶ֖יךָ א֥וֹר יֵצֵֽא׃כִּ֛י חֶ֥סֶד חָפַ֖צְתִּי וְלֹא־זָ֑בַח וְדַ֥עַת אֱלֹהִ֖ים מֵעֹלֽוֹת׃וְהֵ֕מָּה כְּאָדָ֖ם עָבְר֣וּ בְרִ֑ית שָׁ֖ם בָּ֥גְדוּ בִֽי׃גִּלְעָ֕ד קִרְיַ֖ת פֹּ֣עֲלֵי אָ֑וֶן עֲקֻבָּ֖ה מִדָּֽם׃וּכְחַכֵּ֨י אִ֜ישׁ גְּדוּדִ֗ים חֶ֚בֶר כֹּֽהֲנִ֔ים דֶּ֖רֶךְ יְרַצְּחוּ־שֶׁ֑כְמָה כִּ֥י זִמָּ֖ה עָשֽׂוּ׃בְּבֵית֙ יִשְׂרָאֵ֔ל רָאִ֖יתִישעריריהשַׁעֲרֽוּרִיָּ֑השָׁ֚ם זְנ֣וּת לְאֶפְרַ֔יִם נִטְמָ֖א יִשְׂרָאֵֽל׃גַּם־יְהוּדָ֕ה שָׁ֥ת קָצִ֖יר לָ֑ךְ בְּשׁוּבִ֖י שְׁב֥וּת עַמִּֽי׃

מאמרים על הפרק

מאמר על הפרק

מאת:

פירושים על הפרק

פירוש על הפרק

מאת: ,
לכו ונשובה אל ה' וכו'. אפשר בהקדים מ"ש הרב עיר וקדיש הרשב"א הלוי ז"ל בס' שרש ישי דדריש הליכה לשון עצה במשז"ל וילך איש שהלך בעצת בתו. עוד נקדים מ"ש רבני אשכנז דכ"י מקיים המצות והשבת אבידה הוא מקיים שמצות ותורת החוטא וניצוצי נפשו נשבו בסט"א ובשובו הוא יתברך מחזירם למקום קדושה ואין לך השבת אבידה גדולה מזו. אך יש לחקור דזקן ואינו לפי כבודו פטו'. ותירצו דכתב הרמב"ם ז"ל דאם היתה פרה והכישה במקל אף זקן ואינו לפי כבודו חייב להחזירה. והכא היסורים שהקב"ה מיסרנו מדה כנגד מדה הו"ל כהכישה במקל. והנה אמרו פ"ק דע"ז דנפרע מהאוהב מעט מעט. ואיכא מרבוואתא דסבר דפורע מעט מעט צריך המלוה לקבל דפרעון הוי וז"ש לכו ונשובה עוצו עצה משל ומליצה להתיעץ מעניני הגוף כגון שהאדם ממעט בשינה ואכילה להרויח ממון ומזה ידונו ק"ו לשוב בתשובה ולהרויח תורה ומצות וז"ש לכו ונשובה להתיעץ מאד ולהתבונן לשוב אל ה'. וכי תימא איך נשוב שהקב"ה כ"י יוציא לאור ניצוצי תורתנו ומצותנו ונפשנו אשר הם במקום הטנופת סט"א ואפי' זקן ואינו לפי כבודו אינו חייב לז"א כי הוא טרף וירפאנו כיון שיסרנו הו"ל כהכישה במקל וצריך שירפאנו וישיב אבדתנו. יך מכה אותנו מעט ויחבשנו באהבתו ובחמלתו כנפרע מאוהב. יחינו מיומים כמ"ש בירושלמי פ"ט דברכות ימים אעזבך וביום הג' של התשובה יקימנו מאשפות ירים ונחיה לפניו ע"ד חיה יחיה. ונדעה מעניני הגוף וכשנתבונן נרדפה לדעת את ה' ונשא ק"ו אם פועל להרויח לא אכפת ליה בשינה ואכילה ודיבור ק"ו נרדפה לדעת ה'. והתשובה צריכה מעט בסדר המדרגה כמ"ש רבינו יונה ז"ל וז"ש וכשחר נכון מוצאו כמו השחר אשר יעלה מעט מעט. ויבא כגשם לנו שכתבו הטבעיים שלחות הארץ עולה מעלה מעלה וחלקי מים הזכים העולים למעלה יתקבצו כי חום השמש מגרשם וירדו לארץ כמ"ש בריש ס' יערות דבש ח"א וז"ש ויבא כגשם לנו שצריך התעוררות מלמטה כמו שלחות הארץ עולה כמלקוש יורה ארץ בגוף הארץ כן יושפע הקדושה בקרבנו: כי חסד חפצתי ולא זבח ודעת אלהים מעולות. אפשר דלענין מעשה חפץ חסד ולענין מחשבה שהעולה לכפר על המחשבה חפץ דעת אלהים להכיר ברוממותו ויחודו. והיינו משום דהיו נמנעים מעשות חסד גם לא ידעו את ה'. אבל אם יעשו חסד התבוננו לדעת ה'. אז הוא חפץ גם בקרבנות:[ איש וכו'. אני בעניי בקונט' ראש דוד סוף פ' וישלח כתבתי בהתכת הכתובים ובמאמר רז"ל ע"ש באורך בס"ד: גם יהודה שת קציר וכו'. בערכין דף ל"ג ע"א רב נחמן בר יצחק מפרש האי קרא דהחזיר ירמיה מעשרת השבטים ומלך יאשיהו עליהן ופירש"י ז"ל קציר קצין דנו"ן מתחלפת ברי"ש:

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך