פסוק א:כִּי לָכֶם הַמִּשְׁפָּט. מִשְׁפַּט הַיִּסּוּרִין עֲלֵיכֶם בֵּית הַמֶּלֶךְ יִשְׂרָאֵל, כִּי אַתֶּם הֱיִיתֶם פַּח עַל הַמִּצְפֶּה וְרֶשֶׁת עַל תָּבוֹר. עַל שְׁנֵי הָרִים הַלָּלוּ הוֹשִׁיבוּ פַּרְדִּסְיָאוֹת לִשְׁמֹר שֶׁלֹּא יַעֲלוּ יִשְׂרָאֵל לָרֶגֶל לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ (תנחומא; סדר עולם רבה כב):
פסוק ב:וְשַׁחֲטָה שֵׂטִים הֶעְמִיקוּ. מֶשֶׁךְ שְׁטִיּוּת הֶעְמִיקוּ. אֲנִי אָמַרְתִּי כָּל שֶׁאֵינוֹ עוֹלֶה לָרֶגֶל עוֹבֵר בַּעֲשֵׂה, וְהֵם גָּזְרוּ כָּל הָעוֹלֶה לָרֶגֶל יֵהָרֵג, הֲרֵי שֶׁהֶעְמִיקוּ יוֹתֵר מִמֶּנִּי. וְשַׁחֲטָה לְשׁוֹן ״זָהָב שָׁחוּט״ (מלכים א י:טז), נִמְשָׁךְ וְנִטְוֶה. וְיוֹנָתָן תִּרְגֵּם לְשׁוֹן שְׁחִיטַת זְבָחִים לַעֲבוֹדָה זָרָה:
פסוק ב:וַאֲנִי מוּסָר לְכֻלָּם. וְאַף אֲנִי אֲיַסְּרֵם בְּיִסּוּרִין, אָכִין מוּסָר לְכֻלָּן:
פסוק ג:כִּי עַתָּה הִזְנֵיתָ אֶפְרַיִם. עַד הוֹשֵׁעַ בֶּן אֵלָה הָיוּ תּוֹלִין הַקַּלְקָלָה בְּמַלְכֵיהוֹן שֶׁהָיוּ מְעַכְּבִין אוֹתָן מִלַּעֲלוֹת לָרֶגֶל, עָמַד זֶה וּבִטֵּל פַּרְדִּיסָאוֹת וְלֹא עָלוּ, לְפִיכָךְ גָּלוּ כִּי עַתָּה הִזְנֵיתָ אֶפְרַיִם, וְאֵין לָהֶם לִתְלוֹת בַּמֶּלֶךְ. כֵּן לָמַדְתִּי בְּסֵדֶר עוֹלָם (סדר עולם רבה כב):
פסוק ד:לֹא יִתְּנוּ מַעַלְלֵיהֶם. לֹא יַעַזְבוּ דַּרְכָּם הָרָעָה, כְּמוֹ (שיר א:יב) ״נָתַן רֵיחוֹ״, (בראשית לא:ז) ״וְלֹא נְתָנוֹ לְהָרַע עִמָּדִי״, (במדבר כא:כג) ״וְלֹא נָתַן סִיחוֹן״:
פסוק ה:וְעָנָה גְאוֹן יִשְׂרָאֵל. ״וְיִמָּאֵךְ יְקָר דְּיִשְׂרָאֵל״ (תרגום יונתן), כְּמוֹ (שמות י:ג) ״לַעֲנוֹת מִפָּנַי״, לְשׁוֹן עֹנִי וְהַכְנָעָה:
פסוק ה:בְּפָנָיו. ״וְאִינוּן חֲזָן״ (תרגום יונתן), וְדוּנָשׁ בֶּן לַבְרָט פֵּרְשׁוּ לְשׁוֹן ׳עֵדוּת׳: בְּבֹא לָהֶם פֻּרְעָנוּת, יָעִיד בָּהֶם וּבִפְנֵיהֶם גָּאוֹה וְגֹבַהּ שֶׁהָיוּ מִתְגָּאִין וְעוֹבְרִין עַל רְצוֹנִי:
פסוק ו:בְּצֹאנָם וּבִבְקָרָם: בְּקָרְבְּנוֹתֵיהֶם:
פסוק ו:חָלַץ. נִשְׁמַט, כְּמוֹ (שמואל ב ב:כא) ״וְקַח לְךָ אֶת חֲלִצָתוֹ״ – בְּגָדִים שֶׁתַּשְׁמִיט מֵעֲלֵיהֶם:
פסוק ז:בָּנִים זָרִים יָלָדוּ. שֶׁנִּתְחַתְּנוּ עִם עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת:
פסוק ז:יֹאכְלֵם חֹדֶשׁ. חֹדֶשׁ אָב:
פסוק ח:תִּקְעוּ שׁוֹפָר שֶׁיִּזָּהֲרוּ לְהִשָּׁמֵר מִן חֶרֶב הַגְּיָסוֹת שֶׁיָּבֹאוּ עָלֶיהָ:
פסוק ח:הָרִיעוּ בֵּית אָוֶן. אַחֲרֶיךָ הַגַּיִס הוֹלֵךְ אַתָּה בִּנְיָמִין, זֹאת הָרִיעוּ בְּבֵית אָוֶן. וְיוֹנָתָן תִּרְגֵּם: תִּקְעוּ שׁוֹפָר בְּשׂוֹרַת חֶרֶב בָּאָה בְּעָוֹן שֶׁהִמְלִיכוּ עֲלֵיהֶם אֶת שָׁאוּל שֶׁהָיָה בַּגִּבְעָה (שמואל א י:כו), וְלֹא שָׁמְעוּ לְקוֹל שְׁמוּאֵל שֶׁהָיָה מִן הָרָמָה (שמואל א א:א), וּמַלְכֵיהֶם גָּרְמוּ לָהֶם לָסוּר מֵאַחֲרֵי, כְּגוֹן יָרָבְעָם (מלכים א יב:כח-ל) וַחֲבֵרָיו. הָרִיעוּ עֲלֵיהֶם אָוֶן וְשֶׁבֶר גָּדוֹל:
פסוק ח:אַחֲרֶיךָ בִּנְיָמִין. עַל שֶׁאִחַרְתֶּם וַחֲזַרְתֶּם אָחוֹר מִלַּעֲלוֹת לָרֶגֶל לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁהוּא בְּחֶלְקוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין (זבחים נד,ב):
פסוק ח:אַחֲרֶיךָ בִּנְיָמִין. עַל אִחוּרְךָ אֶת בִּנְיָמִין:
פסוק ט:לְשַׁמָּה תִהְיֶה בְּיוֹם תּוֹכֵחָה. וּכְשֶׁאָבֹא לְהִתְוַכֵּחַ עִמָּהֶם יָשֹׁמּוּ וְיִהְיוּ תּוֹהִים וְאֵין מַעֲנֶה בְּפִיהֶם. לָמָּה? כִּי בְּשִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל הוֹדַעְתִּי תּוֹרָה נֶאֱמָנָה וְהֵם עָבְרוּ עָלֶיהָ:
פסוק ט:אֶפְרַיִם לְשַׁמָּה וְגוֹ׳. בְּשִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל הוֹדַעְתִּי נֶאֱמָנָה. רַבִּי אֲבוּהוּ בְּשֵׁם רַבִּי אַחָא בַּר חֲנִינָא אָמַר (איכה רבה, פתיחתא ו): בְּיוֹם שֶׁיִּתְוַכַּח עִמָּהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּדִּין, לֹא יִהְיֶה לָהֶם פִּתְחוֹן פֶּה, שֶׁהֲרֵי בַּשְּׁבָטִים הוֹדַעְתִּי שֶׁהַדִּין דִּין אֱמֶת. אַתָּה מוֹצֵא, כְּשֶׁגָּלוּ עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים, לֹא גָּלוּ יְהוּדָה וּבִנְיָמִין, וְהָיוּ עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים אוֹמְרִים: ״מִפְּנֵי שֶׁהֵם בְּנֵי פַּלְטִין שֶׁלּוֹ, לֹא הִגְלָה אוֹתָן, מַשּׂוֹא פָנִים יֵשׁ בַּדָּבָר״. חַס וְשָׁלוֹם, אֵין מַשּׂוֹא פָנִים, אֶלָּא עֲדַיִן לֹא נִתְמַלְּאָה סְאָתָם. כֵּיוָן שֶׁחָטְאוּ, גָּלוּ. אָז שָׁמְעוּ עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים, מֵאֵין מַעֲנֶה בְּפִיהֶם, וְאָמְרוּ: ״הָא אֱלָהָא, הָא תַּקִּיף, הָא קְשׁוֹט, דַּאֲפִלּוּ לִבְנֵי בֵיתֵיהּ לָא נְסִיב אַפִּין״. לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: בְּשִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל הוֹדַעְתִּי נֶאֱמָנָה.
פסוק י:כְּמַסִּיגֵי גְבוּל. כְּאָדָם הַמַּדְבִּיק גְּבוּל חֲבֵרוֹ, כָּךְ הֵם מִהֲרוּ לֶאֱחוֹז בְּדַרְכֵי יִשְׂרָאֵל חֲבֵרֵיהֶם הַמְּלָכִים. לְפִיכָךְ עֲלֵיהֶם אֶשְׁפּוֹךְ וְגוֹמֵר. וּכְמַשְׁמָעוֹ הָיוּ גּוֹזְלִים שָׂדוֹת, אַךְ קָשֶׁה בְּעֵינַי כִּי הָיָה לוֹ לִכְתּוֹב מַסִּיגֵי גְבוּל וְלֹא כְּמַסִּיגֵי:
פסוק יא:עָשׁוּק אֶפְרַיִם בְּיַד הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת:
פסוק יא:רְצוּץ מִשְׁפָּט. מְיֻסָּר בְּיִסּוּרִים, וְלָמָּה לוֹ כָּל זֹאת? כִּי הוֹאִיל וְרָצָה וְהָלַךְ אַחֲרֵי צַוָּאוֹת חֲדָשׁוֹת שֶׁל נְבִיאֵי הַבַּעַל:
פסוק יב:וְכָרָקָב. תּוֹלַעַת הָאוֹכֵל הָעֵץ וְשׁוֹחֲקוֹ:
פסוק יג:מְזוֹרוֹ. לְשׁוֹן ׳חֹלִי׳:
פסוק יג:וַיֵּלֶךְ אֶפְרַיִם אֶל אַשּׁוּר. זֶה הוֹשֵׁעַ בֶּן אֵלָה, שֶׁהָיָה לוֹ לְעֶבֶד וְיָשַׁב וַיִּמְרֹד (מלכים ב יז:א; מלכים ב כד:א):
פסוק יג:וַיִּשְׁלַח. יְהוּדָה:
פסוק יג:אֶל מֶלֶךְ יָרֵב. זֶה אָחָז, שֶׁנָּתַן שֹׁחַד לְתִגְלַת פִּלְאֶסֶר לְעָזְרוֹ עַל רְצִין מֶלֶךְ אֲרָם וּפֶקַח בֶּן רְמַלְיָה (מלכים ב טז:ז-ח):
פסוק יג:וְהוּא לֹא יוּכַל לִרְפּוֹא לָכֶם. מֵהַרְבֵּה גְּדוּדִים מִפְּלִשְׁתִּים וַעֲרָבִיִּים שֶׁבָּאוּ עַל אָחָז, כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ בְּדִבְרֵי הַיָּמִים (דברי הימים ב כח:כא): ״כִּי חָלַק אָחָז אֶת בֵּית ה׳ וַיִּתֵּן לְמֶלֶךְ אַשּׁוּר וְלֹא לְעֶזְרָה לוֹ״:
פסוק יג:וְלֹא יִגְהֶה מִכֶּם מָזוֹר. לֹא יָסוּר מִכֶּם מַכְאוֹב, וְאוֹמֵר אֲנִי שֶׁהוּא מִן הַתֵּבוֹת הַהֲפוּכוֹת, לְשׁוֹן ״כַּאֲשֶׁר הוֹגָה מִן הַמְּסִלָּה״ (שמואל ב כ:יג), הוֹרוּ וְהוֹגוֹ מִלֵּב״ (ישעיהו נט:יג), ״הָגוֹ סִיגִים מִכָּסֶף״ (משלי כה:ד):
פסוק יד:אֶשָּׂא וְאֵין מַצִּיל. אֶשָּׂא אֶת הַטֶּרֶף:
פסוק טו:אֵלֵךְ. אֶסְתַּלֵּק מֵהֶם וְאָשׁוּבָה אֶל הַשָּׁמַיִם:
פסוק טו:עַד אֲשֶׁר יֶאְשְׁמוּ. יַחֲזִיקוּ עַצְמָם כַּאֲשֵׁמִים לְהוֹדוֹת עַל אַשְׁמָתָם (ויקרא ה:ה):
פסוק טו:יְשַׁחֲרֻנְנִי. יְבַקְשׁוּנְנִי: