פסוק ב:אָלֹה וְכַחֵשׁ: נִשְׁבָּעִין בְּשֶׁקֶר.
פסוק ב:פָּרָצוּ. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״וּמוֹלִידִין בְּנִין מִנְּשֵׁי חַבְרֵיהוֹן״.
פסוק ב:וְדָמִים בְּדָמִים נָגָעוּ. ״חוֹבִין עַל חוֹבִין מוֹסִיפִין״ (תרגום יונתן), וּלְפִי מַשְׁמָעוֹ: פָּרְצוּ הַגָּדֵר וְהִרְבּוּ שְׁפִיכוּת דָמִים, עַד נָגַע דַּם הָרוּג זֶה בְּדַם חֲבֵרוֹ:
פסוק ג:תֶּאֱבַל. תֶּחֱרַב, וְיִגְדַּל הָאֵבֶל בָּהּ:
פסוק ג:יֵאָסֵפוּ. ״יִזְעֲרוּן מִן קֳדָם חוֹבֵיהוֹן״ (תרגום יונתן), לְשׁוֹן ׳כִּלָּיוֹן׳, כְּמוֹ ״אָסֹף אֲסִיפֵם״ (ירמיה ח:יג).
פסוק ד:אַךְ אִישׁ אַל יָרֵב. אַתֶּם מַתְרִין בִּנְבִיאֵי אֱמֶת שֶׁלֹּא יְרִיבוּן אִתְכֶם וְלֹא יוֹכִיחוּ אֶתְכֶם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בְּעָמוֹס (עמוס ז:י) שֶׁאָמַר לוֹ אֲמַצְיָה כֹּהֵן בֵּית אֵל לֹא תִנָּבֵא עַל בֵּית יִשְׂרָאֵל וְלֹא תַטִּיף עַל בֵּית יִשְׂחָק, וְהוּא בִּימֵי יָרָבְעָם בֶּן יוֹאָשׁ שֶׁנִּתְנַבֵּא הוֹשֵׁעַ בְּיָמָיו:
פסוק ד:וְעַמְּךָ כִּמְרִיבֵי כֹהֵן. ״נָצָן עִם מַלְפֵיהוֹן״ (תרגום יונתן), שֶׁהַכֹּהֲנִים הָיוּ בְּנֵי הוֹרָאָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: ״יוֹרוּ מִשְׁפָּטֶיךָ לְיַעֲקֹב״ (דברים לג:י):
פסוק ה:וְכָשַׁלְתָּ הַיּוֹם וְגוֹ׳. ״וְתִתְקָלוּן בִּימָמָא, וְיִתְקָלוּן נְבִיאֵי שִׁקְרָא דְּעִמְּכוֹן כְּדִבְלֵילְיָא, וְאַבְהֵית כְּנִשְׁתְּכוֹן״ (תרגום יונתן), וְאַבְיֵישׁ כְּנִיסִיָה שֶׁלָּכֶם:
פסוק ה:נְבִיאֵי עַמְּךָ. נְבִיאִים שֶׁעִמְּךָ:
פסוק ה:וְדָמִיתִי. כְּמוֹ ״נִדְמוּ עַמִּי״ (הושע ו:ז), כְּאָדָם הַיּוֹשֵׁב וְתוֹהֵא וְאֵין מַעֲנֶה בְּפִיו:
פסוק ו:אֶשְׁכַּח בָּנֶיךָ. שֶׁאוֹתָן שֶׁעָמְדוּ עַל הַר סִינַי נָתְנוּ בְּנֵיהֶם עֲרֵבִים תַּחַת אֲבוֹתֵיהֶם לִשְׁמֹר אֶת הַתּוֹרָה (תנחומא, ויגש ב; שוחר טוב ח,ד):
פסוק ז:כְּרֻבָּם כֵּן חָטְאוּ. כְּשֶׁרָבוּ וְגָדְלוּ כֵּן הוֹסִיפוּ לַחֲטֹא. כֵּן חָטְאוּ לְשׁוֹן עִבְרִי כֵּן בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת: ״כַאֲשֶׁר יְעַנּוּ אֹתוֹ כֵּן יִרְבֶּה״ (שמות א:יב), ״קָרְאוּ לָהֶם כֵּן הָלְכוּ מִפְּנֵיהֶם״ (הושע יא:ב) – כָּל כַּמָּה שֶׁהַנְּבִיאִים קוֹרְאִין לָהֶם לְהוֹכִיחָן, כֵּן הֵם הָיוּ בּוֹרְחִין מִפְּנֵיהֶם:
פסוק ז:כְּרֻבָּם כֵּן חָטְאוּ. לְפִיכָךְ כְּבוֹדָם בְּקָלוֹן אָמִיר:
פסוק ח:חַטַּאת עַמִּי. כָּל ׳חַטַּאת׳ שֶׁבְּסֵפֶר תְּרֵי עָשָׂר פְּתָחִין, לְפִי שֶׁכֻּלָּן דְּבוּקִין, חוּץ מֵאַחַת (מיכה א:יג) ״רֵאשִׁית חַטַּאת הִיא לְבַת צִיּוֹן״. חַטָּאוֹתֵיהֶם שֶׁל עַמִּי יֹאכְלוּ אוֹתָם נְבִיאֵי הַשֶּׁקֶר שֶׁאָמַר לָהֶם לְמַעְלָה ״וְכָשַׁל גַּם נָבִיא עִמְּךָ״, נַעֲשׂוּ לָהֶם כֹּהֲנֵי בָּמוֹת וְאוֹכְלִין מַה שֶׁהָיוּ כֹּהֲנִים רְאוּיִין לֶאֱכוֹל:
פסוק ח:וְאֶל עֲוֹנָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל יִשָּׂא הַנָּבִיא נַפְשׁוֹ, וְהַנָּבִיא עַצְמוֹ מְצַפֶּה שֶׁיָּבִיאוּ לוֹ מָמוֹן וְקָרְבָּנוֹת לְכַפָּרָה:
פסוק ט:וְהָיָה כָעָם כַּכֹּהֵן. אֲנִי אַשְׁוֶה אֶת הָעָם לְבִזָּיוֹן כֹּהֲנַי שֶׁחִלְּלוּ אוֹתִי מִכַּהֵן לָהֶם, וְלָכֵן אַף אֲנִי אֲחַלֵּל אֶת הָעָם בְּעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת. כֵּן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן:
פסוק י:וְלֹא יִפְרֹצוּ. לֹא יְגַדְּלוּ בָּנִים:
פסוק יא:זְנוּת וְיַיִן וְתִירוֹשׁ. שֶׁהֵם עֲסוּקִין בָּם, לָקְחוּ אֶת לִבָּם מֵאַחֲרַי:
פסוק יב:בְּעֵצוֹ יִשְׁאָל. בִּדְמוּת שֶׁעָשָׂה מִן הָעֵץ:
פסוק יב:יַגִּיד לוֹ. אֶל דְּבָרָיו הוּא שׁוֹמֵעַ, שֶׁאוֹמְרִים לוֹ נְבִיאֵי הַבַּעַל בְּשֵׁם עֲבוֹדָה זָרָה (מלכים א יח:יט):
פסוק יג:אַלּוֹן. קייאני״א בְּלַעַ״ז, שֶׁגָּדֵל בּוֹ פְּרִי שֶׁקּוֹרִין גלננ״ץ בְּלַעַ״ז:
פסוק יג:לִבְנֶה. עֵץ שֶׁקְּלִפָּתוֹ לְבָנָה:
פסוק יג:אֵלָה. אוֹלְמָ״א בְּלַעַ״ז, שֶׁעֲנָפָיו מְרֻבִּין וְנוֹטְעִין אוֹתוֹ לְצֵל:
פסוק יג:עַל כֵּן תִּזְנֶינָה בְנוֹתֵיכֶם. עַל שֶׁאַתֶּם מִתְחַבְּרִין לַעֲבוֹדָה זָרָה כְּמִשְׁפְּטֵי הַגּוֹיִם הַקַּדְמוֹנִים, וְהֵם מִתְחַבְּרִים עִמָּכֶם, וְאַתֶּם הֱיִיתֶם מִתְחַתְּנִים בָּם, וּבְנוֹתֵיכֶם הַנּוֹלָדוֹת לָכֶם מִבְּנוֹתֵיהֶם נוֹהֲגוֹת כְּמִנְהַג אִמָּן וּמְזַנּוֹת, כֵּן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן:
פסוק יד:לֹא אֶפְקוֹד עַל בְּנוֹתֵיכֶם. עוֹד לְבָדְקָן בְּמַיִם הַמָּרִים כְּשֶׁתִּזְנֶינָה לָמָּה? כִּי בַּעֲלֵיהֶם עִם זוֹנוֹת יִפָּרֵדוּ וְכַאֲשֶׁר אֵין הָאִישׁ מְנֻקֶּה מֵעָוֹן אֵין הַמַּיִם בּוֹדְקִין אֶת אִשְׁתּוֹ (סוטה מז,ב):
פסוק יד:יִפָּרֵדוּ. תֵּרְגֵּם יוֹנָתָן ״מִסְתַּיְּעָן״, לְשׁוֹן ׳סִיעָה׳, כְּלוֹמַר מִתְחַבְּרִין אַתֶּם לִשְׁתּוֹת יַיִן. וּמְנַחֵם חִבְּרוֹ אֵצֶל ״עָבְשׁוּ פְרֻדוֹת״ (יואל א:יז), שֶׁהֵם חָבִיּוֹת יַיִן:
פסוק יד:וְעָם לֹא יָבִין יִלָּבֵט. אַחֲרֵי שֶׁאֵינְכֶם נוֹתְנִין לֵב לְהָבִין, לְפִיכָךְ תִּתְלַבְּטוּ לִלְקוֹת פֻּרְעָנוּת. לִבּוֹט לְשׁוֹן טֹרַח הַדֶּרֶךְ וְלֵאוּת מַשָּׂא, דילשי״ר בְּלַעַ״ז:
פסוק טו:אִם זוֹנֶה אַתָּה יִשְׂרָאֵל. לֹא יִלְמְדוּ בְּנֵי יְהוּדָה דַּרְכָּם. לָשׁוֹן אַחֵר: אִם זוֹנֶה אַתָּה יִשְׂרָאֵל אַל יֶאְשַׁם יְהוּדָה – אִם זוֹנֶה יִשְׂרָאֵל אֵין בְּנֵי יְהוּדָה חַיָּבִין בְּכָךְ וְאֵינִי מְחַיְּבָם כְּמוֹ שֶׁאָמוּר לְמַעְלָה (הושע א:ז): ״וְאֶת בֵּית יְהוּדָה אֲרַחֵם״.
פסוק טו:וְאַל תָּבוֹאוּ. בְּנֵי יְהוּדָה הַגִּלְגָּל, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ בְּנֵי יְהוּדָה הַגִּלְגָּל, שֶׁשָּׁם עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים עוֹבְדִים עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כָּל רָעָתָם בַּגִּלְגָּל״ (הושע ט:טו), ״בַּגִּלְגָּל הַרְבּוּ לִפְשֹׁעַ״ (עמוס ד:ד):
פסוק טו:וְאַל תַּעֲלוּ בֵּית אָוֶן. הוּא בֵּית אֵל, שֶׁהֶעֱמִיד שָׁם יָרָבְעָם אֶת הָעֲגָלִים (מלכים א יב:כח-כט):
פסוק טו:וְאַל תִּשָּׁבְעוּ. עִמָּהֶם חַי ה׳, ״כִּי אִם חַי ה׳ יֹאמְרוּ לָכֵן לַשֶּׁקֶר יִשָּׁבֵעוּ״ (ירמיהו ה:ב). כְּשֶׁהָיוּ נִשְׁבָּעִים בַּשֶּׁקֶר, הָיוּ מַזְכִּירִים שֵׁם שָׁמַיִם, וּכְשֶׁהָיוּ נִשְׁבָּעִין בֶּאֱמֶת, נִשְׁבָּעִים בְּשֵׁם הַבְּעָלִים:
פסוק טז:כִּי כְּפָרָה סוֹרֵרָה. ״כְּתוֹרָא דְּאִתְפַּטִּים וּבָעִיט״ (תרגום יונתן), כֵּן סָרַר יִשְׂרָאֵל מֵרֹב אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה:
פסוק טז:עַתָּה יִרְעֵם מִרְעִית מְצֻמְצֶמֶת כְּכֶבֶשׂ הָרוֹעֶה בַּמֶּרְחָב וְלֹא כְּשׁוֹר פָּטָם שֶׁאוֹבְסִין אוֹתוֹ בִּשְׂעוֹרִין וְכַרְשִׁינִין:
פסוק יז:חֲבוּר עֲצַבִּים אֶפְרָיִם. נִצְמָד לַעֲבוֹדָה זָרָה וְאִי אֶפְשָׁר לוֹ לִפְרֹשׁ, לְפִיכָךְ הַנַּח לוֹ אַתָּה הַנָּבִיא, וְלֹא תִנָּבֵא לְהוֹכִיחוֹ כִּי לֹא יוֹעִיל:
פסוק יח:סָר סָבְאָם. נַעֲשָׂה מִשְׁתֵּיהֶם זָר מֵעָלַי. סָר לְשׁוֹן ׳זָר׳, כְּמוֹ (ירמיהו ב:כא) ״סוּרֵי הַגֶּפֶן נָכְרִיָּה״, כְּלוֹמַר סָר מִמְּקוֹמוֹ וְנֶהְפַּךְ לְאַחֵר:
פסוק יח:סָבְאָם. מִשְׁתֵּה יֵינָם שֶׁהָיָה עִם הַזּוֹנוֹת:
פסוק יח:אָהֲבוּ הֵבוּ קָלוֹן. הִזְמִינוּ לָהֶם קָלוֹן. הֵבוּ לְשׁוֹן ׳הַזְמָנָה׳, כְּמוֹ ״הָבָה נֵרְדָה״ (בראשית יא:ז), ״הָבָה נִבְנֶה״ (שם), ״הָבָה נִתְחַכְּמָה״ (שמות א:י):
פסוק יח:מָגִנֶּיהָ. שָׂרֶיהָ וּמְלָכֶיהָ:
פסוק יט:צָרַר רוּחַ אוֹתָהּ בִּכְנָפֶיהָ. נִדְבַּק הָרוּחַ בִּכְנָפֶיהָ, כַּעוֹף הַזֶּה שֶׁאֵין הָרוּחַ מַנִּיחָתוֹ לִשְׁכּוֹן עַד שֶׁמּוֹלִיכוֹ לְמֵרָחוֹק, כֵּן יָבוֹאוּ הָאוֹיְבִים עֲלֵיהֶם וְיַגְלוּם בַּגּוֹלָה:
פסוק יט:וְאָז יֵבוֹשׁוּ מִזְבְּחוֹתָם. מִזְבְּחֵי תּוֹעֵבוֹת שֶׁאֵין פּוֹנִים אֲלֵיהֶם, כַּאֲשֶׁר יֹאמַר חָטָא חֲטָאָה, כֵּן יֹאמַר זָבַח זִבְחָה, מִן הַמְּקוֹמוֹת שֶׁהָיוּ זוֹבְחִים שָׁם. וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״מֵאִיגוּרֵי תּוֹעֲבָתְהוֹן״. מִדְרַשׁ תַּנְחוּמָא (ויקרא רבה יא,ו) מָצָאתִי לְשׁוֹן אַגָּדוֹת: כְּאָדָם הַמְּאַיֵּם עַל אִישׁ הַמַּקְנִיטוֹ, ״חַיֶּיךָ שֶׁאֲנִי צוֹרֵר לְךָ בִּכְנָפֶיךָ״. כָּךְ הַמִּקְרָא הַזֶּה מְאַיֵּם עַל יִשְׂרָאֵל: קִנְאָתִי קְשׁוּרָה וַחֲמָתִי לְהִנָּקֵם בָּאַחֲרִית, וְיֵבוֹשׁוּ מִמַּעֲשֵׂיהֶם.
