פסוק ב:פרצו. ענין שבר הגדר:
פסוק ג:תאבל. ענין השחתה כמו אבלה נבלה הארץ (ישעיהו כ״ד:ד׳):
פסוק ג:ואומלל. ענין כריתה כמו כי אמלל אני (תהילים ו׳:ג׳):
פסוק ג:ואספו. ענין כליון ואבדון כמו אסף אסיפם (ירמיה ח׳):
פסוק ד:אך. ת״י ברם ר״ל באמת וכן אך עצמי ובשרי אתה (בראשית כ״ט:י״ד):
פסוק ה:ודמיתי. ענין כריתה כמו ער מואב נדמה (ישעיה ט״ו):
פסוק ז:כרובם. ענין גדולה כמו כי רבה היא (אסתר א׳):
פסוק ז:בקלון. מלשון קלות ובזיון:
פסוק ז:אמיר. מלשון תמורה וחלוף:
פסוק ח:ישאו נפשו. זה הלשון יאמר על המצפה לדבר מה וכן מנשאים את נפשם (ירמיהו כ״ב:כ״ז):
פסוק ט:ופקדתי. ענין זכרון:
פסוק י:יפרצו. ענין התחזקות הרבוי וכן פרצו לרוב (ד״ה א׳ ד׳):
פסוק יא:ותירוש. הוא היין החדש:
פסוק יב:התעה. מלשון תועה:
פסוק יג:אלון ולבנה ואלה. שמות אילנות:
פסוק יד:יפרדו. ענין הפרשה כמו הפרד נא מעלי (בראשית י״ג:ט׳):
פסוק יד:הקדשות. הזונות כמו לא תהיה קדשה (דברים כ״ג):
פסוק יד:ילבט. ענין כשלון ויגיעה כמו ואויל שפתי׳ ילבט (משלי י):
פסוק טו:יאשם. מלשון אשמה:
פסוק טז:סוררה. ענין מרידה:
פסוק טז:במרחב. במקום רחב:
פסוק יז:עצבים. כן יקראו העכו״ם:
פסוק יח:סבאם. כן יקראו הדברים המשכרים כמו סבאך מהול במים (ישעיהו א׳:כ״ב):
פסוק יח:הבו. ענין נתינה כמו הבו שכרי (זכריה יא):
פסוק יח:קלון. ענין בזיון:
פסוק יט:צרר. ענין קשירה כמו מי צרר מים (משלי ל׳:ד׳):
פסוק יט:בכנפיה. מל׳ כנף והמשילה לעוף שהרוח נושאה:
