פסוק א:וַיֹּאמֶר ה' אֵלַי עוֹד: לֵךְ אֱהַב־אִשָּׁה, היֵה קשור אליה וקח אותה לאשה למרות שהיא אֲהֻבַת רֵעַ, אהובה על אחר או אחרים וּמְנָאָפֶת, אשה שאתה יודע שאינה נאמנה. מעשה זה הוא כְּאַהֲבַת ה' אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כלומר שהם כבר אהובי רֵע, וְהֵם בכל זאת פֹּנִים אֶל־אֱלֹהִים אֲחֵרִים, וְאֹהֲבֵי אֲשִׁישֵׁי, כלים המשמשים לשתיית יין עֲנָבִים. הם מחבבים שתייה והוללות.
פסוק ב:וָאֶכְּרֶהָ – קניתי את האשה לִּי, כלומר, עשיתי מעשה קניין – קידושין, בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר שקלים כָּסֶף וְחֹמֶר, מידת נפח המכונה גם כור, ששיעורה למעלה מ-210 ליטר שְׂעֹרִים, וְלֶתֶךְ, חצי חומר שְׂעֹרִים, נדוניה הגונה וניכרת.
פסוק ג:וָאֹמַר אֵלֶיהָ, ערכתי אִתה הסכם: יָמִים רַבִּים תֵּשְׁבִי, תמתיני לִי. לֹא תִזְנִי, וְלֹא תִהְיִי לְאִישׁ. אל תסתובבי ברחובות, ואל תתחתני עם אחר. עלייך לשבת לבדך, וְגַם־אֲנִי אנהג כך אֵלָיִךְ. לא נממש את נישואינו בינתיים, אך נשמור אמונים זה לזה. עתה מסביר הנביא את משמעותם הסמלית של מעשיו ודבריו:
פסוק ד:כִּי יָמִים רַבִּים יֵשְׁבוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בעתיד, אֵין מֶלֶךְ וְאֵין שָׂר, ללא הנהגה ראויה, ואף ללא סמלים דתיים – וְאֵין זֶבַח וְאֵין מַצֵּבָה וְאֵין אֵפוֹד וּתְרָפִים. לאחר שישראל יגלו מארצם, הם יידרשו לחיות כך לאורך שנים, ובכל זאת להישאר נאמנים לאלוקיהם. רק כשתסתיים תקופה עכורה זו, שבה קשר הנישואין מוגדר בעיקר על דרך השלילה, תחודש הקִּרבה ותתממש:
פסוק ה:אַחַר כך יָשֻׁבוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּבִקְשׁוּ אֶת־ה' אֱלֹהֵיהֶם וְאֵת דָּוִיד מַלְכָּם, וּפָחֲדוּ, יתרגשו וישתוקקו להגיע אֶל־ה' וְאֶל־טוּבוֹ בְּאַחֲרִית הַיָּמִים.
