א וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֵלַ֗י ע֚וֹד לֵ֣ךְ אֱ‍ֽהַב־אִשָּׁ֔ה אֲהֻ֥בַת רֵ֖עַ וּמְנָאָ֑פֶת כְּאַהֲבַ֤ת יְהוָה֙ אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְהֵ֗ם פֹּנִים֙ אֶל־אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים וְאֹהֲבֵ֖י אֲשִׁישֵׁ֥י עֲנָבִֽים׃ ב וָאֶכְּרֶ֣הָ לִּ֔י בַּחֲמִשָּׁ֥ה עָשָׂ֖ר כָּ֑סֶף וְחֹ֥מֶר שְׂעֹרִ֖ים וְלֵ֥תֶךְ שְׂעֹרִֽים׃ ג וָאֹמַ֣ר אֵלֶ֗יהָ יָמִ֤ים רַבִּים֙ תֵּ֣שְׁבִי לִ֔י לֹ֣א תִזְנִ֔י וְלֹ֥א תִֽהְיִ֖י לְאִ֑ישׁ וְגַם־אֲנִ֖י אֵלָֽיִךְ׃ ד כִּ֣י ׀ יָמִ֣ים רַבִּ֗ים יֵֽשְׁבוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֵ֥ין מֶ֙לֶךְ֙ וְאֵ֣ין שָׂ֔ר וְאֵ֥ין זֶ֖בַח וְאֵ֣ין מַצֵּבָ֑ה וְאֵ֥ין אֵפ֖וֹד וּתְרָפִֽים׃ ה אַחַ֗ר יָשֻׁ֙בוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וּבִקְשׁוּ֙ אֶת־יְהוָ֣ה אֱלֹהֵיהֶ֔ם וְאֵ֖ת דָּוִ֣ד מַלְכָּ֑ם וּפָחֲד֧וּ אֶל־יְהוָ֛ה וְאֶל־טוּב֖וֹ בְּאַחֲרִ֥ית הַיָּמִֽים׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

רש"י

רש״י

פסוק א:
אֲהוּבַת רֵעַ. חֲבִיבָה עַל בַּעְלָהּ וַאֲהוּבָה לוֹ, וְהִיא מְנָאֶפֶת תַּחְתָּיו, כְּאַהֲבַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת יִשְׂרָאֵל וְהֵם זוֹנִים תַּחְתָּיו אֶל אֱלֹהִים אֲחֵרִים (דברים לא:טז):
פסוק א:
אֲשִׁישֵׁי עֲנָבִים. פֵּרֵשׁ מְנַחֵם: גְּבִיעֵי יַיִן, אוֹהֲבִים לְהִשְׁתַּכֵּר בְּיֵינָם וְאֵינָם עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה. וְכֵן מָצִינוּ שֶׁמּוֹכִיחָם בְּמָקוֹם אַחֵר עַל כָּךְ: ״הַשּׁוֹתִים בְּמִזְרְקֵי יַיִן״ (עמוס ו:ו):
פסוק ב:
וָאֶכְּרֶהָ לִי. לְשׁוֹן ׳סְחוֹרָה׳, ברגניי״א בְּלַעַ״ז, כְּמוֹ (בראשית נ:ה) ״אֲשֶׁר כָּרִיתִי לִי״, וּבִכְרַכֵּי הַיָּם קוֹרִין לִמְכִירָה כִּירָה (סוטה יג,א; חולין צב,א):
פסוק ב:
בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר כֶּסֶף וְחֹמֶר שְׂעוֹרִים וְלֵתֶךְ שְׂעוֹרִים. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״וּפְרַקְתִּינוּן בְּמֵימְרִי בְּיוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר לְיֶרַח נִיסָן וִיהַב יַת כֶּסֶף תַּקְלַיָּא כִּפּוּר לְנַפְשֵׁיהוֹן וַאֲמָרִית דִּיְהוֹן מְקָרְבִין קֳדָמַי עוֹמֶר אֲרָמוּתָא מְעַלְלַת שְׂעוֹרִין״, כְּלוֹמַר לֹא הוֹגַעְתִּים בִּדְבָרִים קָשִׁים:
פסוק ב:
בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר כָּסֶף. בְּגִימַטְרִיָּא נִיסָן, וּבַפְּסִיקְתָּא (פסיקתא רבתי ה:י) הוּא נִדְרָשׁ: בְּט״ו כֶּסֶף – בְּט״ו בְּנִיסָן. וְחֹמֶר וְלֵתֶךְ הֲרֵי אַרְבָּעִים וְחָמֵשׁ, שֶׁהַחוֹמֶר שְׁלוֹשִׁים סְאָה וְהַלֶּתֶךְ חֲצִי חֹמֶר:
פסוק ג:
וָאֹמַר אֵלֶיהָ יָמִים רַבִּים תֵּשְׁבִי לִי. יָמִים – שְׁנַיִם, רַבִּים – שְׁלֹשָׁה, הֲרֵי חֲמִשָּׁה. אֵלּוּ חֲמִשִּׁים יוֹם שֶׁבֵּין פֶּסַח לַעֲצֶרֶת, בּוֹ בַיּוֹם נָתַתִּי לָהֶם הַתּוֹרָה, וּבָהּ הִזְהַרְתִּיהָ (הושע ב:טו; פסיקתא דרב כהנא יב,ד):
פסוק ג:
לֹא תִזְנִי וְלֹא תִהְיִי לְאִישׁ. ״לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים״ (שמות כ:ג):
פסוק ג:
וְגַם אֲנִי אֵלָיִךְ. ״אָנֹכִי ה׳ אֱלֹהֶיךָ״ (שמות כ:ב). וַאֲשֶׁר עָשָׂה שְׁנֵי חֶשְׁבּוֹנוֹת מֵחֲמִשִּׁים יוֹם, אֶחָד לְסוֹף חֹמֶר וְאֶחָד לְסוֹף לֵתֶךְ, כְּנֶגֶד הַמָּן שֶׁיָּרַד לָהֶם לְסוֹף שְׁלוֹשִׁים יוֹם בְּט״ו בְּאִיָּר, וּמִשָּׁם לַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם מִנְיַן סְאִין שֶׁל לֵתֶךְ, בַּיּוֹם הַזֶּה בָּאוּ מִדְבַּר סִינַי בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ סִיוָן (שמות יט:א). וּבְשֵׁם רַב הַאי מָצָאתִּי דָּבָר הָגוּן, ״וָאֶכְרֶה לִי וְגוֹ׳״, קָצַבְתִּי דְּמֵי כֹּפֶר פִּדְיוֹנָהּ לְנֶגְדִּי בְּדָמִים קַלִּים: הָאוֹמֵר עֶרֶךְ נַפְשִׁי עָלַי ״אִם מִבֶּן שִׁשִּׁים וָמַעְלָה וְהָיָה עֶרְכְּךָ חֲמִשָּׁה עָשָׂר שָׁקֶל״ (ויקרא כז:ז). וְחֹמֶר שְׂעוֹרִים. עֵרֶךְ זָכָר ״מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה וְעַד בֶּן שּׁשִּׁים חֲמִשִּׁים שֶׁקֶל״ (ויקרא כז:ג), וְהֵם דְּמֵי פִּדְיוֹן חֹמֶר שְׂעוֹרִים שֶׁגַּם הוּא חֲמִשִּׁים שֶׁקֶל כֶּסֶף (ויקרא כז:טז). וְלֵתֶךְ שְׂעוֹרִים דְּמֵי פִּדְיוֹן קַרְקַע לֵתֶךְ שְׂעוֹרִים לַמִּקְדָּשׁ, עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה שְׁקָלִים הוּא עֵרֶךְ הַקָּצוּב מִבֶּן חֹדֶשׁ עַד חָמֵשׁ שָׁנִים חָמֵשׁ שְׁקָלִים (ויקרא כז:ו), וּ״מִבֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים עַד בֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וְהָיָה עֶרְכְּךָ עֶשְׂרִים שְׁקָלִים״ (ויקרא כז:ה), הֲרֵי עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה. אַחַר כָּל הַחִבָּה הַזֹּאת, אָמַרְתִּי לָהּ יָמִים רַבִּים תֵּשְׁבִי לִי לֹא תִזְנִי לֵאלֹהִים אֲחֵרִים, כִּי אִם תִּזְנִי יָמִים רַבִּים יֵשְׁבוּ בָּנַיִךְ אֵין מֶלֶךְ וְאֵין שַׂר וְאֵין זֶבַח בַּמִּקְדָּשׁ בִּיהוּדָה, וְאֵין מַצֶּבֶת הַבַּעַל בְּשׁוֹמְרוֹן לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל, וְאֵין אֵפוֹד שֶׁל אוּרִים וְתוּמִּים הַמַּגִּיד לָהֶם נֶעֱלָמוֹת, וְאֵין תְּרָפִים, הֵם דְּמוּת הַנַּעֲשִׂים בְּכִוּוּן שָׁעָה אַחַת הָעֲשׂוּיָה לְכָךְ וּמְדַבְּרִים מֵאֲלֵיהֶן וּמַגִּידִים נֶעֱלָמוֹת. וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן ״וְלֵית אֵפוֹדָא וּמְחַוֵּי״.
פסוק ה:
אַחַר. יְמֵי הַגּוֹלָה.
פסוק ה:
יָשׁוּבוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל וּבִקְשׁוּ אֶת ה׳ וְגוֹ׳. תָּנָא מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי: בִּשְׁלוֹשָׁה דְּבָרִים מָאֲסוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בִּימֵי רְחַבְעָם – בְּמַלְכוּת שָׁמַיִם, וּבְמַלְכוּת בֵּית דָּוִד, וּבְבֵית הַמִּקְדָּשׁ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב (מלכים א יב:טז): ״מַה לָנוּ חֵלֶק בְּדָוִד״ – כְּמַשְׁמָעוֹ, ״לְאָהֳלֶיךָ יִשְׂרָאֵל״ (שם) – אַל תִּקְרֵי ״לְאָהֳלֶיךָ״ אֶלָּא ״לֵאלֹהֶיךָ״, ״רְאֵה בֵיתְךָ דָּוִד״ (שם) – זֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא: אֵין מַרְאִין סִימָן טוֹב לְיִשְׂרָאֵל עַד שֶׁיַּחְזְרוּ וִיבַקְשׁוּ שְׁלָשְׁתָּן: ״אַחַר יָשׁוּבוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּבִקְשׁוּ אֶת ה׳״ – זוֹ מַלְכוּת שָׁמַיִם, ״וְאֶת דָּוִד מַלְכָּם״ – כְּמַשְׁמָעוֹ, ״וּפָחֲדוּ אֶל ה׳ וְאֶל טוּבוֹ״ – זֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ״הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה״: