פסוק א:אהב אשה. ר״ל תהיה ישרה בעיניך לקדשה:
פסוק א:אהובת רע. ר״ל האשה תהיה אשר מאז היתה לאיש היתה אהובה לבעלה ועכ״ז היתה מנאפת תחתיו:
פסוק א:כאהבת ה׳. ר״ל וזה יהיה לרמז כמו שה׳ אהב את ישראל והם זונים תחתיו לפנות אחרי עבודת גלולים:
פסוק א:ואהבי. והם אוהבים כוסות מיין ענבים ומתשכרים ובהסתת השכרות המה רודפים אחרי עבודת גלולים ולפי שהמשילה לאשה זונה אחז בזה הלשון כי היין מביא לידי ניאוף:
פסוק ב:ואכרה לי. קניתי לי אשה כזאת ר״ל קדשתיה בחמשה עשר כסף:
פסוק ב:וחומר וגו׳. השעורים נתן למאכלם (ולפי שהיתה זונה ועשתה מעשה בהמה לפיכך נתן לה למאכלה מאכל בהמה וכעין לזה אמרו רז״ל על מנחת סוטה שהיתה מקמח שעורים) ולפי הרמז יאמר שהמקום הבטיח את ישראל לקחת אותם לו לעם באחרית הימים והבטחה ההיא היתה ביד ט״ו נביאי ישראל הראשון דוד המלך בספר תהלים בכמה מזמורים והב׳ ישעיה בנבואותיו והג׳ ירמיה והרביעי יחזקאל והחמישי הושע והששי יואל והשביעי עמוס והשמיני עובדיה והתשיעי מיכה והעשירי חבקוק והאחד עשר צפניה והשנים עשר דניאל והשלשה עשר חגי והארבעה עשר זכריה והחמשה עשר מלאכי כי הם לבד נבאו על הגאולה העתידה ולא עוד ואמר כסף כי אל נבואותיהם נכספה וגם כלתה נפשם של ישראל וגם החומר והלתך ירמוז על הנביאים ההם כי בחומר ולתך יש חמשה עשר איפות כמספר הנביאים ההם אשר הבטיחו לישראל שגם בהיותם בארץ אחרת לא יעזבם ה׳ ויתן להם מחיה אולם לא בהשפעה מרובה ולזה מרמז משעורים שאינם נאכלים אלא מדוחק:
פסוק ג:ואומר אליה. כאשר קדשתיה אמרתי לה ימים רבים תעכבי ותמתני לי עד שאנשאך לאשה:
פסוק ג:לא תזני ולא תהיי לאיש. כלפי שהיתה מאז תחת הבעל והוסיפה עוד לזנות עם מנאפים אמר לה שבאותן הימים תהיה פרושה מבעל וממנאפים:
פסוק ג:וגם אני אליך. גם אני כמוך אהיה פרוש מאשה ואמתין אליך עד שאנשאך:
פסוק ד:כי ימים רבים. עתה יפרש שזה ירמז אשר ימים רבים ישבו ישראל בגולה ויצפו על הגאולה וגם המקום ב״ה יצפה כביכול לקחתם לו לעם ואף בימי גלותם לא יתחבר במי מעכו״ם:
פסוק ד:ואין שר. בכל ימי גלותם עם שמלכם שהוא הקב״ה אינו עמהם אעפ״כ אין שר ר״ל לא יהיו עובדים למי משרי מעלה לקבלו לאלוה דוגמת האשה ההיא שתהיה פרושה מאישה ועכ״ז תהיה פרושה מהזונים:
פסוק ד:ואין זבח. עם שיהיה המקדש חרב ואין שם זבח לשלמים אעפ״כ אין מצבה ר״ל לא יעשו מצבה להקריב בה לעבודת כוכבים:
פסוק ד:ואין אפוד ותרפים. מלת ואין משמשת בשתים כאלו אמר ואין תרפים ור״ל עם כי לא יהיה ביניהם אורים ותומים לשאול בו עתידות עכ״ז אין תרפים ר״ל לא יפנו אחרי התרפים לשאול בהם עתידות והדברים האלה בשורה טובה לישראל שבימי גלותם לא יפנו לא אל עבודת שרי מעלה ולא אל עבודת כוכבים אף שיהיו חסרים השראת השכינה והמזבח והאורים ותומים עכ״ז לא יהיו כעכו״ם:
פסוק ה:אחר. ר״ל אחר ימים רבים ישובו בני ישראל אל ארצם ואז יבקשו את ה׳ לשאול ממנו צרכם כי ישוב וישרה שכינתו ביניהם:
פסוק ה:ואת דוד מלכם. וגם יבקשו את מלך המשיח הבא מזרע דוד ומעמו יבקשו שאלתם כי הוא ימשול בהם ולא ימלוך בהם עוד מלך ישראל משבט אחר לא כמו מאז שמלך עליהם ירבעם ושאר מלכי אפרים:
פסוק ה:ופחדו אל ה׳. אז יפחדו את ה׳ ואת טובו ר״ל לא יחטאו עוד כי יפחדו את ה׳ שלא יסיר שכינתו מביניהם ויפחדו את טובו שלא יאבדו השפעת טובתו ודוגמתו ופחדו ורגזו על כל הטובה וגו׳ (ירמיהו ל״ג:ט׳):
פסוק ה:באחרית הימים. זה יהיה בסוף הימים היא הגאולה העתידה בימי המשיח:
