פסוק ב:וכתפות. ענין עבר וצד:
פסוק ה:הצלע. הוא חדר מה ובבנין שלמה נקרא גם יציע ויקרא צלע לפי שהוא בצלע הבית ויציע שהוא מקום צנוע:
פסוק ז:ונסבה. מל׳ סביב ויאמר על בנין המררגות שהיתה בתמונת עמוד והעולה בה מסבב את העמוד בדרך הלוכו, או יאמר על בנין המסיבה והוא שם חדר מה שהיה מסבב כל הצלעות מצפון ומדרום:
פסוק ז:על העליונה. אל העליונה:
פסוק ז:לתיכונה. לאמצעית כמו והבריח התיכון (שמות כ״ו:כ״ח) ובאה הלמ״ד במקום בי״ת כמו ישבת לכסא (תהילים ט׳:ה׳) ור״ל בדרך התיכונה:
פסוק ח:מלו. באה הוי״ו במקום אל״ף ור״ל קנה שלם:
פסוק ח:אצילה. ר״ל גדולה והוא כענין ואל אצילי בני ישראל (שמות כט):
פסוק ט:ואשר. ת״י ואתר והוא תרגומו של מקום:
פסוק ט:מונח. מלשון הנחה ועזיבה:
פסוק ט:בית צלעות. כמו לבית צלעות ר״ל לבנין צלעות:
פסוק יב:והבנין. הוא שם כולל על הצלעות והמסיבות:
פסוק יב:הגזרה. ת״י בצורתא ועל הבית יאמר שהוא גבוה למעלה מהצלעות ומהמסיבות כי בצר הוא ענין גבהות וכמ״ש גדולות ובצורות בשמים (דברים א׳:כ״ח) כי בנין גבוה הוא מבצר ומשגב:
פסוק יג:והבניה. הוא הצלע:
פסוק טו:ואתיקיהא. ח״י זויתהא ועל בית החליפות יאמר שעמדו בזויות הבית מזה ומזה נשען לבנין האולם:
פסוק טז:הסיפים. מזוזות הפתחים:
פסוק טז:האטומות. הסתומות במחיצה בהירה וזכה:
פסוק טז:והאתיקים. הם כעין עמודים מרובעים בולטים מחוץ לכותל רחבים מלמטה והולכים וכלים כלפי מעלה ועשויות לחוזק וכן אתיק אל פני אתיק (לקמן מב):
פסוק טז:שחיף. ענין לוח וכן ת״י נסרין דארזא:
פסוק יח:כרובים. פרצוף תינוק כי תרגום של תינוק הוא רביא:
פסוק יח:ותמורים. צורת אילן תמר:
פסוק כא:רבועה. מרובעת ור״ל לא עגולה אבל לא היתה שוה הצלעות:
פסוק כב:ומקצעותיו. ענין זויות כמו ולמקצעות המשכן (שמות כו):
פסוק כד:מוסבות. מל׳ סבוב:
פסוק כה:ועב עץ. כמו ועץ עב:
פסוק כו:וצלעות. הם הקירות השוכבים על ראשי הכתלים ועליהם מניחין ראשי קורות התקרה והוא מלשון צלע וצד כי המה בצדדי הבית:
פסוק כו:והעובים. הם קורות התקרה שהמה עבים קצת: