פסוק א:וַיְבִיאֵנִי אֶל־הַהֵיכָל שלפנים מן האולם, ה'קודש', וַיָּמָד אֶת־הָאֵילִים שבשער ההיכל – שֵׁשׁ־אַמּוֹת רֹחַב מִפּוֹ וְשֵׁשׁ־אַמּוֹת רֹחַב־מִפּוֹ, שזהו גם רֹחַב הָאֹהֶל, עובי משקוף הפתח.
פסוק ב:וְרֹחַב חלל הַפֶּתַח מימין לשמאל – עֶשֶׂר אַמּוֹת, וְכִתְפוֹת הַפֶּתַח, הכתלים שבצדו – חָמֵשׁ אַמּוֹת מִפּוֹ וְחָמֵשׁ אַמּוֹת מִפּוֹ. וַיָּמָד את אָרְכּוֹ של ההיכל אַרְבָּעִים אַמָּה, וְרֹחַב ההיכל עֶשְׂרִים אַמָּה.
פסוק ג:וּבָא האיש לִפְנִימָה, לפנים מן ההיכל, וַיָּמָד את אֵיל־הַפֶּתַח, בכניסה לחדר הפנימי ביותר – שְׁתַּיִם אַמּוֹת, וְעובי הַפֶּתַח שֵׁשׁ אַמּוֹת, וְרֹחַב חלל הַפֶּתַח – שֶׁבַע אַמּוֹת.
פסוק ד:וַיָּמָד אֶת־אָרְכּוֹ של החדר הפנימי – עֶשְׂרִים אַמָּה, וְכן הרֹחַב עֶשְׂרִים אַמָּה, מקביל אֶל־פְּנֵי הַהֵיכָל, שגם הוא רוחבו עשרים אמה, וַיֹּאמֶר אֵלַי: זֶה קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים.
פסוק ה:וַיָּמָד את עובי קִיר־הַבַּיִת – שֵׁשׁ אַמּוֹת, וְרֹחַב הַצֵּלָע, תא, חדר צר מאחורי קיר הבית המערבי – אַרְבַּע אַמּוֹת. ולא רק במערב היה צלע, אלא סָבִיב סָבִיב לַבַּיִת היו צלעות, סָבִיב, מקיפות את הבית.
פסוק ו:וְהַצְּלָעוֹת בנויות צֵלָע אֶל צֵלָע – סך הצלעות שָׁלוֹשׁ וּשְׁלֹשִׁים פְּעָמִים, וּבָאוֹת, בנויות בַּקִּיר אֲשֶׁר סמוך לַבַּיִת המיוחד לַצְּלָעוֹת סָבִיב סָבִיב, לִהְיוֹת אֲחוּזִים, מחוברים זה לזה במבנה אחד, וְלֹא־יִהְיוּ אֲחוּזִים בְּקִיר הַבָּיִת עצמו. שלושים ושלוש התאים שמקיפים את ההיכל ואת קודש הקודשים, אינם חלק מקירות הבית אלא מחוברים אל קיר נוסף שסמוך לבית.
פסוק ז:הצלעות בנויות זו על זו שלוש קומות – וְרָחֲבָה וְנָסְבָה, הצלע מתרחבת ופונה לְמַעְלָה לְמַעְלָה לכל הצְּלָעוֹת, כִּי מוּסַב, מדורג-מסביב הַבַּיִת לְמַעְלָה לְמַעְלָה סָבִיב סָבִיב לַבַּיִת, מתוך הצלעות התחתונות עולות מדרגות אל העליונות, עַל־כֵּן רֹחַב־לַבַּיִת לְמָעְלָה יותר מלמטה, כי המדרגות שלמטה אוכלות מחלל הצלע. וְכֵן, כך מהַתַּחְתּוֹנָה יַעֲלֶה, יעלו עַל־הָעֶלְיוֹנָה, וכן לַתִּיכוֹנָה.
פסוק ח:וְרָאִיתִי לַבַּיִת גֹּבַהּ, רום סָבִיב סָבִיב, הבית עצמו התנשא לגובה ממבנה הצלעות שמסביבו. מוּסְדוֹת, יסודות הַצְּלָעוֹת – מְלוֹא הַקָּנֶה, שהוא שֵׁשׁ אַמּוֹת באמה אַצִּילָה, שהיא אמה גדולה, אולי נמדדת מקצה היד עד בית השחי, האציל.
פסוק ט:רֹחַב, עובי הַקִּיר אֲשֶׁר־לַצֵּלָע אֶל־הַחוּץ, הקיר החיצוני – חָמֵשׁ אַמּוֹת, וכן לקיר הפנימי אֲשֶׁר לשטח המֻנָּח לבֵּית צְלָעוֹת אֲשֶׁר לַבָּיִת. בין הבית לצלעות שמסביב היה מרווח מעין מסדרון, 'מונח'.
פסוק י:וּבֵין הַלְּשָׁכוֹת שבחצר – רֹחַב עֶשְׂרִים אַמָּה, סָבִיב לַבַּיִת סָבִיב סָבִיב. הלשכות היו בצדי החצר, מקיפות את הבית מרחוק.
פסוק יא:וּפֶתַח הַצֵּלָע, פתחי הצלעות פונות לַמֻּנָּח, פֶּתַח אֶחָד דֶּרֶךְ הַצָּפוֹן וּפֶתַח אֶחָד לַדָּרוֹם, הצלעות הדרומיות פתוחות למונח שבצפונם והצלעות הצפוניות – למונח שבדרומם. וְרֹחַב מְקוֹם הַמֻּנָּח, המרווח המסדרוני – חָמֵשׁ אַמּוֹת, סָבִיב סָבִיב.
פסוק יב:וְהַבִּנְיָן, המבנים אֲשֶׁר אֶל־פְּנֵי, מול הַגִּזְרָה, בניין הבולט בגובהו בפְאַת דֶּרֶךְ־הַיָּם, צד מערב – רֹחַב שִׁבְעִים אַמָּה, וְקִיר הַבִּנְיָן, החומה המקיפה – חָמֵשׁ־אַמּוֹת רֹחַב, עובי, סָבִיב סָבִיב, וְאָרְכּוֹ של הבניין שעל פני הגזרה – תִּשְׁעִים אַמָּה.
פסוק יג:וּמָדַד האיש אֶת־הַבַּיִת – אֹרֶךְ מֵאָה אַמָּה, וְהמדידה הזו כוללת את הַגִּזְרָה, הבית הבולט וְהַבִּנְיָה, מבנה הצלע שמאחורי הבית וְקִירוֹתֶיהָ – כולן יחד אֹרֶךְ מֵאָה אַמָּה.
פסוק יד:וְרֹחַב פְּנֵי, חזית הַבַּיִת וְהַגִּזְרָה לַקָּדִים, לצד מזרח – גם כן מֵאָה אַמָּה.
פסוק טו:וּמָדַד אֹרֶךְ־הַבִּנְיָן שאֶל־פְּנֵי הַגִּזְרָה אֲשֶׁר עַל־אַחֲרֶיהָ, מאחוריה, בצד מערב, וְאַתִּיקֶיהָ, עמודים, קירות או קורות תומכים שנמצאים מִפּוֹ וּמִפּוֹ, מצפון ומדרום – הכול יחד מֵאָה אַמָּה. וְהַהֵיכָל הַפְּנִימִי, קודש הקודשים וְאֻלַמֵּי הֶחָצֵר –
פסוק טז:הַסִּפִּים המפתנים וְהַחַלּוֹנִים הָאֲטֻמוֹת, החלונות האטומים, שהם גומחות בקיר, וְהָאַתִּיקִים, התומכים שמסָבִיב, לִשְׁלָשְׁתָּם, לשלושת האתיקים – שממערב לבית, מדרומו ומצפונו. אפשרות אחרת: 'לשלשתם' – הסיפים, החלונות והאתיקים, נֶגֶד הַסַּף, בשתי המזוזות ובמשקוף היה שְׂחִיף, נסר עֵץ, סָבִיב סָבִיב, במקדש לא היו חלקים מעץ בפני עצמם אלא משולבים במבנה, כדי שיהיה ניתן לצפות עליהן זהב – דבר שאי אפשר לעשותו על האבן החשופה. וְהָאָרֶץ עַד־הַחַלּוֹנוֹת, מהקרקע ועד החלונות מחופה בעץ וְכן הַחַלֹּנוֹת מְכֻסּוֹת.
פסוק יז:עַל, עד מֵעַל הַפֶּתַח וְעַד־הַבַּיִת הַפְּנִימִי וְלַחוּץ, עד הקיר החיצוני וְאֶל־כָּל־הַקִּיר סָבִיב סָבִיב, בַּפְּנִימִי וּבַחִיצוֹן, בבית הפנימי ובבית החיצון שהוא ההיכל – מִדּוֹת. לכל אלה היו מידות, אך יחזקאל לא פירטן. אפשרות אחרת: את כולן ציפו בלוחות רחבים.
פסוק יח:וְעָשׂוּי, אלו עשויים כְּרוּבִים, צורות דמויות וְתִמֹרִים, עצי תמר, וְתִמֹרָה בֵּין־כְּרוּב לִכְרוּב, וּשְׁנַיִם פָּנִים לכל כְּרוּב –
פסוק יט:וּפְנֵי אָדָם אֶל־הַתִּמֹרָה מִפּוֹ, וּפְנֵי־כְפִיר אֶל־הַתִּמֹרָה מִפּוֹ, שתי פנים, אחד של אדם ואחד של אריה צעיר, בשני צדי הכרוב פונות אל התמר שבין כרוב לכרוב, כך עָשׂוּי אֶל־כָּל־הַבַּיִת סָבִיב סָבִיב.
פסוק כ:מֵהָאָרֶץ עַד־מֵעַל הַפֶּתַח הַכְּרוּבִים וְהַתִּמֹרִים עֲשׂוּיִם, וְקִיר, כך קושטו כל קירות הַֹהֵֹיֹכָֹלֹ. גם בבית המקדש הראשון הוזכרו קישוטים אלה, אבל שם נוספו קישוטים אחרים, והיו בו יותר אריות.
פסוק כא:הַהֵיכָל מְזוּזַת רְבֻעָה, פתח ההיכל מרובע ולא מעוגל. אפשרות אחרת: ארבע מזוזות היו לו כי דלתותיו כפולות, וּפְנֵי הַקֹּדֶשׁ, בפתח קודש הקודשים הַמַּרְאֶה שנגלה לי היה כַּמַּרְאֶה המיוחד לקודש שאינו מתואר.
פסוק כב:הַמִּזְבֵּחַ שבהיכל עשוי עֵץ. לא צוין כאן שהיה מצופה זהב כאמור בתורה במזבח הקטורת, – שָׁלוֹשׁ אַמּוֹת גָּבֹהַּ וְאָרְכּוֹ שְׁתַּיִם־אַמּוֹת, וּמִקְצֹעוֹתָיו פינות, קרנות לוֹ, וְאָרְכּוֹ וְקִירֹתָיו עשויים עֵץ. וַיְדַבֵּר אֵלַי: זֶה הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר לִפְנֵי ה'.
פסוק כג:וּשְׁתַּיִם דְּלָתוֹת לַהֵיכָל וְלַקֹּדֶשׁ, קודש הקודשים.
פסוק כד:וּשְׁתַּיִם דְּלָתוֹת לַדְּלָתוֹת – שְׁתַּיִם מוּסַבּוֹת דְּלָתוֹת, שתי דלתות מתקפלות, שְׁתַּיִם לְדֶלֶת אֶחָת וּשְׁתֵּי דְלָתוֹת לָאַחֶרֶת. לכל דלת מארבע הדלתות – שתיים שבפתח ההיכל ושתיים שבפתח הקודש הפנימי – הייתה דלת מתקפלת נוספת.
פסוק כה:וַעֲשׂוּיָה אֲלֵיהֶן עליהן, אֶל, על דַּלְתוֹת הַהֵיכָל, צורת כְּרוּבִים וְתִמֹרִים כַּאֲשֶׁר עֲשׂוּיִם לַקִּירוֹת, קישוטי הדלתות והקירות זהים. וְעָב עֵץ, ועץ עבה אֶל־פְּנֵי הָאוּלָם. אולי הייתה זו קורה עבה כמשקוף הנושאת את התקרה שעליה, ואולי קורת אורך מֵהַחוּץ
פסוק כו:וְחַלּוֹנִים אֲטֻמוֹת וְתִמֹרִים מִפּוֹ וּמִפּוֹ, אֶל, על כִּתְפוֹת הָאוּלָם, וְעל צַלְעוֹת הַבַּיִת וְעל הָעֻבִּים, הקורות העבות.