פסוק ג:שפות. עריכת הקדרה על השפתים :
פסוק ה:דור. מענין מדורה, ובא על הסדר שמסדרין עצים וזפת ואש לעשות מדורה, ומשתתף בזה עם הוראתה השניה מענין היקיף, וחניתי כדור עליך, וזה ההבדל בין מדורה ובין מוקד ויתר לשונות :
פסוק ה:רתח. הוא הבישול יותר מדאי כמו ירתיח כסיר מצולה (איוב מ״א:כ״ג) :
פסוק ו:חלאתה. זוהמא, והראשון בלא מפיק, ויל"פ שנמצא בה חלאה מחמת הבישול וגם חלאתה של הסיר שהיה מכבר לא יצאה, כי לא רחצו הסיר בעת שהניחו בו הבשר :
פסוק ז:צחיח סלע. מקום הגבוה והיבש של הסלע :
פסוק י:הרבה, הדלק. כולו בלשון מקור, להרבות ולהדלק ולהתם :
פסוק י:והרקח. דבר דק הנרקח כמרקחת, כמו ים ישים כמרקחה (איוב מ"ב) :
פסוק י:יחרו. הוא הנחרר מרוב האש :
פסוק יב:תאנים. לשון והיתה תאניה ואניה, ויל"פ שנלאית מרוב האבל :
פסוק יב:באש. יל"פ ג"כ מענין וירום תולעים ויבאש חלאה הנבאשה, והב' שורש :
פסוק יד:אפרע. ביטול הדבר, כמו ותפרעו כל עצתי, (משלי א') :
פסוק יד:כדרכיך וכעלילותיך. עי' הבדלה למעלה (ז' ג') :
פסוק יז:האנק דם. כמו דממה וקול, ר"ל הרכבה מקול ומדממה, וכאן ר"ל שיהיה מורכב מאנק ומדממה, ר"ל שיהיה האנקה בחלש :
פסוק יז:מתים אבל. כמו בכור שורו, שופר תרועה :
פסוק יז:פארך. פארי המגבעות, ולדעת חז"ל התפילין שנקראים פאר, ושם שפם בא תמיד אצל אבל, כמ"ש בס' התו"ה תזריע (סי' קנ"ד) טעמו של דבר :
פסוק כג:ונמקתם. כמ"ש ימקו בעונם (ויקרא כ"ז) :
פסוק כג:ונהמתם. כמו ונהמת באחריתך (משלי ה) :
פסוק כד:בבואה. בבוא השמועה :
פסוק כה:משא נפשם. דבר שאליהם נושאים את נפשם, והם בניהם ובנותיהם :
פסוק כו:ביום ההוא יבוא. נעלם מלת אשר ור"ל ביום אשר יבא הפליט ביום ההוא יפתח את פיך, כי א"א לפ' כפשוטו, שהחורבן היה בעשרה באב והפליט בא בחמשה בטבת :
פסוק כו:להשמעות. שם בתוס' ו"ת, ופי' להשמיע לאזנים :