א וַיִּקְרָ֣א בְאָזְנַ֗י ק֤וֹל גָּדוֹל֙ לֵאמֹ֔ר קָרְב֖וּ פְּקֻדּ֣וֹת הָעִ֑יר וְאִ֛ישׁ כְּלִ֥י מַשְׁחֵת֖וֹ בְּיָדֽוֹ׃ ב וְהִנֵּ֣ה שִׁשָּׁ֣ה אֲנָשִׁ֡ים בָּאִ֣ים ׀ מִדֶּרֶךְ־שַׁ֨עַר הָעֶלְי֜וֹן אֲשֶׁ֣ר ׀ מָפְנֶ֣ה צָפ֗וֹנָה וְאִ֨ישׁ כְּלִ֤י מַפָּצוֹ֙ בְּיָד֔וֹ וְאִישׁ־אֶחָ֤ד בְּתוֹכָם֙ לָבֻ֣שׁ בַּדִּ֔ים וְקֶ֥סֶת הַסֹּפֵ֖ר בְּמָתְנָ֑יו וַיָּבֹ֙אוּ֙ וַיַּ֣עַמְד֔וּ אֵ֖צֶל מִזְבַּ֥ח הַנְּחֹֽשֶׁת׃ ג וּכְב֣וֹד ׀ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל נַעֲלָה֙ מֵעַ֤ל הַכְּרוּב֙ אֲשֶׁ֣ר הָיָ֣ה עָלָ֔יו אֶ֖ל מִפְתַּ֣ן הַבָּ֑יִת וַיִּקְרָ֗א אֶל־הָאִישׁ֙ הַלָּבֻ֣שׁ הַבַּדִּ֔ים אֲשֶׁ֛ר קֶ֥סֶת הַסֹּפֵ֖ר בְּמָתְנָֽיו׃ ד וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אלו (אֵלָ֔יו) עֲבֹר֙ בְּת֣וֹךְ הָעִ֔יר בְּת֖וֹךְ יְרֽוּשָׁלִָ֑ם וְהִתְוִ֨יתָ תָּ֜ו עַל־מִצְח֣וֹת הָאֲנָשִׁ֗ים הַנֶּֽאֱנָחִים֙ וְהַנֶּ֣אֱנָקִ֔ים עַ֚ל כָּל־הַתּ֣וֹעֵב֔וֹת הַֽנַּעֲשׂ֖וֹת בְּתוֹכָֽהּ׃ ה וּלְאֵ֙לֶּה֙ אָמַ֣ר בְּאָזְנַ֔י עִבְר֥וּ בָעִ֛יר אַחֲרָ֖יו וְהַכּ֑וּ על־(אַל־)תָּחֹ֥ס עיניכם (עֵינְכֶ֖ם) וְאַל־תַּחְמֹֽלוּ׃ ו זָקֵ֡ן בָּח֣וּר וּבְתוּלָה֩ וְטַ֨ף וְנָשִׁ֜ים תַּהַרְג֣וּ לְמַשְׁחִ֗ית וְעַל־כָּל־אִ֨ישׁ אֲשֶׁר־עָלָ֤יו הַתָּו֙ אַל־תִּגַּ֔שׁוּ וּמִמִּקְדָּשִׁ֖י תָּחֵ֑לּוּ וַיָּחֵ֙לּוּ֙ בָּאֲנָשִׁ֣ים הַזְּקֵנִ֔ים אֲשֶׁ֖ר לִפְנֵ֥י הַבָּֽיִת׃ ז וַיֹּ֨אמֶר אֲלֵיהֶ֜ם טַמְּא֣וּ אֶת־הַבַּ֗יִת וּמַלְא֧וּ אֶת־הַחֲצֵר֛וֹת חֲלָלִ֖ים צֵ֑אוּ וְיָצְא֖וּ וְהִכּ֥וּ בָעִֽיר׃ ח וַֽיְהִי֙ כְּהַכּוֹתָ֔ם וְנֵֽאשֲׁאַ֖ר אָ֑נִי וָאֶפְּלָ֨ה עַל־פָּנַ֜י וָאֶזְעַ֗ק וָֽאֹמַר֙ אֲהָהּ֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה הֲמַשְׁחִ֣ית אַתָּ֗ה אֵ֚ת כָּל־שְׁאֵרִ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל בְּשָׁפְכְּךָ֥ אֶת־חֲמָתְךָ֖ עַל־יְרוּשָׁלִָֽם׃ ט וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֗י עֲוֺ֨ן בֵּֽית־יִשְׂרָאֵ֤ל וִֽיהוּדָה֙ גָּדוֹל֙ בִּמְאֹ֣ד מְאֹ֔ד וַתִּמָּלֵ֤א הָאָ֙רֶץ֙ דָּמִ֔ים וְהָעִ֖יר מָלְאָ֣ה מֻטֶּ֑ה כִּ֣י אָמְר֗וּ עָזַ֤ב יְהוָה֙ אֶת־הָאָ֔רֶץ וְאֵ֥ין יְהוָ֖ה רֹאֶֽה׃ י וְגַ֨ם־אֲנִ֔י לֹא־תָח֥וֹס עֵינִ֖י וְלֹ֣א אֶחְמֹ֑ל דַּרְכָּ֖ם בְּרֹאשָׁ֥ם נָתָֽתִּי׃ יא וְהִנֵּ֞ה הָאִ֣ישׁ ׀ לְבֻ֣שׁ הַבַּדִּ֗ים אֲשֶׁ֤ר הַקֶּ֙סֶת֙ בְּמָתְנָ֔יו מֵשִׁ֥יב דָּבָ֖ר לֵאמֹ֑ר עָשִׂ֕יתִי כאשר (כְּכֹ֖ל) (אֲשֶׁ֥ר) צִוִּיתָֽנִי׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר

פסוק א:
ויקרא. קול גדול קרא באזני:
פסוק א:
קרבו פקדות העיר. אתם הממונים על העיר להשחיתה קרבו ובואו וכ״א יביא בידו כלי המיוחד לו להשחית בה:
פסוק ב:
והנה. כאשר קרא הנה היו באים דמות ששה אנשים וארז״ל שהם אף וחמה קצף משחית משבר ומכלה:
פסוק ב:
שער העליון. כן שם השער וכן נאמר הוא בנה את שער בית ה׳ העליון (מ״ב טו):
פסוק ב:
מפנה צפונה. הפונה לצפון:
פסוק ב:
ואיש. כ״א היה בידו כלי המשבר ומשחית המיוחד לו:
פסוק ב:
ואיש אחד בתוכם. בתוך ששת האנשים היה עוד איש אחד מלובש בגדי בד ובהאזור אשר במתניו היה תלוי קסת המיוחד לסופר והוא מכלי כתיבה:
פסוק ב:
ויבואו. אלה הששה עם האיש לבוש הבדים:
פסוק ב:
מזבח הנחושת. הוא המזבח אבניה שעשה שלמה תחת מזבח הנחושת שעשה משה במדבר:
פסוק ג:
וכבוד וגו׳. השכינה נסתלקה מן הכרוב שעל הכפורת אשר היה עליו וירד אל מפתן בית קה״ק ומשם קרא אל האיש וכו׳:
פסוק ד:
בתוך העיר. ולתוספת ביאור אמר בתוך ירושלים:
פסוק ד:
והתוית תו. תרשום סימן על מצחות הצדיקים הנאנחים ומצטערי׳ בעבור כל התועבות הנעשות בתוכה:
פסוק ה:
ולאלה. הם ששת האנשים הבאים בכלי מפצם:
פסוק ה:
אמר באזני. ר״ל שמעתי כשהיה מדבר להם:
פסוק ה:
אחריו. אחרי לבוש הבדים:
פסוק ה:
והכו. באנשי העיר:
פסוק ו:
למשחית. להשחי׳ מן העולם:
פסוק ו:
ועל כל איש. אבל על כל מי שיהיה עליו הסימן אל תגשו אליו להכותו:
פסוק ו:
וממקדשי תחלו. תתחילו להכות מהאנשים העומדים לפני מקדשי:
פסוק ו:
ויחלו. התחילו להכות מהזקני׳ שעמדו לפני הבית אשר קטרו לגלולים כמ״ש ושבעים איש מזקני וגו׳ ואיש מקטרתו בידו (לעיל ח):
פסוק ז:
טמאו את הבית. כאומר אל תחושו לטומאת בה״מ ומלאו חצרות בה״מ מן החללים ואח״ז צאו והכו בעיר:
פסוק ז:
ויצאו. אחר שהכו בהחצרות יצאו והכו בעיר:
פסוק ח:
ונאשאר אני. לא נשאר כ״א אני כי לא רשם סימן אף על אחד כי לא מצא צדיק, ורז״ל אמרו שנענשו על שלא מיחו בהם:
פסוק ח:
המשחית. כי תשחית את כולם בעת תשפוך חמתך על ירושלים:
פסוק ט:
בית ישראל. הם הנשארים בארצם אחר גלות מלכות אפרים ונטפלו למלכות יהודה:
פסוק ט:
דמים. אנשי שופכי דמים:
פסוק ט:
מוטה. הטיית משפט:
פסוק ט:
עזב ה׳. ביד מערכת השמים:
פסוק ט:
ראה. מה הנעשה בארץ:
פסוק י:
וגם אני. כמו שהם אומרים שאין אני רואה כן לא תראה עיני לחוס עליהם:
פסוק י:
דרכם. גמול דרכם אשלם על ראשם:
פסוק יא:
משיב דבר. היה משיב תשובה אל ה׳ המשלחו:
פסוק יא:
עשיתי וגו׳. כאומר הנה לא צוית לרשום כ״א על מצחות הצדיקים ולא על זולתם והנה כן עשיתי כי לא רשמתי על מצחות זולתם ומן הצדיקים הנה לא מצאתי: