פסוק ה:בְּשָׁלוֹם תָּמוּת. אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ (מועד קטן כח:), שֶׁמֵּת נְבוּכַדְנֶצַּר בְּיָמָיו. שֶׁכָּל יְמֵי נְבוּכַדְנֶצַּר לֹא יָצְאוּ אֲסִירָיו מֵאֲסִירֵיהֶם, וּכְשֶׁמֵּת נְבוּכַדְנֶצַּר יָצָא צִדְקִיָּהוּ מִבֵּית הָאֲסוּרִים, וּלְמָחֳרָת מֵת וְקָבְרוּהוּ בְּכָבוֹד:
פסוק ה:וּבְמִשְׂרְפוֹת אֲבוֹתֶיךָ. כָּךְ הָיָה דַּרְכָּם, לִשְׂרֹף עַל הַמְּלָכִים מִטָּתָן וּכְלֵי תַשְׁמִישָׁן (דברי הימים ב טז:יד; עבודה זרה יא.):
פסוק ח:אַחֲרֵי כְּרוֹת הַמֶּלֶךְ. בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית לְמָלְכוֹ. כָּךְ שָׁנִינוּ בְּסֵדֶר עוֹלָם (סדר עולם רבה כו): ״וַיְהִי בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית… בָּאוּ אֲנָשִׁים מִזִּקְנֵי יְהוּדָה לִדְרֹשׁ אֶת ה׳״ (יחזקאל כ:א). אָמְרוּ לִיחֶזְקֵאל: עֶבֶד כֹּהֵן שֶׁמְּכָרוֹ רַבּוֹ, מַהוּ שֶׁיֹּאכַל בִּתְרוּמָה? כְּלוֹמַר, לְפִי שֶׁהָיוּ רוֹצִין לוֹמַר: לֹא נֵעָנֵשׁ עַל הַמִּצְוֹת, עַל שֶׁהֶחֱזִירוּ אֶת הָעֲבָדִים:
פסוק יז:הִנְנִי קֹרֵא לָכֶם דְּרוֹר. מֵאִתִּי, שֶׁאֵינִי אָדוֹן לָכֶם לְהַצִּיל, וְתִהְיוּ הֶפְקֵר אֶל הַחֶרֶב וְאֶל הָרָעָב:
פסוק יח:הָעֵגֶל אֲשֶׁר כָּרְתוּ לִשְׁנַיִם. כְּשֶׁחָזְרוּ וְכָבְשׁוּם, כָּרְתוּ כֻּלָּם בְּרִית לִמְרוֹד בַּמָּקוֹם, וְכָרְתוּ הָעֵגֶל לִשְׁנַיִם וְעָבְרוּ בֵּין בְּתָרָיו, לִמְרוֹד בּוֹ. וְהִיא הָיְתָה בְּרִית חֲזָקָה וּגְמוּרָה, לֵאמֹר: כָּכָה יִבָּתֵר וְיֵחָלֵק הָעוֹבֵר עָלֶיהָ (בראשית טו:ט-יז):
פסוק כא:הָעוֹלִים מֵעֲלֵיכֶם. מִפְּנֵי חֵיל פַּרְעֹה שֶׁיָּצָא מִמִּצְרַיִם, כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ בְּסֵפֶר זֶה (ירמיה לז:ה):
פסוק כב:הִנְנִי מְצַוֶּה. וְשָׁב חֵיל פַּרְעֹה לְאַרְצוֹ, וְהַכַּשְׂדִּים יָשׁוּבוּ עֲלֵיכֶם (ירמיה לז:ה-ח):